במערכת המשפט קיבלו היום (ראשון) בתדהמה את החלטת הממשלה לפיה לא תכבד את פסיקת בג"ץ על הרשות השנייה - ציון דרך שלילי ותקדימי בהתנגשות בין הרשות המבצעת לרשות השופטת. יתרה מזאת, גורמים משפטיים מעריכים שהכרזת הממשלה תשפיע לרעה על היחס כלפי ישראל בעולם - ועלולה גם להביא לצעדים נגדה בטריבונלים בינלאומיים.
הגורמים הדגישו כי מדובר במהלך חסר תקדים שמקרין על החרפת יחסה של הממשלה כלפי שלטון החוק. לטענתם, צעד זה, פיצול מוסד היועץ המשפטי לממשלה ושינוי דרך בחירת השופטים מעביר את ישראל שינוי משטרי מוחלט - מדמוקרטיה ליברלית מהותית לדמוקרטיה פורמלית.
הגורמים העריכו כי המהלך התקדימי ישפיע לא רק היחס כלפי ישראל בעולם - אלא הוא עלול להביא גם לצעדים נגדה בטריבונלים בינלאומיים. ישראל הסתמכה לא פעם על עקרון המשלימות במשפט הבינלאומי - בין היתר גם בערעור על צווי המעצר נגד ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר הביטחון לשעבר יואב גלנט. מדובר בעקרון יסוד ב"אמנת רומא" שעליו מבוססת פעילות של בית הדין בהאג, שקובע כי האחריות לחקור חשדות לעבירות מוטלת בראש ובראשונה על מערכות המשפט הלאומיות, כל עוד הן עצמאיות ופועלות באופן אפקטיבי.
לטענת הגורמים, אין פלא שההכרזה של הממשלה נעשתה במקביל לדיון בוועדת החוקה על האצת החקיקה שנועדה לפצל את תפקיד היועץ המשפטי לממשלה ליועמ"ש ולתבוע כללי - כאשר הדגש הוא בהפחתה דרסטית של הציות להנחיותיו וחוות הדעת שלו.
ד"ר גיל לימון, המשנה ליועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה, אמר במהלך הדיון כי "בעודנו מדברים פה בוועדת החוקה, תוך כדי ישיבת ממשלה שמתנהלת במקביל, הונחה הצעת החלטה של שר התקשורת בדבר אי-הכרה של הממשלה בפעולות של מועצת הרשות השנייה, בניגוד להחלטת בית המשפט העליון".
לדבריו "ככה זה ייעשה אחרי שהחוק יעבור - כשיהיו חוות דעת משפטית או פסקי דין שלא ימצאו חן בעיני הממשלה היא תעשה אוברולינג (Overrulling) - ביטול. החוק ינרמל הפרה שיטתית של החוק". לימון הבהיר שהקואליציה חותרת לכך שהממשלה תהיה הגורם המוסמך לקבוע את הדין עבור עצמה.
"זה עולם שלם של ייעוץ משפטי בנושאים של חלוקת משאבים, תקינות מינויים, ניגודי עניינים, כספים קואליציוניים, עצמאות המשטרה, דיני חירום, דיני בחירות ועצמאות התקשורת", אמר. "בכל אותם מקרים בהם חשש לעקרונות בסיסיים של הדמוקרטיה, קולו של היועץ המשפטי לממשלה יושתק והוא לא יוכל למלא תפקידו. זה לא יועמ"ש אלא תפקיד אחר".
(צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת)
לדברי הגורמים המשפטיים קו אחד עובר בין הקריאה שלא לציית לפסיקת בג"צ לבין "גימוד" - ולמעשה חיסול מוסד ותפקיד היועץ המשפטי לממשלה.
מוקדם יותר, כאמור, הממשלה הודיעה שלא תכבד את פסיקת בג"ץ שהחזירה לפעולה את מועצת הרשות השנייה במתכונתה הקודמת. בהודעה מטעם הממשלה צוין כי כל החלטה או מינוי של המועצה יבוטלו - כולל מתן אישור אפשרי למכירת רשת 13 ל"קבוצת ההייטקיסטים".
בהודעת הממשלה, שאישרה למעשה את הצעת שר התקשורת שלמה קרעי ושר המשפטים יריב לוין, נמסר כי "ההחלטה התקבלה בעקבות פסיקת בית המשפט העליון מ- 17 ביוני, שהחזירה לפעולה את מועצת הרשות השנייה של הממשלה הקודמת אף שמספר חבריה המכהנים ירד מתחת לרף המינימלי הקבוע בחוק. הממשלה קבעה כי שלטון החוק מחייב את כל רשויות השלטון ובכלל זה את בית המשפט. פסיקה הסותרת באופן חזיתי את לשונו הברורה של החוק אינה יכולה להקנות סמכות שלא קיימת בחוק, ולכן הממשלה לא תכיר בפעולות שייעשו מכוחה".
הצו שהממשלה החליטה שלא לכבד פורסם לפני כשלושה שבועות - ולמעשה הוא הקפיא את החלטת הממשלה לשנות את הרכב מועצת הרשות השנייה לטלוויזיה ולרדיו, וקבע כי המועצה הנוכחית תמשיך לכהן עד להכרעה בעתירות שהוגשו נגד המהלך. בהחלטה חריפה במיוחד, השופטים רמזו לחשד כי התפטרויות חברי מועצה נעשו בניסיון מכוון לסכל את ההליך המשפטי ולשבש את עבודת בית המשפט.
