מפקדים בכירים רבים - וכאוס שנמשך שעות ארוכות. שאגות לעזרה בשכונה שחצי מתושביה נחטפו או נרצחו - והגעת כוח ראשון רק אחרי שהסתיימו החטיפות. פינוי תושבים פצועים לפתח הקיבוץ - רק כדי שמשם יקחו טרמפים. וגם החלטה שערורייתית אחת, ולא חדשה. תחקיר צה"ל המלא של הטבח בכפר עזה ב-7 באוקטובר חושף את המחדלים באותו בוקר הרה אסון - ובימים שאחריו, בקיבוץ שבו הלחימה הסתיימה שלושה ימים אחר כך.
התחקיר הרשמי שם דגש על אחת ההחלטות הבעייתיות ביותר שהתקבלו בצמרת צה"ל בסוף העשור הקודם - צמצום דרמטי של כוחות במהלך סופי שבוע ובחגים. ההחלטה הזו לא הייתה מוכרת לרוב הציבור, אבל הייתה ידועה היטב לחמאס. ארגון הטרור ניצל אותה עד תום, ולא רק בקיבוץ שבצפון העוטף, ש-64 מתושביו נרצחו, 19 נחטפו לעזה - בהם גלי וזיו ברמן שעדיין בשבי, רבים אחרים נפצעו ורוב שכונותיו נפגעו או נחרבו. 18 לוחמים נהרגו בקרבות הבלימה בקיבוץ. האחרון שבהם, רס"ל במיל' יונה בריף, נפטר מפצעיו בחלוף שנה.
הבקאים בדרך לכפר עזה, בבוקר 7/10
(צילום: רועי עידן ז"ל)
כמחצית מכוחות הבט"ש של גדוד נחל עוז, שהיו אמורים להגן גם קיבוץ כפר עזה הסמוך, היו בבית באותו סוף שבוע של שמחת תורה. התחקיר העלה כי לקח שעתיים שלמות לכוח ראשון מהגדוד הגזרתי (אז גדוד 13 של גולני), שגם כך היה קטנטן ולא רלוונטי אל מול יותר מ-200 מחבלי נוחבה שכבר כבשו את הקיבוץ, להגיע לקיבוץ. זאת, למרות ששלושה קילומטרים בלבד מפרידים בין כפר עזה לבסיס נחל עוז.
כיתת הכוננות לחמה כמעט לבד בשעתיים הראשונות
עד אז, באותן שעתיים של תופת רצחנית, היו אלו 14 חברי כיתת הכוננות היחידים שהגנו בחירוף נפש על כפר עזה. שבעה מהם נהרגו, אחרים המשיכו להילחם גם כאשר נפצעו, ואחרי שאיבדו זמן יקר בגלל הצורך להגיע לנשקייה הנעולה, לאסוף את הרובים שלהם שננעלו בהחלטה צה"לית כדי להימנע מגניבות. את ההחלטה האומללה לשחרר כוחות בסופי שבוע, שנועדה כדי להקל על עומסי הלוחמים, כאילו מחבלים יבחרו לבצע פיגועים רק בימי שלישי ולא בשבתות, ביטל צה"ל מיד לאחר פרוץ המלחמה. אבל זה כבר היה מאוחר מדי, גם ללוחמים.
לצד עוז רוחם של חברי כיתת הכוננות, היו גילויי גבורה רבים אחרים בקיבוץ. באחד מהם, שפורט בתחקיר, תושב כפר עזה נטע אפשטיין (22) ז"ל השליך עצמו על רימון בממ"ד, וכך הציל את חייה של בת זוגו, אירן שביט.
קפץ על רימון והציל את בת זוגו: הלווייתו של נטע אפשטיין
לפי התחקיר, שנערך בפיקודו של מפקד חטיבת מילואים של הצנחנים, שבעצמו השתתף בלחימה בקיבוץ אך בשלב מתקדם והחל ממוצ"ש, המטרה הראשונה של שתי פלוגות הנוחבה שכבשו את כפר עזה הייתה רק לרצוח תושבים, וכמה שיותר. החטיפות החלו רק לאחר השעה 10:00 ונמשכו עד 12:00 לערך. המחבלים הגיעו מגדוד החזית העזתי בשכונת דארג' תופאח הסמוכה, ופלוגת נוחבה נוספת הגיעה מאל-פורקן, שנמצאת מעט יותר בעומק ההרצועה.
