שר הכלכלה ניר ברקת מהליכוד נשאל אמש (שישי) אם צפה בריאיון של שורד השבי אלי שרעבי, שאיבד את אשתו ושתי בנותיו בבוקר טבח 7 באוקטובר וגילה על כך רק כשחזר בעסקה הנוכחית, והשיב כי עסק ב"דברים יותר חשובים".
בריאיון ל"אופירה ולוינסון" בחדשות קשת התעקשו "מה יכול להיות יותר חשוב?", והשר המשיך בשלו: "עניינים ברומו של עולם. יש לי תפקיד, אני שר".
לאחר מכן התנצל ברקת ואמר: ""אין דבר חשוב מהריאיון הזה, שרעבי הוא מופת והשראה לכל עם ישראל ותזכורת שעלינו לעשות הכול כדי להחזיר את כל אחינו ובנינו מהתופת".
בעדות יוצאת דופן ב"עובדה" סיפר שרעבי על יום החטיפה, על הימים הארוכים בשבי, הרגע שבו הבין כי אחיו יוסי נהרג, הפרידה הקשה מאלון אהל שאיתו הוחזק במנהרה, ועל התקווה שנגוזה שאשתו ובנותיו שרדו את הטבח. "אסור להשאיר אף אחד שם מאחור", אמר אלי כשהסביר מדוע בחר להתראיין באריכות. "נשאר שם ילד שפגשתי לפני שנה וחודשיים, אחרי 50 יום בעזה. אלון אהל, הוא נכנס לי ללב. אימצתי אותו מהרגע הראשון, תמכנו אחד בשני. 24/7 ביחד. כל דבר אני יודע עליו, איך אפשר להשאיר אותו מאחור?".
על היום שבו נפרד מאלון אמר: "ביום שאני עוזב, המחבלים קורעים אותי ממנו, הוא פשוט מסרב לעזוב, הוא תפס אותי. רגע מאוד קשה. הוא אמר שהוא שמח בשבילי. הבטחתי שאני לא אעזוב אותו שם. אני אלחם עליו".
שרעבי סיפר כי ההתמודדות הקשה ביותר בשבי, לא הייתה העבודה שהיה אזוק ברגליו במשך כל התקופה - אלא הרעב. "השרשראות על הרגליים לא עוזבות אותי מהיום שאני בעזה ועד היום האחרון", סיפר. "אני זכיתי בתענוג הזה, יש כאלה שהיו חלק מהזמן, אני שנה וארבעה חודשים אזוק ברגליים, עם שרשראות שעוטפות אותי עם מנעולים מאוד מאוד כבדים, שקורעים את הבשר בכל צעד".
באיזשהו שלב, סיפר, כבר הפסיק לשים לב לפצעים ולצלקות - והתעסק "בדברים רציניים יותר" - אוכל. "לפתוח מקרר זה עולם ומלואו, המושג של אדם חופשי שיכול לקח פרי או ביצה, על זה אתה חולם כל יום", שיתף. "לא אכפת לך מהמכות, ושוברים לי את הצלעות ולא אכפת לי. תן לי עוד חצי פיתה. אי אפשר להסביר את תחושת הרעב - הבטן נדבקת לגב, אבל אתה כבר רואה את הבטן שלך ממש נכנסת פנימה ובאיזשהו שלב, אתה לא מאמין שזה קורה לגוף שלך".
בתקופות הקשות, אכלו אלי ושלושת החטופים שהיו איתו קערת פסטה ביום, כ-300-250 קלוריות ביממה. "אם זה קורה יום, יומיים, זה לא נורא. במשך חצי שנה אנחנו אוכלים את הכמויות האלה, יום-יום. וכשאתה מבקש עוד משהו ופתאום זורקים עליך איזה תמר יבש, זה נראה לך כמו הארוחה הכי טובה בעולם".
פורסם לראשונה: 20:35, 28.02.25
