נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ טען כי ההכרזה ההיסטורית של נשיא צרפת עמנואל מקרון על כוונה להכיר במדינה פלסטינית היא "חסרת משמעות" - ואילו יועצו הישראלי של מקרון אומר כי ההחלטה בכנסת לקרוא להחלת ריבונות ביהודה ושומרון ובבקעה היא שהובילה להכרזה. "מה שהוא אומר לא חשוב. הוא בחור טוב, אני מחבב אותו, אבל ההכרזה הזו חסרת משמעות", אמר טראמפ לעיתונאים בבית הלבן.
בשיחה עם ynet אמר עופר ברונשטיין, יועצו הישראלי של נשיא צרפת, כי "מקרון החליט לדחות את ההכרה במדינה פלסטינית לחודש ספטמבר כדי שעד אז תיווצר דינמיקה עם מדינות נוספות שמתלבטות אם להכיר במדינה פלסטינית. המהלך נועד לחזק את הסעודים ומדינות מוסלמיות אחרות להיכנס למעגל הנורמליזציה ברגע שהמלחמה בעזה תסתיים".
טראמפ על אמירות מקרון: "חסרת משמעות"
(צילום: באדיבות FOX NEWS)
לדבריו, אחת הסיבות להחלטה היא אותה החלטה של הכנסת: "זאת היתה התשובה של מקרון לסיפוח, וגם בגלל שישראל לא מתייחסת למה שמבקשים ממנה - הפסקת אש, שחרור חטופים וסיוע הומניטרי. אבל כמובן שביבי מצפצף על כולם".
אחת מאפשרויות התגובה של ישראל להכרה הצרפתית במדינה פלסטינית היא סגירת הקונסוליה הצרפתית בירושלים, הפועלת מאז המאה ה-19 ונחשבת לאחת הנציגויות הוותיקות ביותר בעיר - ואפשרות אחת החזרת שגריר ישראל בפריז להתייעצות. שלא כמו מרבית הקונסוליות הפועלות בישראל, הקונסוליה הצרפתית בירושלים אינה כפופה לשגרירות צרפת בתל אביב, אלא פועלת כיחידה עצמאית שמדווחת ישירות לפריז. היא עוסקת באופן בלעדי בטיפול בפלסטינים תושבי ירושלים, יהודה ושומרון, ועזה – כולל הענקת שירותים קונסולריים ומימון פרויקטים חינוכיים, תרבותיים והומניטריים.
"אם ישראל תסגור אותה היא תפגע בראש ובאשונה בעשרות אלפי אזרחים ישראלים שיש להם אזרחות כפולה ישראלית-צרפתית ומתגוררים באזור ירושלים", אמר ברונשטיין. "פורמאלית הקונסוליה אומנם מטפלת באוכלוסיה הפלסטינית, אבל היא מעניקה שירות קונסולרי לישראלים באזור. ביבי מתבלבל כנראה. צרפת היא המעצמה החמישית בעולם, חברה במועצת הבטחון, ב-G7. לצרפת הסכמי שיתוף פעולה עם ישראל ששווים לישראל 40 מיליארד דולר. אז את מי ביבי בדיוק רוצה להפחיד אם הוא יחזיר את שגריר ישראל בפריז להתייעצות? הרי שנים לא היה בכלל שגריר ישראלי בפריז".
על האמירות שהכרה במדינה פלסטינית היא פרס לחמאס, שבירך על ההחלטה, אמר יועצו לענייני ישראל של מקרון: "לפי מיטב ידיעתי ב-6 באוקטובר לא היתה מדינה פלסטינית. האם זה מנע מחמאס לעשות את הטבח הנורא? האם זה מנע מהאלימות להתגבר? מה שלא הצליח עד עכשיו זה אי ההכרה במדינה פלסטינית. אנו מציעים שינוי פריזמה ועוזרים בכך לישראל. השאלה הגדולה ששואלים היא מה ההצדקה של המלחמה. האם ישראל מתכוונת להגיד ביום שהמלחמה מסתיימת מה התוכנית שלה? אנחנו לא שמענו עליה".
לדבריו, להכרה הצרפתית עשויות להצטרף מדינות רבות אחרות: "כבר היום בריטניה, פורטוגל, בלגיה, מלטה ועוד מדינות במזרח ובצפון אירופה כמו הולנד, דנמרק, שבדיה ואחרות מסכימות לעקרון של הכרה במדינה פלסטינית. צרפת היא המדינה הראשונה ב-G7 שתכיר במדינה פלסטינית. אנו מתכוונים להביא עוד מדינות מה-G7 - יפן, קנדה, אוסטרליה, אולי גם ניו זילנד שאינה חלק מארגון זה".
