הכנסת אישרה הערב (רביעי) בקריאה שנייה ושלישית את הצעת החוק להחלשת תפקיד היועץ המשפטי לממשלה. החוק אושר ברוב של 61 תומכים מול 51 מתנגדים, והחלק המרכזי בו הוא ביטול התוקף המחייב בחוות הדעת של היועץ המשפטי לממשלה - והפיכתן להמלצה בלבד. ראש הממשלה בנימין נתניהו נעדר גם הפעם מההצבעה, כמו בחוקים הקודמים שאושרו השבוע בבליץ החקיקה כחלק מהדיל הפוליטי עם החרדים, אך הפעם ייתכן שהסיבה היא ניגוד העניינים שלו הנובע ממשפטו הפלילי. ynet העביר את ההצבעה בשידור ישיר.
הסיעות החרדיות הצביעו בעד החוק במסגרת אותו דיל עם נתניהו שנחשף ב-ynet, ובמסגרתו אושרו לבקשתן חוק יסוד לימוד תורה, חוק הקפאת מעצרי עריקים (שהוקפא בינתיים בבג"ץ) וחוק ביטול הרפורמה בכשרות. רגע לפני ההצבעה איים לפתע ח"כ משה גפני כי חברי הכנסת מ"דגל התורה" יצביעו נגד החוק - אם לא תועלה לסדר היום של הממשלה החלטה על תקצוב הגננות החרדיות. ההצעה הוסרה מסדר היום עקב מחלוקת בין גפני לשר האוצר סמוטריץ', אבל בחלוף כשעה וחצי אחרי האיום המשבר נפתר - וראש הממשלה נתניהו הסכים להעלות בעצמו את הצעת התקצוב לגננות לסדר היום של הממשלה.
בעקבות האיום, יו"ר ועדת החוקה ח"כ שמחה רוטמן, שהציג את החוק במליאה, משך זמן בדבריו כדי לעכב את תחילת ההצבעה ולאפשר לקיים מגעים מול החרדים מאחורי הקלעים, שכאמור הביאו לפתרון. לפני שזה הושג, ויותר משעה אחרי שרוטמן עלה לדוכן, נכנס למליאה ח"כ גפני, ויו"ר ועדת החוקה אמר לו בציניות: "אומרים שאתה אחראי לכל האירוע". גפני השיב כי "אני לא אחראי, אני ח"כ זוטר" - ורוטמן עקץ: "לא קראתי לגייס אותך לצבא, קראתי לגייס אותך להצבעה".
לוין חוגג את קידום "הרפורמה", עתירות כבר הוגשו לבג"ץ
החוק להחלשת היועמ"ש מהווה נדבך מרכזי במהפכה המשפטית שממשלת נתניהו מקדמת מאז השבעתה. שר המשפטים לוין ויו"ר ועדת החוקה של הכנסת שמחה רוטמן הובילו את מהלך החקיקה במשך קרוב ל-70 ישיבות של ועדת החוקה. החוק מגדיר לראשונה את תפקיד היועמ"ש בצורה מסודרת (מאז הקמת המדינה לא חוקק חוק אחד המסדיר את תפקידיו), וחלק מרכזי בהצעה המקורית - פיצול תפקיד היועמ"ש כמי שמייעץ לממשלה כיצד להגשים את מדיניותה על פי החוק לבין תפקידו כראש התביעה הכללית - הוסר בסופו של דבר מההצעה הסופית.
לצד זאת, החוק מחליש דרמטית את סמכויותיו של היועמ"ש, והוא מאפשר לממשלה לסטות מחוות הדעת שלו סביב הוראות הדין - ובפועל לפרש בעצמה את החוק. החוק גם יאפשר לממשלה לקבוע לבדה את עמדת המדינה בעתירות לבית המשפט, ואם היועמ"ש - שכיום מייצג את המדינה בערכאות - יתנגד לעמדת הממשלה, זו תיוצג באופן פרטי והיועמ"ש לא יוכל להשתתף בדיונים. סעיף נוסף עשוי לאפשר את הדחת היועמ"שית בהרב-מיארה בלי ועדת איתור, בחודש הראשון שאחרי כניסת החוק לתוקף (ב-1 בינואר 2027).