ההתארגנות של המפקדים וחלק מהפעילים לפלישה החלה ביום שישי ב-18:30, ולא זוהתה על ידי אף גורם מודיעיני ישראלי – לא ב-8200, לא בשב"כ ולא באוגדת עזה שאחראית על האיסוף בקילומטר-שניים הסמוכים לגבול. המהלך היה מהיר ומסונכרן: עשרות המחבלים מהכוח הראשון כבר היו על הרכבים שלהם בהיכון מול הגבול, סביב 6:00, ממתינים לאור הירוק – גשם מתואם של 960 רקטות ופצמ"רים ששוגרו ב-6:29 לעבר מוצבי צה"ל בעוטף עזה, כדי לשתקם.
פריצה מ-3 מוקדי חדירה - ומהאוויר, במצנחי רחיפה
זה היה האות עבורם להסתער לגדר המערכת, שנפרצה בקטע שמול קיבוץ כפר עזה, בשלושה מוקדי חדירה - ב-6:35, 6:41 ו-6:43. במקביל, הנחית חמאס שישה מחבלי נוחבה ראשונים לתוך הקיבוץ באמצעות בקאים, מצנחי רחיפה, כפי שתיעד באותן דקות ראשונות של הפלישה צלם ynet ותושב הקיבוץ רועי עידן ז"ל, שבתו אביגיל נחטפה לעזה ממש מידיו, וראתה אביו נורה למוות כשניסה להגן עליה. התחקיר העלה כי מחבל אחד בחמאס צעק לה לברוח באותו רגע לשכנים, ובהמשך היא נחטפה לעזה איתם.
השימוש בבקאים היה רק במושב נתיב העשרה עם שלושה כלים אוויריים ובכמות זהה בכפר עזה. הגל הראשון שפלש לקיבוץ וכבש אותו היה בין 6:50 ל-8:00 וכלל כ-80 מחבלים. עוד כ-170 הצטרפו אליהם בשני הגלים הבאים, לפי תכנון, כמעט ללא בוזזים, בניגוד ליישובים ומוצבים אחרים.
המצלמה של רועי עידן
(צילום: ירון ברנר ורועי עידן, עריכה: אסף קוזין)
לפי סימנים מודיעיניים שונים, חלק גדול מהמחבלים בכפר עזה היו אמורים להגיע לקיבוץ סעד הסמוך, שם המתקפה נבלמה, ולעיר שדרות, אבל נשארו בכפר עזה.
ההנחיה למחבלים: להישאר בכפר עזה, להיערך ללחימה ארוכה
המחבלים שפלשו לכפר עזה למעשה התבצרו בקיבוץ. מפקד גדוד מגבעתי שהגיע לכפר עזה בשעת צהריים הבחין במכשיר מוטורולה ליד גופת אחד המחבלים, ושמע בו את הפקודות שעברו בקשר: "להישאר בקיבוץ, להיערך ללחימה ארוכה".
מחדלי המודיעין הרבים שקדמו ל-7 באוקטובר נמשכו גם באותו היום - ביחידת 8200 לא חשבו להאזין למכשירי הקשר ולטלפונים הניידים של אלפי המחבלים שפלשו לשטח ישראל. על המחבלים היה ציוד לשהייה ארוכה: ערכות מתקדמות לעזרה ראשונה שבהן נעשה שימוש לטפל במחבלים שנפצעו, תחמושת לימים ארוכים של לחימה וציוד רב.
ההרס בכפר עזה היה מהגדולים ביותר ביום הטבח - בשש שכונות מתוך שמונה, ובעיקר בשכונת "דור צעיר". 37 תושבים היו בה באותה השבת - 11 נרצחו ושבעה נחטפו ובהם כאמור גלי וזיו ברמן, שעדיין בשבי. ההתכתבות המצמררת מאותו בוקר של דורון שטיינברכר, ששוחררה לפני חודש וחצי, חשפה את הגיהינום ביום הטבח. בסך הכול, 64 מתוך פחות מאלף תושבי הקיבוץ נרצחו.
