שינוי דרמטי בטון מצד בעלת בריתה הקרובה של ישראל: קנצלר גרמניה פרידריך מרץ חזר היום (שלישי) על הביקורת שהשמיע אתמול כלפי פעולות ישראל בעזה - אך הפעם בלשון חריפה ופומבית יותר. במסיבת עיתונאים בפינלנד אמר כי "ההפצצות של ישראל ברצועת עזה אינן מגלות עוד היגיון, ואין להן הצדקה במסגרת המאבק בטרור".
הכותרת
בידוד מדיני? המדינות שמובילות קו תקיף נגד ישראל - והמשמעויות
24:05
לדבריו, "נראה שהגיע הזמן לומר זאת בפומבי: מה שקורה כעת - כבר לא ניתן להבנה". מרץ גם הודיע כי בכוונתו לשוחח עם ראש הממשלה בנימין נתניהו עוד השבוע, כדי להעביר את המסר ישירות. במקביל, בתוך קואליציית השלטון שלו מהמרכז-ימין גוברים הקולות הקוראים לצעדים מעשיים נגד ישראל: חברי פרלמנט רבים במפלגת SPD - שותפתו לקואליציה - דורשים להטיל אמברגו נשק על ישראל.
לצידו של מרץ, גם שר החוץ הגרמני יוהאן ודפול הביע עמדה נחרצת ובלתי שגרתית, והודיע היום כי יערוך שיחה דחופה עם מקבילו הישראלי גדעון סער. "המצב ברצועה בלתי נסבל", אמר. "זה לא מתקבל על הדעת שתושבים חיים ללא מזון או תרופות".
הצהרותיו של מרץ מקבלות משנה תוקף נוכח העובדה שהוא נבחר רק בפברואר האחרון, ובמהלך מסע הבחירות הבטיח לארח את ראש הממשלה נתניהו בברלין - גם אם יוצא נגדו צו מעצר בינלאומי על-ידי בית הדין הפלילי בהאג. בלשכתו אף תלויה תמונה מחוף זיקים, שבו נחתו מחבלי חמאס במהלך מתקפת 7 באוקטובר - עדות להזדהות הפומבית שלו עם ישראל באותם ימים.
אתמול, בריאיון מצולם ל-WDR - "רדיו מערב גרמניה", אמר הקנצלר כי התקיפות הישראליות ברצועה "גובות מחיר הומניטרי מהאזרחים העזתים". לדבריו, "פגיעה באוכלוסייה האזרחית ברמה הזו, כמו שקרה בימים האחרונים, היא דבר שכבר אי-אפשר להצדיק בטענה של לחימה בטרור של חמאס". עם זאת, הוא הבהיר כי לנוכח "הסיבות ההיסטוריות" גרמניה תהיה "תמיד שמורה יותר" בביקורת שלה על ישראל מאשר מדינות אירופיות אחרות.
גרמניה תטיל אמברגו נשק?
בתגובה ראשונית, שגריר ישראל בברלין רון פרושאור מסר לערוץ ZDF: "כשפרידריך מרץ מביע ביקורת כלפי ישראל - אנחנו מקשיבים בקשב רב, כי הוא חבר". עם זאת, הוא לא התחייב לשום צעד ישראלי קונקרטי בתגובה לדבריו של הקנצלר. בתדרוך לעיתונאים נשאל מרץ אם בכוונתו לעצור את ייצוא הנשק לישראל, אך נמנע מלהשיב. גורם ממשלתי הסביר כי ההחלטות בנושא מתקבלות במסגרת המועצה לביטחון לאומי, שבראשה עומד הקנצלר עצמו.
אדיס אחמטוביץ', הדובר לענייני חוץ של הסיעה בפרלמנט, אמר אתמול בריאיון למגזין "שטרן": "אסור שנשק גרמני יסייע להפצת אסונות הומניטריים וינוצל להפרה של החוק הבינלאומי. לכן אנחנו דורשים מממשלת נתניהו להיות מוכנה להפסקת אש ולחזור לשולחן המשא ומתן".
חברו למפלגה רלף שטגנר הוסיף: "האסון ההומניטרי שנגרם לפלסטינים חייב להיפסק מיד, כמו גם הפרת החוק הבינלאומי בידי ממשלת נתניהו. אסור שהדבר הזה יימשך תוך כדי הספקת נשק גרמני". הוא הדגיש כי ההחרגה של ישראל ממדיניות הסחר הצבאי הכללית של גרמניה נועדה לאפשר לה להגן על עצמה – אך "בהתחשב במצב הנוכחי בעזה ובגדה – אי-אפשר עוד להצדיק זאת".
חברת הפרלמנט איזבל קדמרטרי הזהירה מצידה כי גרמניה עלולה להיות שותפה לפשעי מלחמה אם תמשיך לספק נשק לישראל: "זה יכול להוביל לכך שגרמניה תהיה מחויבת לתת דין וחשבון מבחינה משפטית מול בתי הדין הבינלאומיים", אמרה גם היא בריאיון ל"שטרן". לדעתה על ממשלת גרמניה להגביל את הספקת הנשק ולאסור בעיקר העברה של פגזי טנקים וחלקי חילוף.