רוטמן עוקץ את גפני במליאה: "לא קראתי לגייס אותך לצבא, רק להצבעה"
(צילום: ערוץ כנסת)
בקואליציה טוענים כי החוק דרוש כדי להחזיר את "המשילות" לממשלה, ולאפשר לנבחרי הציבור לממש את מדיניותם בלי הגבלות מיועצים משפטיים שלא נבחרו. שר המשפטים לוין אמר הערב עם אישורו הסופי של החוק: "החוק שאושר הוא נדבך מרכזי נוסף ברפורמה המשפטית. זהו צעד הכרחי להחזרת יכולת המשילות לדרג הנבחר, במטרה לבצע את המדיניות שלשמה קיבלנו את אמון הציבור". יו"ר ועדת החוקה רוטמן אמר לפני ההצבעה כי "הכנסת מסירה חרפה משמעותית וגדולה מעל מדינת ישראל. לכל אדם בישראל מגיע שיהיה לו ייצוג משפטי. מדינת ישראל היא המקום היחיד בגלובוס שאפשר לקרוא משפט, שהתפרסם בכותרת השבוע - 'הממשלה מתנגדת לעמדת המדינה'".
מבקרי החוק הזהירו מנגד כי הוא יאפשר לממשלה לפעול כראות עיניה בלי איזונים ובלמים, לפגוע בזכויות אדם ואזרח, לקבל החלטות על מינויים בכירים שלא על פי אמות מידה מקצועיות, לנצל את משאבי הציבור למען מקורבי השלטון וגם אולי לבצע מהלכים פסולים בתקופת בחירות, כמו החלטות תקציביות שיהוו למעשה שוחד פוליטי. המשנה ליועמ"שית גיל לימון הזהיר בשבוע שעבר מהחוק, ותיאר אותו ככזה שמקום לפצל את תפקיד היועמ"ש - מטרתו לחסלו. "אחרי שההצעה תעבור, הממשלה לא תהיה כפופה מבחינה מעשית לשלטון החוק - מהטעם הפשוט שהיא תקבע עבור עצמה מהו החוק. בליבה של הצעת החוק עומד גם הציבור, שבעקבות אישור החקיקה, ימצא את עצמו ללא ערובה חיונית לשמירה על זכויותיו מפני פגיעה שרירותית מצד השלטון".
לוין במליאה הערב. טען שהחוק "יחזיר את המשילות לדרג הנבחר"
(צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת)
מתנגדי החוק הודיעו הערב, מיד אחרי אישורו הסופי, כי עתרו נגדו לבג"ץ, ולא מן הנמנע שהשופטים יתערבו בו - אך לא ברור אם יוציאו צו ביניים להקפאתו עד פסיקה סופית, בין היתר מפני שהוא אמור להיכנס לתוקף רק ב-1 בינואר 2027, כלומר אחרי הבחירות לכנסת בסוף אוקטובר.
בין העותרים נמנים האגודה לזכויות האזרח, התנועה לאיכות השלטון, לשכת עורכי הדין וגם שורה של אנשי ציבור ובהם ח"כ גלעד קריב (הדמוקרטים). עו"ד עודד פלר, היועץ המשפטי של האגודה לזכויות האזרח, אמר הערב: "החוק שאושר הלילה אינו עוסק רק במעמדו של היועץ המשפטי לממשלה - הוא עוסק בזכויות של כל אדם בישראל. היועץ המשפטי לממשלה הוא קו ההגנה הראשון מפני הפעלת כוח שלטוני בלתי חוקי. כשהממשלה יכולה להחליט בעצמה מתי היא כפופה לחוק, לעקוף את חוות הדעת המשפטיות ולהשתיק את הקול המקצועי בפני בתי המשפט, נפגעת ההגנה על חופש הביטוי והמחאה, על השוויון, על הפרטיות, על ההליך ההוגן ועל זכויות אדם נוספות. זהו שינוי משטרי מסוכן שמערער את שלטון החוק ומחליש את ההגנה על הציבור כולו".