250 מחבלים שרצו בתוך הקיבוץ בשיא, לפני הצהריים. חמאס הרבה להשתמש בקיבוץ בניוד מהיר, לא רק טנדרים ואופנועים אלא גם מכוניות פרטיות מעזה, רכבים של תושבים ואפילו אופניים. שתי משפחות מהקיבוץ שהבינו מוקדם את המתרחש הצליחו להיכנס לרכבם ונמלטו.
ההתכתבות של דורון שטיינברכר ב-7/10
(מתוך אתר חטופי כפר עזה )
נחטפו משכונת "דור צעיר": זיו וגלי ברמן עדיין בשבי
(צילום: ירון ברנר )
שבע תקיפות מהאוויר בוצעו על מנת לסייע ישירות לקיבוץ, אבל רק אחת מהן ב-7 באוקטובר, ממסוק קרב ב-8:42 בבוקר, והיתר ביום הלחימה השני. 19 תקיפות אחרות בוצעו בשבת בבוקר עד 12 בצהריים במרחב הקיבוץ, וכנראה שיבשו תנועה של מחבלים נוספים שהיו בדרך אליו.
נצורים בממ"דים, גם ביום השני והשלישי ללחימה
למרות שביום שבת בצהריים כבר היו בקיבוץ שלושה מג"דים, שלושה מח"טים ושני מפקדי אוגדות (אחד מהם, תא"ל ישראל שומר, גר בקיבוץ ונלחם בדקות הראשונות עם סכין בלבד בידיו) מקרב כוחות התגבור שכללו בשיאם יותר מ-1,200 לוחמים מ-24 יחידות שונות, אף מפקד בכיר לא השתלט על האירוע עד מוצאי שבת.
התוצאה: רוב התושבים היו נצורים בממ"דים גם ביום השני והשלישי ללחימה לצד פצועים וגופות, והלחימה הקשה נמשכה גם לתוך היממה השלישית. התושב האחרון נרצח בשבת בשעה 18:00, הלוחם האחרון נפל בקיבוץ ביום שלישי אחר הצהריים. 101 גופות מחבלים אותרו בקיבוץ, רוב הפולשים הספיקו לברוח חזרה לעזה. המחבל האחרון חוסל בכפר עזה ביום שלישי בשעה 17:30.
בחלק של המסקנות בתחקיר צוין כי תודעת המכשול החדש הובילה לתוכנית הגנה חסרה ויצרה פער תודעתי גדול, רב-גזרתי וממושך אצל הכוחות. אלו פעלו ללא פיקוד ושליטה במשך יום שלם, הגיעו ללא ציוד לחימה תואם, ורובם ככולם - גם בערב - פעלו על דעת עצמם וללא הפעלה או שילוח של פיקוד הדרום או המטה הכללי. אובדן השליטה אפשר את החטיפות. עד אמצע הלילה אף כוח לא בודד את האזור שבין הגבול לקיבוץ, כשלושה-ארבעה קילומטרים.
למפקדים לא הייתה תמונת מצב על התושבים הנצורים במשך כחצי יממה עד ששני תושבים הגיעו לחפ"ק בכניסה לקיבוץ שנפתח במוצאי שבת. תושבים, בעיקר כאלה שפונו באיחור, העידו על כוחות רבים שנמצאו מחוץ לקיבוץ ולא נכנסו, אבל לפי התחקיר מעט לוחמים נשארו בחוץ, בעיקר בבוקר. מהבדיקה עלה כי רוב הכוחות שנראו במתחם אלונית לאורך היום היו כוחות מינהלה ועתודה רפואית. התחקיר שיבח את ארגון איחוד הצלה, ששלח אמבולנסים פנימה ואנשיו הצילו חיים רבים. בצה"ל אמרו שבמד"א לא שיתפו פעולה עם המתחקרים.
התחקיר העלה כי בחלק מהמקומות יחס כוחות צה"ל לתושבים לא היה ראוי, ותושבים פצועים שחולצו רק לפתח הקיבוץ תפסו טרמפים לבתי החולים, גם במוצאי שבת. גופות התושבים שנרצחו פונו מאוחר, רק ביום שלישי, והתושבים ששרדו את הטבח נאלצו לראות מראות איומים תוך פינוי שהיה לא מאובטח ברובו. קריאות רבות של תחנונים לסיוע מצד התושבים לצה"ל לא קיבלו מענה.