גם נציב המאבק באנטישמיות של גרמניה, פליקס קליין, הצטרף לקולות הביקורת - ואמר כי יש לפתוח בדיון מחודש במדיניות ברלין כלפי ישראל. לדבריו, התמיכה הבלתי מסויגת בישראל על רקע השואה "אינה יכולה להצדיק כל פעולה שנעשית כיום בשמה".
האמירות החריגות הללו מגיעות מכיוונה של מדינה שמדיניותה כלפי ישראל נשענה לאורך עשורים על עקרון "האחריות ההיסטורית" לשואה. אך כעת, בעיצומו של גל הפצצות ברצועה וגינויים בינלאומיים מתגברים, גם בגרמניה ניכרת תזוזה משמעותית בדעת הקהל.
סקר בגרמניה: רק 36% בדעה חיובית כלפי ישראל
לפי סקר שפורסם השבוע בעיתון "טגסשפיגל", 51% מהגרמנים מתנגדים כיום לייצוא נשק לישראל. סקר נפרד של קרן ברטלסמן העלה כי רק 36% מהציבור מחזיקים בדעה חיובית כלפי ישראל - ירידה של 10% מאז 2021. רק רבע מהגרמנים מאמינים כי יש להם "אחריות מיוחדת" כלפי ישראל, לעומת 64% מהישראלים שמאמינים בכך.
4 צפייה בגלריה
שרת החוץ של האיחוד קאיה קאלאס עם שר החוץ גדעון סער. הכריזה על בחינה מחודשת של ההסכמים
(צילום: אלעד זגמן, לע״מ)
לדברי ההיסטוריון הישראלי פרופ' משה צימרמן, מדובר בהתנגשות בין שינוי עמוק בדעת הקהל לבין עמדות מושרשות בצמרת: "הציבור בגרמניה מגיב כמו בשאר העולם, אבל האליטה הפוליטית עדיין כלואה בתבנית פשטנית: 'היהודים היו קורבנות – ולכן נצדיק כל דבר שהם עושים'", הסביר לרויטרס. "הלחץ הציבורי מלמטה מאלץ כעת גם את הדרג המדיני לשנות כיוון".
הסחף המדיני האירופי נגד ממשלת ישראל ניכר בשבוע שעבר באיחוד האירופי, כש-17 מ-27 המדינות החברות באיחוד הצביעו בעד "בחינה מחדש" של הסכם ההתאגדויות בינו לבין ישראל, הסכם שהוא למעשה הבסיס לכל הסכמי הסחר והמחקר בין הצדדים. שרת החוץ של האיחוד קאיה קאלאס כינסה את שרי החוץ של האיחוד בבריסל, ואחרי ששמעה את דעתם הכריזה שאכן יבוצע תהליך הבדיקה מחדש.
דיפלומטים ישראלים וגורמים במסדרונות האיחוד האירופי מעריכים שלא תושג החלטה סופית שתשעה את ההסכמים או תביא לביטולם, משום שלכך נדרשת הסכמה פה אחד של 27 המדינות החברות, ולא סביר שהסכמה כזו תושג. עם זאת באיחוד יוכלו להסתמך על רוב יחסי כדי להקפיא חלקים מסוימים בהסכמים, דבר שיכול לגרום נזק מדיני, כלכלי ומסחרי עצום למדינת ישראל.
4 צפייה בגלריה
הרצוג ושטיינמאייר נואמים בבארי. נשיא גרמניה שתל עץ בקיבוץ בעוטף
(צילום: קובי גדעון/ לע״מ)
מחוות סולידריות מגרמניה לישראל - רק לפני שבועיים
על רקע ההתבטאויות החריגות מברלין, חשוב להזכיר כי רק לפני כשבועיים ביקר נשיא גרמניה פרנק-ואלטר שטיינמאייר בישראל, והשתתף בטקס בקיבוץ בארי לציון 60 שנה לכינון היחסים הדיפלומטיים - ולשיקום גלריית בארי שחרבה בטבח 7 באוקטובר. בטקס הוא שתל עץ זית בקיבוץ בעוטף, יחד עם נשיא המדינה יצחק הרצוג. יומיים קודם לכן, הנשיא הרצוג נועד עם הקנצלר מרץ בברלין - והפך למנהיג הישראלי הראשון שנפגש עימו מאז נכנס לתפקידו.
בחודש מרץ, לרגל ציון 60 שנה לכינון היחסים הדיפלומטיים, השגריר פרושאור השתתף בכנס ראשי ממשלות מדינות המחוז בגרמניה. מדובר היה בפעם הראשונה שבה הפורום מארח שגריר של מדינה זרה, ובמופע הזדהות ייחודי עם ישראל של כל 16 מדינות המחוז שנשלטות על-ידי מפלגות מכל קצוות הקשת הפוליטית, המתייצבות לצידה של ישראל באופן חד-משמעי.