התנועה לאיכות השלטון תיארה את החוק כ"מחטף של הרגע האחרון מקואליציה ללא לגיטימציה", ולדבריה "חייבים לדבר על המניע, על מי שעומד מאחורי כל המהלך: ראש ממשלה נאשם בפלילים, שמנסה להימלט מאימת הדין. הוא מפרק את המוסד שעומד בראש התביעה במשפטו, בתקווה שיועץ ממונה מטעם יבטל לו את כתב האישום. ולא במקרה החוק גם מחייב את הממשלה להחליט מחדש, בתוך 30 יום, איך ממנים ואיך מדיחים יועץ משפטי לממשלה - הדרך נסללת".
ח"כ קריב. "זו הנקמה הגדולה של נתניהו במערכת המשפט"
(צילום: שלו שלום)
את העתירה של ח"כ קריב הוא הגיש יחד עם מכון זולת ושורה של אנשי ציבור, וביניהם שר המשפטים לשעבר יוסי ביילין. "החוק לחיסול מוסד הייעוץ המשפטי לממשלה, שאושר במליאת הכנסת, הוא אבן הראשה של המהפכה המשטרית והנקמה הגדולה של נתניהו במערכת המשפט", מסר קריב. "מדובר בחוק שיעמיד את הממשלה מעל שלטון החוק וירסק את המערכת העדינה של האיזונים והבלמים בדמוקרטיה הישראלית. שלוש וחצי שנים אחרי השקת המהפכה המשטרית ניתן לקבוע באופן חד משמעי שנהרות הדם שזרמו בשדות העוטף ובחזיתות המלחמה מאז ה-7.10 לא רק שלא כיבו את אש הקנאות והקיצוניות של חבורת לוין ורוטמן, אלא רק ליבו והעצימו אותה. בראש חודש אב קואליציית השחיתות וההפקרה מעבירה חוק שמלמד עד כמה היא ממשיכה את דרכם של הקנאים ששרפו את אסמי המזון של ירושלים, הרימו יד על אחיהם והביאו לחורבן הבית. לא נאפשר להם להחריב את הבית השלישי בשנאתם היוקדת".
"הפרחים - למיארה": המשבר מול גפני רגע לפני ההצבעה
כאמור, רגע לפני ההצבעה הערב התחולל משבר מול גפני ודגל התורה, בעקבות הסרתה מסדר היום של הממשלה של החלטה שמטרתה לדחות סנקציה כלכלית על העמותות והרשתות של הגנים החרדיים. ביטול הסנקציה הזו מנוגד להחלטת ממשלה שאושרה רק לפני שנה, שנועדה להגדיל בפועל את התקצוב לגננות, אבל היא גם קבעה כי אם עד תחילת שנת הלימודים הקרובה מרבית הבעלויות לא יעבירו דיווח על הוותק של הגננות שמועסקות אצלן - יבוצע קיזוז רטרואקטיבי לתקציב שהועבר אליהן. מפני שעד כה רק 30% מהרשתות דיווחו על הוותק של הגננות שלהן, ואחרות רק באמצע ההליך, בעוד חודשיים היה צורך לקזז רטרואקטיבית את התקצוב - והחלטת הממשלה החדשה שגפני רוצה לאשר תבטל את הסנקציה הזו.
