החלטת הממשלה שלא לכבד את פסיקת בג"ץ בעניין מועצת הרשות השנייה עוררה היום (ראשון) תגובות חריפות במערכת הפוליטית. יו"ר הדמוקרטים יאיר גולן טען כי מדובר בניסיון להכין את הקרקע לאי-ציות עתידי לתוצאות הבחירות. "ההחלטה להתעלם מפסיקת בג"ץ היא פקודת המבצע לקראת יום הבוחר", אמר. "הממשלה הזו יודעת שאין לה סיכוי לנצח בחירות, ולכן היא מנהלת מלחמה על שלטון החוק. מדובר בממשלה עבריינית שאיבדה את הבלמים".
גלריה
יאיר גולן. "אם מישהו מתכנן לא לקבל את הכרעת הבוחר ולהתבצר בלשכות - הוא יופתע מעוצמת הזעם הציבורי שיתפרץ עליו"
(צילום: אלכס קולומויסקי)
הממשלה קבעה פה אחד כי לא תכיר בהחלטות ובפעולות של מועצת הרשות השנייה, לאחר שבג"ץ הקפיא את החלטות הממשלה למינוי מועצה חדשה והורה כי המועצה היוצאת תמשיך לפעול עד להכרעה בעתירות. בהחלטת הממשלה נאמר כי "פסיקה המנוגדת לחוק לא תוכר", וכי החלטות שיתקבלו מכוחה יהיו בטלות.
לדברי גולן, "זו ממשלה שרוצה לתרגל ולנרמל אי-ציות לבית המשפט, כדי שתוכל לסרב מחר לקבל את תוצאות הבחירות ולפנות את השלטון לאחר שתובס בבחירות". הוא הוסיף: "הציבור הליברלי והדמוקרטי נחוש וחזק ולא יאפשר לזה לקרות. ישראל קמה דמוקרטיה והיא תישאר דמוקרטיה".
יו"ר הדמוקרטים קרא להביס את הממשלה בפער גדול בבחירות הבאות, ואמר: "המשימה שלנו כעת היא אחת - לנצח את הבחירות בפער גדול שלא יאפשר להם שום אפשרות לערער על התוצאות. אנחנו, מחנה הדמוקרטים, נחליף את הממשלה הגרועה בתולדות ישראל". יו"ר הדמוקרטים הוסיף אזהרה חריפה: "אם יש שם מישהו שמתכנן לא לקבל את הכרעת הבוחר ולהתבצר בלשכות - הוא יופתע מעוצמת הזעם הציבורי שיתפרץ עליו".
הרמטכ"ל לשעבר גדי איזנקוט, יו"ר ישר! שלפי הסקרים נחשב למועמד המוביל מהגוש המתנגד לנתניהו, אמר: "ממשלת ישראל מרימה יד על הדמוקרטיה הישראלית. נתניהו מחלק את ישראל. אזרחי ישראל ראויים לממשלה שמאחדת את העם - לא ממשלה שפועלת לחלק אותו".
בנט. "בקרוב נתקן הכול. יהיה חוק אחד לכולם"
(צילום: אביגיל עוזי )
ראש הממשלה לשעבר ויו"ר מפלגת "ביחד", נפתלי בנט, הזהיר כי "אי-ציות לפסיקת בית משפט מביא לאנרכיה ברחובות ולפירוקה של המדינה שלנו". הוא הוסיף: "בקרוב נתקן הכול. יהיה חוק אחד לכולם".
ראש האופוזיציה יאיר לפיד כתב כתב ברשת X כי "ממשלה שלא תקבל את פסיקת בג״ץ הופכת בו במקום לממשלה לא חוקית שלא נקבל את פסיקותיה והחלטותיה. כהונת חברי הרשות השנייה מבחינתנו בתוקף והחלטותיהם מחייבות".
חברת הכנסת נעמה לזימי (הדמוקרטים) תקפה את נתניהו ברשת X: "הוא לא כשיר. ראש הממשלה הכריז מלחמה על ישראל הדמוקרטית ועל מערכות השלטון והחוק. כל מסגור אחר חוטא לאמת. הוא ראש ארגון פשע ונאשם בפלילים שחטף מדינה. הוא צריך להיעצר על המרדה ופגיעה בביטחון המדינה - עבירות הרבה יותר חמורות משוחד מרמה והפרת אמונים. שומרי הסף ומערכת אכיפת החוק צריכים לבחור צד - הנאשם או ישראל".
