דובר צה"ל, תת-אלוף אפי דפרין, מסר אמש (חמישי) הצהרה לתקשורת, שבה פירט על תקיפות צה"ל באיראן ביממה האחרונה - כולל התקיפה בכור הגרעיני באראק. "אנחנו ממשיכים לשלול את היכולות האסטרטגיות של איראן - וכל תקיפה מחזקת את העליונות האווירית שלנו", אמר. צילומי לוויין של כור המים הכבדים, המכונה רשמית "חונדאב" ונמצא במרחק כ-240 ק"מ מערבית לטהרן, חושפים את הנזקים שגרמו התקיפות הישראליות. כך זה נראה, לפני ואחרי:
תיעוד מהתקיפה באראק
(צילום: דובר צה"ל)
תא"ל דפרין אמר בהצהרתו כי "לאורך היממה האחרונה מטוסי חיל האוויר תקפו יעדים בכור הגרעיני באראק. אנחנו ממשיכים להתמקד בתקיפות בטהרן, והתקיפות שלנו מכוונות לכל מה שמהווה חלק מהאיום על מדינת ישראל. במקביל, מטוסי קרב השלימו גל תקיפות של טילי קרקע-קרקע".
לדבריו, "מתחילת המבצע הצלחנו ליירט יותר מ-480 כלי טיס ששוגרו לישראל. אני קורא לאזרחים להמשיך לשמור על הנחיות פיקוד העורף, נמשיך לעשות הערכת מצב בנושא". הוא הדגיש כי "לנגד עינינו עומדים 53 חטופים וחטופות שעדיין מוחזקים בשבי חמאס", והוסיף כי צה"ל ממשיך "להסיר את האיום הקיומי מעל מדינת ישראל" - תוך פגיעה בטילי הקרקע-קרקע של האיראנים.
הוא נשאל אם הפגיעות אתמול ברחבי הארץ נגרמו כתוצאה ממחסור במיירטים, והשיב: "נערכנו ללחימה לאורך זמן, ההגנה שלנו מורכבת ממספר רכיבים. ההגנה הרב-שכבתית שלנו היא הטובה בעולם - אבל היא לא הרמטית. הפגיעות של חיל האוויר מאפשרות לנו לחימה לאורך זמן, ואנחנו ערוכים לכך".
דפרין נשאל גם מדוע אין מיגון טוב מספיק לתצפיתניות, וביקש להצדיע להן: "הן עושות עבודה מדהימה, הן העיניים של המדינה וראינו את הגבורה שלהן ב-7 באוקטובר. אנחנו פועלים כל העת כדי לשפר את המיגון".
הצהרת דובר צה"ל
(צילום: לע"מ)
הקמתו של הכור באראק החלה ב-2004 אך לא הושלמה, בעקבות הסכם הגרעין מלפני עשור. איראן חזרה מאז לבנות אותו, והפעלתו תוכננה ב-2026. היא טוענת שהכור נועד למטרות אזרחיות, אך העובדה שהוא מבוסס על מים כבדים תאפשר ליצור בו בקלות רבה יחסית פלוטוניום – שכמו אורניום מועשר יכול לשמש כחומר בקיע בנשק גרעיני. זה, למעשה, היה החשד המרכזי של מה עומד מאחורי כוונותיה של טהרן בכור.
בהתאם להסכם הגרעין מ-2015, ולפני שהחלה להפר אותו פומבית, איראן הודיעה שהסירה את ליבת האורניום מהכור – ושמילאה אותה בבטון כדי להפוך את הליבה לבלתי-שמישה. הליבה מורכבת מצינורות שבהם מוחזק החומר הגרעיני – במקרה של הכור הזה מדובר באורניום לא-מועשר – ודרך הצינורות עוברים המים הכבדים.
ב-2019, אחרי פרישת ארה"ב מההסכם, חשף עלי אכבר סאלחי, שכיהן אז כראש הסוכנות האיראנית לאנרגיה אטומית, כי איראן רימתה – ולא חשפה בפני פקחי הגרעין הבינלאומיים שברשותה ליבה נוספת של צינורות כאלו, שאותה היא תוכל לדבריו להרכיב בכור במקום הליבה שמולאה בבטון, וכך להשמישו "במהירות".
"יש צינורות שבהם הדלק נכנס. רכשנו צינורות דומים, אבל לא יכולנו להכריז עליהם באותו זמן", הוא סיפר לטלוויזיה האיראנית, בטון משועשע למדי. "רק אדם אחד באיראן ידע על זה. לא סיפרנו לאיש מלבד מי שעומד בראש (חמינאי). קנינו את אותה כמות של צינורות. כשהם אמרו לנו לשפוך בטון בתוך הצינורות, אמרנו: 'בסדר, נשפוך'. אבל לא אמרנו להם שהיו לנו צינורות אחרים. אחרת, הם היו אומרים לנו לשפוך בטון גם בצינורות הללו".
תיעוד: רגע תקיפת הכור - וההדמיה
(צילום: דובר צה"ל)
לאחרונה, הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית (סבא"א) הפצירה בישראל להימנע מלתקוף אתרים גרעיניים. פקחיה, יש לציין, ביקרו במתקן באראק ב-14 במאי השנה. בשל מגבלות שהטילה איראן על הפקחים, סבא"א אמרה שאיבדה "רציפות ידע" לגבי ייצור המים הכבדים שלה - כשהמשמעות היא שלא הייתה יכולה לאמת באופן מוחלט את היקף הייצור והמלאי של טהרן.
ישראל תקפה כבר במכת הפתיחה של מבצע "עם כלביא" את מתקן ההעשרה בנתנז, ולפי הערכות גרמה שם לפגיעות קשות. בנוסף, הותקף גם מפעל ההמרה באיספהאן, שבו הופכים את גז האורניום המועשר למתכת אורניום שאותה ניתן להרכיב על ראש הקרב הגרעיני - אך ישראל נמנעה מלתקוף את מאגר הדלק הגרעיני הסמוך, שכעת סבא"א מודה שאינה יודעת היכן הוא. ישראל תקפה, בין השאר, גם מפעלי צנטריפוגות בכרג' ואתר לייצור רוטורים לסרכזות מתקדמות בטהרן. ישראל, לפי דיווחים שהוכחשו, תקפה גם באזור המתקן הגרעיני המבוצר מתחת להר בפורדו - אך רק לארה"ב יש את הפצצה המתאימה שיכולה ככל הנראה לפצח אותו מהאוויר.
פורסם לראשונה: 21:48, 19.06.25