גפני איים להתנגד, סמוטריץ' תקף: "בהרב-מיארה שולחת לך פרחים"
(צילום: דני שם טוב, דוברות הכנסת, אלכס קולומויסקי)
שר האוצר סמוטריץ' אמנם לא התנגד מפורשות להצעת גפני, אבל זו הוסרה מסדר היום של הממשלה על רקע מחלוקת בינו לבין גפני סביב הפוליטיקה המקומית בעיריית בית שמש. לפי מקורות חרדיים, סמוטריץ' העביר מסר למפלגות החרדיות שהוא לא מוכן לקדם את תקצוב שכר הגננות בממשלה עד שגפני לא ילחץ על שמוליק גרירנברג, ראש העיר בית שמש, להכניס את נציג הציונות הדתית לקואליציה בעירייה. בעקבות זאת, גפני הודיע כאמור שלא יצביע בעד חוק החלשת היועמ"שית עד הסדרת הסוגיה - שהסתיימה כאמור בפתרון שהושג ולפיו נתניהו יהיה שיעלה את ההצעה בממשלה.
בסיעת "הציונות הדתית" של רוטמן וסמוטריץ' מסרו מעט אחרי האיום של גפני להתנגד לחוק: "גלי בהרב-מיהרה שולחת זר פרחים לגפני, שמעניק לה חסינות, שומר על הדיקטטורה השיפוטית שלה, ומעניק לה אפשרות להמשיך להתעמר בגוש הימין לעוד שנים רבות. אם גפני וחבריו יפילו את החוק ששם סוף לעריצות היועצת המשפטית לממשלה, הם לא יוכלו להראות את פרצופם ברחוב החרדי. שלא יאיימו".
הממשלה לא תאהב את פרשנות החוק? חוות הדעת תבוטל
החוק שאושר הערב להחלשת היועמ"ש מעגן כאמור לראשונה בצורה מסודרת את תפקידו, וקובע שהוא "מסייע לממשלה להגשים את מדיניותה במסגרת הדין, מציג בפניה את החלופות המשפטיות האפשריות ופועל להבטחת שלטון החוק ואחידות בפרשנות הדין ברשות המבצעת". החוק קובע כי היועמ"ש "יעניק ייעוץ וחוות דעת משפטיות לכלל גורמי הרשות המבצעת, לרבות בענייני חקיקה. חוות הדעת יינתנו ככלל בכתב, אך ניתן יהיה להגישן גם בעל פה". בעניין מעמד חוות הדעת, החוק מבהיר כי "חוות דעת משפטית בכתב של היועמ"ש משקפת את הדין הקיים מבחינת גורמי הרשות המבצעת, אך אינה משנה את הדין עצמו".
המשנה ליועמ"שית גיל לימון. "לא מדובר בהצעה לפיצול תפקיד היועמ"ש, אלא בהצעה לחיסול התפקיד"
(צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת)
בנוגע לאפשרות של הממשלה לסטות מחוות הדעת של היועמ"ש, נקבע כי "הממשלה תהיה רשאית, אם מצאה טעם לכך, לקבוע שחוות דעתו של היועמ"ש לא תיחשב כמשקפת את הדין הקיים, וזאת בין אם חוות הדעת נוגעת לממשלה עצמה ובין אם היא נוגעת לכל גורם אחר ברשות המבצעת. החלטה כזו תחויב בדיווח לוועדת החוקה של הכנסת (או לוועדת החוץ והביטחון בענייני ביטחון וחוץ). ההסדר לא יחול לעניין הפעלת סמכויות בתחום הפלילי או ביחס לסמכויות שהוקנו ליועמ"ש בחוק".