"לא הסברנו טוב ללוחמים לפנות את התושבים, ולכן האשמה אינה על החיילים. בשכונת דור צעיר היו שאגות לעזרה גם בלילה מצד התושבים הנצורים", הודו בצה"ל. "יש צורך בבדיקה גם בתחקור חיצוני לאירועי קיבוץ כפר עזה. בשלב זה אין מסקנות אישיות, חלק מהלקחים עדיין לא הופקו בעוד שאחרים כן".
דקה אחר דקה: הטבח בכפר עזה
6:42 עד 6:45: לאחר מטח של עשרות רקטות ופצמ"רים על הקיבוץ עצמו שהחל בשעה 6:30, נוחתים בקיבוץ שישה מחבלים ראשונים, ככוח חלוץ, על 3 מצנחי רחיפה (בקאים). הם מרססים מהאוויר את התושבים שחלקם עוד מחוץ לבתיהם ומנסים להבין את המתרחש. כך, ככל הנראה, גם נרצח צלם ynet רועי עידן, שהספיק לתעד את הרגעים הראשונים מהפלישה ליישובו. בתו אביגיל נחטפה ואשתו - עובדת השב"כ סמדר מור עידן - נרצחה בממ"ד זמן קצר לאחר מכן.
נחטפה ב-7/10, הוריה נרצחו: החיים החדשים של אביגיל עידן
6:50 עד 6:54: טנדר ראשון של מחבלים נכנס לקיבוץ דרך השער הסולארי האחורי שנפרץ עם מטען חבלה, לאחר שלוש פרצות בגדר המערכת שביצעו המחבלים, כמעט סימולטנית. טנדר נוסף נכנס משער אחורי נוסף שמיועד להולכי רגל. המחבלים מבחינים בתושב הקיבוץ דוד (קצ'קו) קציר, בן 72, באמצע ריצת הבוקר שלו, והוא הנרצח הראשון באותו בוקר זוועות.
6:55: המחבלים יודעים היכן הנשקייה, לפי התחקיר ייתכן שממידע שמסרו להם פועלים עזתים שעבדו בקיבוץ. חברי כיתת הכוננות קופצים לנשקייה לקחת את רוביהם הנעולים, אך גם המחבלים רצים לשם כדי לשתק אותה, ובמקום מתפתחים קרבות קשים. באחד מהם משתתף תושב הקיבוץ ומפקד אוגדה 146, תא"ל ישראל שומר. הוא מספיק בשעה 6:40 להתקשר לרמטכ"ל הרצי הלוי ולאלוף הפיקוד ירון פינקלמן ומדווח להם על המתרחש.
7:25: כוח גזרתי על טנק נעמד מחוץ לקיבוץ לאחר שנשלח על ידי המ"פ שילה הר-אבן ז"ל, שנפל בקרב בבסיס נחל עוז ומומלץ לקבלת עיטור העוז, אך מהזווית שלו לא מזהה את המתחולל בתוך עשה. מערכות הקשר של הטנק הבודד פגועות מתחילת המתקפה, ולוחמיו מתקשים להשתמש במקלעים בגלל הפגיעות בו.
כוחות בכפר עזה, ב-7 באוקטובר
מפקד הטנק לא מקבל מענה מהקצינים בגולני שעסוקים בלחימה הקשה, ומתקשר למפקדו האורגני מגדוד השריון 77, שממליץ לו לעזוב את הקיבוץ ולרדת דרומה, למוקדי לחימה אחרים. "לא הבנתי את התמונה שמתחוללת בפנים, לכן עזבתי", יסביר בהמשך צוות הטנק. יתר הכוחות מהגדוד הגזרתי של גולני עסוקים בקרבות בלימה קשים בין מחנה נחל עוז לקיבוץ נחל עוז ועל גשר הגבול מול הפלישה ההמונית.