לפי ברונשטיין, ההכרה במדינה פלסטינית היא חלק מהמאמץ של מקרון להביא מדינות מוסלמיות וערביות להכיר במדינת ישראל ביום שאחרי: "יש התחייבות של אינדונזיה, מלזיה וסעודיה. מעריכים שיצטרפו עוד מדינות. רק אתמול הייתה פגישה היסטורית של רון דרמר עם שר החוץ הסורי. אסור לשכוח שלצרפת יש קשר טוב עם הלבנונים. הדברים משתנים בלבנון במהירות, האווירה במזרח התיכון משתנה ואני לא אופתע אם איראן תיכנס למשא ומתן ישיר עם ישראל".
"ביטחון ישראל בראש סדר העדיפויות של מקרון", הדגיש היועץ וטען כי בשבועות הקרובים צפויות שתי הצהרות של הנשיא הצרפתי שיפתיעו לטובה את ישראל. הוא פירט כי "ההכרה היא במדינה פלסטינית שתהיה מפורזת, שחמאס לא יהיה בה חלק בעתיד, שהפלסטינים ילכו לבחירות, שהרשות הפלסטינית תתפוס את השלטון בעזה. מקרון קורא לשחרור החטופים וגם פועל. צרפת הייתה היחידה שעשתה טקס ממלכתי במעמד כל הממשלה וחברי הפרלמנט לזכרם של 40 צרפתים שנרצחו ב-7 באוקטובר".
אותה קונסוליה בירושלים שכאמור ישראל עשויה לסגור בתגובה לצעד הצרפתי מהווה את אחד הסמלים למדיניות החוץ הצרפתית התומכת בפיצול ריבונות בירושלים. היא מקיימת קשרים ישירים עם הרשות הפלסטינית – תוך עקיפת הרשויות הישראליות – ופועלת לעיתים כמעין "שגרירות לצורך פלסטין" בבירה. מבחינת ישראל, מדובר באנומליה דיפלומטית המעודדת עירוב זר בעניינים פנים-מדינתיים ופוגעת בריבונותה בבירתה המאוחדת.
על רקע ההכרה הצרפתית במדינה פלסטינית, גוברת הדרישה לסיים את פעילותה החריגה של הקונסוליה בירושלים ולכפות עליה את הכללים החלים על כלל הנציגויות הזרות הפועלות בישראל. רן ישי, ראש אגף המחקר במרכז ירושלים למדיניות יישומית (JCAP): "התגובה המיידית שאנו ממליצים עליה על רקע הכרזת מקרון היא להתמקד בביטול פעילותה של הקונסוליה הצרפתית בירושלים, ולכל הפחות, כפי שהגיב שר החוץ הקודם ישראל כ"ץ מול ספרד כאשר זו הכירה במדינה פלסטינית – דין צרפת כדין ספרד".
ישי, שכיהן גם כשגריר במשרד החוץ, הוסיף: "הנציגות הצרפתית בירושלים פועלת מול הרשות הפלסטינית ומן הדין שתימצא בתחומי הרשות הפלסטינית. אני ממליץ לשר החוץ לשלול לאלתר את התנאים המקובלים לדיפלומטים, שמוענקים על ידי משרד החוץ לאנשי סגל הקונסוליה – אשרות ייעודיות, הקלות מס, לוחיות דיפלומטיות לכלי הרכב, חסינות דיפלומטית וכל מה שניתן להם בנוסף".
יוסי ספיטצקי, פעיל הסברה יהודי בצרפת, יצא נגד דברי ברונשטיין: "כמובן שהוא ינסה להצדיק את ההחלטה של מקרון באמצעות טיעונים מקצועיים או מוסריים. ברור שהוא ינסה לעטוף את זה בניסוחים מדודים, כדי 'להגן' על מקרון. אבל כולם מבינים מה באמת קורה כאן. האמת היא שמקרון פועל מתוך אינטרס אלקטורלי טהור. הוא מקווה שהמהלך הזה יאפשר לו לחזור לשלטון ב-2032. מתוך אובססיה למטרה הזו, הוא מוכן לבגוד בדבריו שלו, ולהפר את ההתחייבויות שהוא עצמו הציב".
"צריך להזכיר: מקרון עצמו הציב ארבעה תנאים להכרה במדינה פלסטינית: חיסול חמאס, השבת החטופים, רפורמה עמוקה ברשות הפלסטינית, דינמיקה אזורית חיובית. אף אחד מהתנאים הללו לא התקיים. ובכל זאת, הוא ממשיך - למה?", שואל ספיטצקי ועונה, "כי לפי הסקרים, מקרון הוא הנשיא הכי לא פופולרי בתולדות הרפובליקה החמישית. אין לו יותר בסיס בוחרים יציב. הוא תולה את תקוותו במגזרים רדיקליים יותר - חלק מהשמאל הקיצוני, חלק מהאלקטורט המוסלמי - כדי שיצילו אותו ב-2032. לשם כך, הוא מוכן ללכת נגד הבטחותיו".