עוד נקבע כי היועמ"ש ייצג את עמדת הרשות המבצעת בבתי המשפט, תוך מחויבות לסייע לממשלה לממש את מדיניותה במסגרת הדין בנאמנות, במסירות ובהגינות, ושהסמכות לקבוע את עמדת הרשות המבצעת בהליכים משפטיים תהיה בידי הממשלה. היועמ"ש יגבש ויציג את העמדה, אלא אם הממשלה תקבע עמדה אחרת. אם יסבור היועמ"ש כי אינו יכול להציג את עמדת הממשלה שנקבעה, יהיה עליו להודיע על כך לממשלה ולשרים הנוגעים בדבר. במקרה כזה, תוסמך הממשלה לקבוע כי בהליך מסוים המדינה תיוצג באמצעות עורך דין אחר, אם היועמ"ש הודיע שאינו יכול לייצג את עמדתה או אם השר הנוגע בדבר סבור כי עמדת הממשלה אינה מוצגת או לא תוצג כראוי. כמו כן, כשהממשלה תחליט על ייצוג באמצעות עו"ד אחר, לא יוכל היועמ"ש להתייצב באותו הליך ללא אישור הממשלה, השר או גורם שהוסמך לכך. הוראה זו לא תחול בהליכים פליליים.
לפי ההצעה, גופי מדינה שאינם חלק מהרשות המבצעת (כמו מבקר המדינה, בית הנשיא או הכנסת) לא ייוצגו בידי היועמ"ש אלא בהסכמת שני הצדדים, ובעניינה של הכנסת - גם בהסכמת היועץ המשפטי לכנסת. הוראות הפרק לא יחולו כאמור על הליכים פליליים, על סמכויות שהוקנו ליועמ"ש בחוק ועל ייצוג גורמים בעלי סמכות שיפוטית או מעין שיפוטית.
סעיף מרכזי בחוק קובע גם כי בתוך 30 ימים מיום תחילתו של החוק, כלומר עד סוף ינואר 2027, "הממשלה תידרש לקבל החלטה בהתאם לסמכותה לפי ס' 5 לחוק שירות המדינה (מינויים), כלומר, החלטה באשר לאופן מינויו של היועץ המשפטי לממשלה". משמעות הסעיף הזה בפועל היא שהממשלה תוכל להדיח את בהרב-מיארה בלי הפניית ההחלטה לוועדת איתור שבראשה עומד שופט עליון בדימוס - כפי שנדרש כיום. הממשלה, נזכיר, כבר ניסתה אשתקד להדיח את בהרב-מיארה תוך עקיפת ועדת האיתור - וההחלטה נפסלה בבג"ץ.
לכאורה, החוק מדגיש כי היועמ"ש "עצמאי בשיקוליו ובהחלטותיו", אך מיד אחר כך מובהר ש"אין בעצמאות שיקול הדעת האמורה כדי לגרוע מההוראות בחוק שמנחות את היועץ לפעול כדי לסייע לממשלה בהגשמת מדיניותה ויעדיה במסגרת פעולת הייעוץ או הייצוג, או מההוראות המאפשרות לממשלה להתגבר על עמדתו במסגרת פעולת הייעוץ או הייצוג".
החוק מדגיש כי ליועמ"ש עצמאות בכובעו כתובע הכללי, וכי "בעניינים הנוגעים לתחום המשפט הפלילי לא תהיה עליו מרות זולת מרותו של הדין". אולם גם בתחום זה סמכויותיו עשויות להיפגע, מפני שאם הוא לא יוכל לקבוע שמעשי שרים, נבחרי ציבור או פקידי ממשלה אינם חוקיים - הוא לא יוכל לנקוט נגדם הליכים פליליים. נזכיר כי לפני פתיחת חקירה או הגשת כתב אישום נגד איש ציבור בכיר, נהוג לחבר חוות דעת על איזה חוק הוא עובר. אם למשל הממשלה תחליט שהיא לא מקבלת חוות דעת שהייתה בעבר ומחייבת שרים לא לקבל מתנות, ותקבע כך שזה חוקי - היועמ"ש בכובעו כתובע לא יוכל להגיש כתב אישום בנושא, שכן לדעת הממשלה אין בכך עניין פלילי. מטבע הדברים יהיו בעיות רק באכיפת עבירות שוחד, שימוש לרעה בכוח המשרה וכו'. עבירות כמו תקיפה מינית לא יושפעו כמובן מהוראות החוק.
פורסם לראשונה: 18:19, 15.07.26