7:28: דורית ורטהיים (54), שאחראית בקיבוץ על הפצת ההודעות לתושבים, נרצחת. חברתה ליישוב מחליפה אותה במלאכה הקריטית של הנחיות לתושבים, אך הדיאלוג בוואטסאפ לא מסונכרן עם צה"ל.
7:30: עוד 150 מחבלי נוחבה פולשים לנקודה שלישית לקיבוץ, לשכונת "דור צעיר", שצמודה לציר ההיקפי. בקיבוץ יש כבר 10 טנדרי נוחבה ועוד אופנועי חמאס, שעל כל אחד מהם שני מחבלים. המחבלים עוברים בית-בית ורוצחים בדם קר את התושבים. כאשר הם מזהים שחלק גדול מהממ"דים נעולים, הם מחליטים לשרוף אותם.
8:30: לראשונה מפרוץ המתקפה, כוח צה"לי ראשון מגיע לקיבוץ, מהגדוד הגזרתי. הכוח קטנטן ובנחיתות, ולא משפיע על השליטה שחמאס השיג בקיבוץ. מדובר במפקד פלוגה ב' מגדוד 13, רס"ן ב', שמגיע בהוראת מג"ד 13 סא"ל תומר גרינברג ז"ל, שעושה דרכו לגזרה מחופשת הסופ"ש (גרינברג נפל בעזה במהלך המלחמה). ב' לוקח נמ"ר מהעתודה הגדודית שפרוסה ליד קיבוץ עלומים ומתקדם לתוך כפר עזה, בזמן שבקיבוץ שולטים כבר 150 מחבלים ו-37 מתושביו נרצחו.
ההרס לאחר הטבח בכפר עזה
שני ג'יפי סיור מגולני נשלחים לקיבוץ, אך הלוחמים שבהם מחליטים להמשיך צפונה ולא להיכנס לתוכו. "הסתכלנו במראת הג'יפ וראינו טיל אר.פי.ג'י חולף לידינו, אז החלטנו לנסוע לקיבוץ מפלסים", סיפרו למתחקרים. אותם לוחמים המשיכו גם לשדרות וניהלו לחימה הירואית בתחנת המשטרה שנכבשה.
8:33: הנמ"ר של המ"פ ב' דורס מחבלים ונשען בעיקר על הודעות וואטסאפ מתושבים, ורק כך יודע להיכן להגיע ומאיפה לחלץ פצועים. מסוק קרב ראשון חובר לכוחות ומבצע, לבקשת ב', תקיפה ראשונה, לבידוד הקיבוץ מבחוץ, בשעה 8:42.
9:44: כוח משולב עם 15 שוטרים וחיילים מגיע לקיבוץ אחרי שחמאס בודד את המרחב במארבים קטלניים על הכבישים והצמתים באיזור, ומותקל מיד בכניסה. הכוח נפגע, אך מצליח לחסל מחבלים.
10:34: כוח צבאי מיחידת דובדבן, הכולל 16 לוחמים בשני רכבים ממוגנים שמגיעים מהשומרון, נכנס לקיבוץ, ישירות ללחימה כבדה הכוללת אש נ"ט על הכלים שלהם. הכוח מסתייע בלוחם היחידה שגר בקיבוץ ומכווין את חבריו, ומאבד שישה לוחמים. הכוח מזהה אדם שיוצא מבית עם רובה ציד, סבור שהוא מחבל ויורה בו. הוא נפצע ופונה. במקביל מגיע כוח קטן מסיירת מטכ"ל לקיבוץ, עם שמונה לוחמים שמתפצלים. ארבעה מהם שיוצאים לאיגוף נהרגים על ידי מחבלים שמסתתרים בבית ויורים לעברם מטווח קצר.
10:46: מפקד יחידת מגלן מגיע לקיבוץ עם כוח קטן, לצד כוח מיחידת המסתערבים של מחוז הדרום במשטרה. גם כוח מגדוד 890 של הצנחנים נכנס לקיבוץ והכוחות השונים מרכיבים צוותי לחימה, מנסים לחלק גזרות ולצאת להתקפות על המחבלים הרבים.
11:00: מפקד אוגדה 98, תא"ל דן גולדפוס, מגיע במקרה לקיבוץ ונלחם במשך כשעה לצד לוחמי מגלן. לאחר מכן הוא יוצא מהקיבוץ כדי לתפוס פיקוד על האזור ומורה למפקד חטיבת הקומנדו להגיע לקיבוץ ולפקד על כל הלחימה בו.
