שר האוצר בצלאל סמוטריץ' תקף אתמול (יום שלישי) בישיבת הקבינט המדיני-ביטחוני את הרמטכ"ל רב-אלוף אייל זמיר, ולדברי שרים הוא אף "התפוצץ" עליו בטון תקיף וחריג - ואיים לפעול להדחתו. בהמשך, ובעקבות הסערה שיצרו דבריו, הבהיר כי הביקורת שלו היא דווקא על ראש הממשלה בנימין נתניהו - שלא מקבל החלטה לכבוש את רצועת עזה כולה.
סיוע הומניטרי במעבר כרם שלום
(צילום: יואב זיתון)
4 צפייה בגלריה
רונן בר. כשניתנה לו זכות הדיבור, סמוטריץ' יצא לשירותים
(צילום: GIL COHEN-MAGEN/Pool via REUTERS/File Photo)
סמוטריץ', נציין, הגיע טעון ממילא לקבינט - אחרי שהותקף על עמדותיו בעד החרפת המלחמה באופן שעלול לסכן את חיי החטופים שנותרו ברצועת עזה, ובצל הדשדוש המתמשך בקבלת החלטה לאן הולכת המלחמה בעזה. לכעס שלו תרמה גם העובדה שראש השב"כ רונן בר הוזמן לדיון חרף קריאתו וקריאת שר המשפטים יריב לוין להחרים אותו מאז שבג"ץ הקפיא את פיטוריו. כשבר השיב לשרים ששאלו על נתוני סיכול הטרור באיו"ש ורצועת עזה, דרש סמוטריץ' ממזכיר הממשלה יוסי פוקס: "תנהל את הדיון, יהיה לו זמן להגיד את דבריו בחסות בג"ץ". כאשר ניתנה לבר זכות הדיבור, סמוטריץ' אמר שהוא צריך לצאת לשירותים - וכך למעשה לא שמע את עמדת ראש השב"כ.
לאחר מכן, עימות חריף בקבינט התגלע גם סביב חלוקת הסיוע ההומניטרי. שר הביטחון ישראל כ"ץ אמר שעל אף שכרגע לא מוכנס סיוע לרצועה, צריך לדבר על הרגע שבו כן ייכנס כדי למנוע ממנו להגיע שוב לידי חמאס. השר אמר שהחלוקה יכולה להיעשות דרך חברות אמריקניות אזרחיות בפיקוח של הצבא - או ישירות דרך צה"ל עצמו. הרמטכ"ל, מצידו, הבהיר: "צה"ל לא יהיה זה שיחלק אותו".
סמוטריץ' זעם, בתגובה, והטיח ברמטכ"ל בכעס: "עם כל הכבוד, הצבא לא בוחר את משימותיו. אנחנו הגדרנו לכם שאתם צריכים להיערך לזה. אנחנו נגדיר את המה ואתם את האיך. אם אתה לא מסוגל, נביא מישהו שכן מסוגל. אם אתה לא יודע - נמצא מי שיודע. אנחנו מגדירים שלא נכנס סיוע שיגיע לחמאס, ולא אכפת לי איך. אם אתה לא יודע לעשות את זה, אז תגיד - 'דרג מדיני, אני לא יודע'. הצבא לא בוחר את המשימות שלו בדמוקרטיה. אתה לא תעמוד כאן ותגיד לנו 'אני לא עושה'. זה לא יהיה. רק הדרג המדיני יחליט מה המשימות".
הכותרת
מה צה"ל עושה בעזה ואיך תיראה הלחימה בשבועות הקרובים | יואב זיתון
31:00
השר לוין הצטרף לעמדתו של סמוטריץ' בנושא. שר האוצר גם הטיח בזמיר שהוא לא שבע רצון מהדרך שבה המלחמה מתנהלת. לדבריו, ישראל צריכה לעבור ל"שלב ההכרעה" - ו"אי-אפשר להמשיך עם המצב הזה". הוא הבהיר: "יש רמטכ"ל חדש, חיכינו, הייתה לנו סבלנות והגענו לרגע שצריך להמשיך הלאה. המלחמה הזאת לא יכולה להימשך כמו שהיא מתנהלת עכשיו וזה לא יכול להימשך לנצח".
ראש הממשלה בנימין נתניהו קטע בסופו של דבר את הדיון: "שמענו את כל ההערות. נתכנס שוב ביום חמישי, ועד אז נבוא עם תשובות".