ח"כ גלעד קריב קרא לחברי מועצת הרשות השניה להתעלם לחלוטין מהחלטת הממשלה, ולבצע את תפקידם בהתאם לחוק ולפסיקת בג"ץ. "ממשלה שמחליטה לא לציית לפסקי דין, לא ראויה שעובדי ציבור ונציגי ציבור יפעלו בהתאם להחלטות שלה ולהוראות שלה. ממשלה שמפרקת את שלטון החוק ומפרה הוראות של בית המשפט איבדה כל לגיטימציה, כתב. "עובדי ציבור שישתתפו בקריאת התיגר של הממשלה על החוק וייתנו ידם להפרת פסק דין של בית המשפט העליון לא יוכלו להמשיך בתפקידם אחרי שהשפיות תחזור, וחבורת ההרס הנוראה הזו תיזרק לספסלי האופוזיציה".
תמונה שפרסם שר התקשורת קרעי אחרי החלטת הממשלה שלא לציית לפסיקת בג"ץ
ח"כ קארין אלהרר (יש עתיד) הגיבה גם היא: "הנה זה קרה, כמו שכל הזמן הזהרנו. אלה כבר לא סתם קריאות שלא לכבד את החלטת בג"ץ. הממשלה בישראל, בהובלת שר המשפטים ושר התקשורת, מחליטה באופן רשמי להתעלם מפסיקת בג"ץ שלא נוחה לה, ושועטת לעבר משבר חוקתי. מישהו עוד חושב שככה נראית דמוקרטיה?".
המאבק על הרשות השנייה
הממשלה קבעה פה אחד כאמור כי לא תכיר בכל החלטה, אישור, מינוי או פעולה שתבצע מועצת הרשות השנייה שממשיכה לכהן מכוח צו הביניים של בג"ץ. ההחלטה התקבלה בעקבות פסיקת בית המשפט העליון מ-17 ביוני, שהקפיאה את החלטות הממשלה למנות מועצה חדשה לרשות השנייה והותירה את המועצה היוצאת בתפקידה עד להכרעה סופית בעתירות. בהחלטה רשמית שפרסמה הממשלה נכתב כי "פסיקה המנוגדת לחוק לא תוכר והחלטות שיתקבלו מכוחה בטלות". הממשלה טוענת כי המועצה היוצאת אינה יכולה לפעול משום שמספר חבריה ירד מתחת לרף המינימלי שנקבע בחוק, והודיעה למעשה כי לא תכיר גם בהחלטות מעשיות שלה בשוק התקשורת, ובהן החלטות הנוגעות לאישור מכירת רשת 13 ל"קבוצת ההייטקיסטים".
ליבת המאבק היא על הרכב הגוף שמפקח על שידורי הטלוויזיה והרדיו המסחריים בישראל. בחודש מרץ אישרה הממשלה מועצה חדשה לרשות השנייה, בראשות ד"ר יפעת בן חי שגב, במסגרת שתי החלטות שהתקבלו ב-24 וב-31 במרץ. נגד המינויים הוגשו חמש עתירות לבג"ץ, בין היתר על ידי ארגון העיתונאים, חברת החדשות, התנועה לאיכות השלטון ומועצת העיתונות.
קרעי ולוין. "אין זו ביקורת שיפוטית, אלא פגיעה בעיקרון הפרדת הרשויות"
(צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת)
היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה טענה במסגרת ההליך כי בהחלטות נפלו פגמים "היורדים לשורש ההליך" וכי יש להשיב את הנושא לבחינה מחודשת של הוועדה לבדיקת מינויים. בהמשך, כמה מחברי המועצה היוצאת התפטרו. בג"ץ קבע בצו הביניים כי קיים "חשד כבד" שהתפטרויותיהם נועדו לסכל החלטות קודמות של בית המשפט ולשבש את בירור העתירות.
השופטים הצביעו גם על "סמיכות זמנים מעוררת תמיהה" בין ההתפטרויות לבין ההתפתחויות בהליך, וציינו כי רוב המתפטרים ביקשו לפרוש מהמועצה היוצאת אך להמשיך לכהן במועצה החדשה. ההרכב, בראשות נשיא העליון יצחק עמית ולצד השופטים אלכס שטיין ורות רונן, קבע כי חברי המועצה שהתפטרו לא יובאו בשלב זה בחשבון לצורך מניין חברי המועצה הקיימת. המהלך נועד, לפי בית המשפט, למנוע "הכשלה ושיתוק מכוונים של פעילות המועצה" כל עוד צו הביניים בתוקף.
שר התקשורת שלמה קרעי ושר המשפטים יריב לוין, שהובילו את החלטת הממשלה, טוענים מנגד כי בג"ץ פעל בניגוד לחוק. קרעי אמר כי החוק דורש לפחות שני שלישים מ-15 חברי המועצה לצורך קיומה, והצהיר כי החלטות המועצה בהרכבה הנוכחי הן "כקליפת השום". לוין טען כי "כאשר פסיקה עומדת בניגוד חזיתי ללשון החוק, אין זו ביקורת שיפוטית אלא פגיעה בעיקרון הפרדת הרשויות".