6 צפייה בגלריה
סנ"צ שמעון פורטל. המידע שהעביר גרם לצה"ל להבין - חייבים כוחות ב"דור צעיר"
(צילום: אבי רוקח)
11:24: סנ"צ שמעון פורטל, קמ"ן ממחוז דרום במשטרה, מגיע לקיבוץ לחלץ את בתו וצעירים נוספים משכונת דור צעיר. נוכחותו הופכת לקריטית והמידע שהוא מעביר לאחור מסייע סוף-סוף להבין שצה"ל חייב לרכז מאמץ בשכונה הכוללת אשקוביות מבוטנות, שבהן מתבצרים מחבלים רבים ואזרחים המומים.
11:48: כוח דובדבן נוסף נכנס לכפר עזה עם 53 לוחמים סדירים. בשעתיים הללו, בין 10:00 ל-12:00, בהם יש כבר כוחות תגבור ראשונים בקיבוץ, נרצחים 18 תושבים ו-19 נחטפים לעזה, ושבעה לוחמים נהרגים. רק 18 תושבים מפונים מחוץ לקיבוץ.
12:50: כוח ראשון מגיע באיחור גדול לשכונת דור צעיר, אחרי שנגמרות בה החטיפות אך מחבלים רבים עדיין נצורים בדירות הקטנות ובממ"דים עם התושבים, וחרף שעות של תחנונים מצידם לסייע. הבלבול שולט בכל פינה: יש כבר מאות לוחמים בקיבוץ, ללא מפקד שירכז אותם. "עברנו מבית לבית, ראינו תושבים, וידאנו שהם בסדר, ופשוט אמרנו להם להישאר בממ"ד, במקום לפנות אותם", העידו לוחמים בפני צוות התחקור, "לאחר שעזבנו והמשכנו לסרוק, מחבלים הגיעו לחלק מהם".
13:30: מפקד האוגדה שומר חובר לכוח מגדוד 202 של הצנחנים. בדרכם לשכונת דור צעיר נרשמת היתקלות קשה עם חיילים הרוגים. מפקד ימ"ס ירושלים מקבל עדכון מפקודו שנמצא בקיבוץ ומכווין אותו לשכונת דור צעיר שבמצוקה קשה. הוא מזהיר אותו שיש מארב גדול בכניסה לשכונה.
13:52: מג"ד 13, סא"ל גרינברג, מוביל כוח גדול עם כ-50 לוחמים מדובדבן וסיירת מטכ"ל לשכונת דור צעיר, אבל הקושי הוא בחדירה למבנים המבוטנים. נמ"ר מנסה לנגח במבנים כדי לפרוץ אותם, עם מודיעין דל אם יש בפנים מחבלים או תושבים – או גם וגם.
14:00 עד 16:00: יש כבר יותר מ-700 לוחמים בקיבוץ, בהם גם מח"ט גבעתי אל"מ לירון בטיטו שמצטרף ללחימה. אבל אף אחד לא חושב לשלוח כוחות כדי לבודד את המרחב. מחבלים רבים מסתתרים בשדות שמסביב ובלילה מתקילים את הכוחות, גם על הגדר ההיקפית של הקיבוץ.
16:00: כוח נוסף, הפעם משלדג, נשלח לאתר זוג תאומים בני 10 חודשים ממשפחת ברדיצ'בסקי, שהוריהם איתי והדר נרצחו בבוקר. התינוקות מתגלים בוכים על ידי לוחמי צה"ל ונאספים לחוף מבטחים רק בשעה 20:00 על ידי סא"ל גרינברג.
6 צפייה בגלריה
איתי והדר ברדיצ'בסקי שנרצחו בטבח. ילדיהם התאומים התגלו על ידי הלוחמים רק ב-20:00 בערב
17:00: מח"ט גבעתי מחלק לראשונה גזרות בקיבוץ עם גדוד 202 של הצנחנים, ומח"ט הקומנדו מתחיל לפקד על כפר עזה.