הבוקר, ובעקבות הדיווחים על דבריו בקבינט ואופיים, פרסם סמוטריץ' הודעה רשמית: "ניהול המאמץ האזרחי בעזה, באופן שבו הוא לא מגיע לידי חמאס, היה ונשאר המרכיב הקריטי ביותר להכרעת חמאס וניצחון במלחמה. זה חלק בלתי נפרד מהמאמץ המלחמתי והוא חשוב הרבה יותר מעוד אוגדה ועוד מאמץ אש. בלי שנפנים וניישם את זה לא נוכל לנצח. אני זועק את זה שנה וחצי, ולדרישתי נכנסה הנחיה חד-משמעית כזו לצה"ל - בהחלטת קבינט מפורשת שהתקבלה לפני אישור עסקת החטופים האחרונה". אותה החלטה, נזכיר, הייתה הסיבה שבגינה הודיע סמוטריץ' על הישארותו בממשלה חרף העסקה לשחרור חטופים שאליה התנגד.
לדברי סמוטריץ', "אין לי שום טענות לרמטכ"ל. הביקורת שלי היא על ראש הממשלה שלא אוכף את מימוש מדיניות הדרג המדיני על צה"ל. הכנסת סיוע לוגיסטי שמגיע לחמאס זה צעד שאני לא אהיה שותף לו, נקודה. המשך דשדוש צבאי והכנסת סיוע הומניטרי לחמאס כשחטופינו שם - לא אופציה. ראש הממשלה הוא האחראי העליון. יש לפתוח במערכה להכרעת חמאס, כיבוש עזה והחלת ממשל צבאי זמני עד לפתרון אחר, השבת החטופים והתנעת תוכנית טראמפ (לעקירת עזתים מהרצועה) או שלממשלה הזו אין זכות קיום".
אחרי האיום בפירוק הממשלה, גורם מדיני אמר: "לא התקבלה שום החלטה על הכנסת סיוע הומניטרי לעזה. הדרג המדיני הנחה את מערכת הביטחון וצה״ל לשלול מהחמאס את השליטה בסיוע ההומניטרי בכל מצב שעשוי להתפתח".
"נתניהו התנגד לממשל צבאי - והסתיר"
שר האוצר עורר לאחרונה ביקורת על כך שהוא מוכן להקריב את החטופים כדי להביא לכיבוש הרצועה, אחרי שטען בראיונות ש"החטופים הם לא המטרה הכי חשובה". השר, שקרא גם לקבל החלטת קבינט שלפיה על ישראל לכבוש את כל שטח רצועת עזה, פנה לנתניהו, דרש להחיל ממשל צבאי ואמר: "נגמרו התירוצים. אין ביידן, אין בלינקן, אין גלנט, אין רמטכ"ל שמנע בגופו את הפסקת הסיוע ההומניטרי. אין תירוצים - אין זמן לדבר הזה. החלופה לכניעה זה לקחת שטח ברצועה ולהשמיד את חמאס".
אלא שלפי דיווח אתמול ב"כאן חדשות" - שאולי תרם גם הוא לכעס של סמוטריץ' - במאי 2024 ראש הממשלה ביקש להסתיר ממנו ומהשר איתמר בן גביר הנחיה שנתן לרמטכ"ל רב-אלוף הרצי הלוי, שלפיה ישראל לא צריכה להחיל ממשל צבאי ברצועה.
סמוטריץ' ובן גביר, נזכיר, האשימו עד כה כי בכירי הצבא היו אלה שסיכלו את הקמת הממשל הצבאי. בפועל, לפי הדיווח, הלוי הציג לקבינט המלחמה המצומצם דאז שתי חלופות לעתיד הרצועה שהיו מקובלות על הצבא - ושהדרג המדיני התבקש להכריע בהן. אותן חלופות היו ניהול הרצועה על-ידי מעטפת בינלאומית, או ממשל צבאי וחלוקת הסיוע ההומניטרי על-ידי הצבא - במהלך שידרוש בין ארבע לחמש אוגדות.
נתניהו, דווח, סיכם את הדיון במסקנה חד-משמעית נגד ממשל צבאי, בנימוק שהחלופה הנכונה לישראל בעיתוי הנוכחי היא מעטפת בינלאומית. "ממשל צבאי הוא חלופה, אך אנו מעוניינים להימנע מכך. אנחנו יכולים לכבוש את עזה, אך המשמעויות ברורות", אמר נתניהו.
סמוטריץ' ובן גביר לא היו חברים בקבינט המלחמה המצומצם עם בני גנץ וגדי איזנקוט. ראש הממשלה, לפי הדיווח, הנחה כאמור את הרמטכ״ל דאז שלא להציג את הנושא בקבינט המורחב שבו הם חברים - בשל "הרגישות הפוליטית" של נתניהו מולם ומול שרים אחרים מהימין.