18:00: תושב הקיבוץ, בן 72, נהרג כנראה מאש כוחות צה"ל, שיורים לעבר רכב מחבלים שמנסה להימלט מהקיבוץ לעבר עזה, ואינם מבחינים באזרח הכפות שמוסתר במכונית. מאות מתושבי הקיבוץ עדיין נצורים בממ"דים ולא מפונים.
18:41: לכוחות מצטרפים עוד 300 לוחמי מילואים מחטיבה 55 שסורקים את איזור התעשייה הריק של הקיבוץ.
19:00: חפ"ק מח"ט הקומנדו שמפקד על הקיבוץ נפתח במתחם אלונית שבכניסה לקיבוץ.
21:00: תושב הקיבוץ מצליח לצאת בשקט מהממ"ד שבו התבצר כל היום, מבחין ברכב צבאי ומתקרב אליו לאט. הוא פותח את הדלת האחורית כדי לבקש עזרה, אבל הלוחמים חושבים שהוא מחבל ויורים לעברו. הוא נפצע קל עד בינוני, לוחם אחר שמבחין בכך בועט בו כדי להצילו, וסופג כדור גם הוא, ברגלו.
23:00: פינוי רוב תושבי קיבוץ כפר עזה מתחיל לאחר ששני תושבים מהקיבוץ, יוני פלד ונירה שפק, מגיעים לחפ"ק ומתערבים כדי לעשות סדר בבלגאן. התושבים מסכימים לפתוח את דלתות הממ"דים רק עם מתן סיסמה, ובהמשך זועמים על כך שנאלצו לראות עשרות רבות מגופות שכניהם בדרך החוצה.
23:30: קצין צעיר ממגלן מבין ששליטה לא תושג הלילה אם לא יעשה מעשה. הוא פותח קבוצת וואטסאפ בשם "כפר עזה פו"ש" (פיקוד ושליטה) ומכניס לתוכה את עשרות המפקדים הרבים שלא מכירים זה את זה ונמצאים בתוך הקיבוץ, מצה"ל, משב"כ ומהמשטרה. קבוצת הוואטסאפ מסייעת - אך גם מציפה רעשי רקע, כמו שמועה על מנהרה ליד הקיבוץ שממנה הגיחו 25 מחבלים.
חצות עד הבוקר: תושבים רבים אמנם פונו, אבל חלקם מושארים ללא איסוף במתחם אלונית שמחוץ לקיבוץ ואחרים מגיעים לכביש 232 הסמוך כדי לתפוס טרמפים ושומעים את צרורות הירי מהלחימה שנמשכת, בעיקר בשכונת דור צעיר. אחד הקצינים מהכוחות הרבים גם תופס טרמפים, אך באופן הפוך: הוא יוצא לכביש 232 לעצור דחפורים וטנק של מילואימניקים מחטיבה 10, כדי שיגיעו לסייע בפיצוח הממ"דים המבוטנים בשכונת דור צעיר. הקושי לשלוט בכאוס נמשך, עם היתקלות קשה לשייטת 13 ליד בריכת הקיבוץ, ב-5:37 בבוקר.
יום ראשון, 8:00: הכוחות מפנים 60% מהתושבים של הקיבוץ, מאות עדיין נצורים. בקיבוץ יש עוד עשרות מחבלים, הלחימה נמשכת אך מוקדי הקרב מכותרים לאורך אותו היום.
שני בבוקר: שייטת 13 מקבלת משימה לחלץ את מאות התושבים שעוד נצורים בממ"דים, זה היום השלישי. חלקם בלי מזון ומים, פצועים וליד גופות יקיריהם.
שלישי בוקר עד שלישי בערב: השלמת פינוי התושבים וסריקות חוזרות ואחרונות לאיתור מחבלים אחרונים, רובם פצועים, וחיסולם. בשעת אחר הצהריים יורדת פקודה לכל הכוחות לצאת מהקיבוץ ולהשאיר בה את לוחמי המילואים מחטיבה 55 שמקבלת אחריות על הקיבוץ. לוחמים מגדוד 28 של החטיבה מזהים סביב 18:00 מחבל אחרון פצוע, עם סכין בידו, והורגים אותו.
פורסם לראשונה: 17:59, 03.03.25
