בצל בליץ החקיקה של הקואליציה, הכולל חוקים שנויים במחלוקת מהמהפכה המשפטית, המשנה ליועצת המשפטית לממשלה גיל לימון מזהיר בנאום חריף מפני הצעת החוק להחלשת תפקיד היועמ"ש. "אחרי שההצעה תעבור, הממשלה לא תהיה כפופה מבחינה מעשית לשלטון החוק - מהטעם הפשוט שהיא תקבע עבור עצמה מהו החוק", אמר, והדגיש: "בליבה של הצעת החוק עומד גם הציבור, שבעקבות אישור החקיקה, ימצא את עצמו ללא ערובה חיונית לשמירה על זכויותיו מפני פגיעה שרירותית מצד השלטון".
מתקפה על המשנה ליועמ"שית בחודש שעבר
(צילום: ערוץ הכנסת)
בנאום שנשא בפני פורום יועצים משפטיים העוסקים בתחום אישור תמיכות תקציביות, המשנה ליועמ"שית אמר עוד כי "הדברים אינם תיאורטיים, הם מתרחשים לנגד עינינו בשנים האחרונות בישיבות הממשלה, אך כעת זה יהיה חלק מהנורמה. צעד רדיקלי נוסף בתהליך נמשך שקורה לנגד עינינו בשנים האחרונות של שחיקת ערובות דמוקרטיות לשלטון החוק ולמנהל תקין".
לימון תקף: "המסכות הוסרו. כעת ברור לכולם שלא מדובר בהצעה לפיצול תפקיד היועמ"ש, אלא בהצעה לחיסול התפקיד". הוא הרחיב כי "בלב הצעת החוק עומדת הממשלה, שעם אישורה תסיר מעל עצמה את עולו של המנגנון החשוב ביותר לשמירה על שלטון החוק בפעילותה. הסכנה לשלטון החוק ולערכים דמוקרטיים היא ברורה. מדובר בפתח לשחיתות, לחלוקה לא הוגנת של משאבים, לפגיעה בשומרי סף, לפגיעה בזכויות אדם. הסכנה הזו מתגברת באופן מיוחד בתקופת בחירות, כאשר קיים חשש לניצול הכוח השלטוני לשם השגת יתרון על פני יריבים פוליטיים".
הוא הבהיר שהצעת החוק המקורית לפיצול תפקיד היועץ המשפטי לממשלה, הנידונה בוועדת החוקה בכנסת, ביקשה לפצל את מוסד היועץ המשפטי לממשלה לשלושה תפקידים נפרדים: יועץ משפטי לממשלה, תובע כללי ומייצג המדינה בערכאות. לצד זאת כללה ההצעה שורה של הסדרים שנועדו להחליש את מעמדו המוסדי של היועץ המשפטי לממשלה, ובהם הפיכת חוות דעתו המשפטית לבלתי מחייבת כלפי הממשלה; הנמכת תנאי הכשירות לתפקיד; שינוי דרכי המינוי והפסקת הכהונה; ומנגנונים נוספים המפחיתים מעצמאותו וממעמדו.
לדברי המשנה ליועמ"שית, בשנים האחרונות הממשלה עשתה דין לעצמה בכמה אירועים, תוך התעלמות מופגנת מחוות הדעת של הייעוץ המשפטי: "זה נעשה לגבי סיום כהונה של בעלי תפקידים בכירים - היועצת המשפטית לממשלה וראש שב"כ; לגבי פגיעה בתקשורת החופשית - סגירת תחנת הרדיו גלי צה"ל והפסקת המימון הממשלתי לעיתון הארץ; לגבי חובת הממשלה להבטיח שוויון בנטל השירות הצבאי; וישנן דוגמאות נוספות.
"הצעת החוק מנרמלת את האירוע הפגום הזה, ומרחיבה אותו כך שהממשלה תוכל לפטור לא רק את עצמה מחוות דעת היועץ המשפטי לממשלה, אלא תוכל גם לפטור בכירים בשירות הציבורי. כלומר, לאחר שהחוק ייכנס לתוקף, הממשלה היא שתקבע את הדין עבור כלל גורמי הרשות המבצעת. מדובר בביטול מוחלט של תפקיד הייעוץ המשפטי לממשלה כשומר שלטון החוק והאינטרס הציבורי ברשות המבצעת, ובהסרת ערובה חיונית לשמירת החוק. הממשלה לא תהיה מעל החוק - היא תהיה החוק עצמו".
הצעת החוק מרחיבה את סמכותה של הממשלה לשכור ייצוג משפטי חיצוני, וקובעת כי הדבר יהיה אפשרי לא רק במצב שבו היועמ"ש סבר שלא ניתן לייצג את עמדת הממשלה בהליך מסוים, אלא גם כאשר קיימת מחלוקת לגבי אופן הייצוג באותו הליך, כלומר, אם השר לא שבע רצון מכך שפרקליטות המדינה מציגה את מלוא התשתית העובדתית או עומדת על קשיים בהחלטה המנהלית, גם אם היא מגנה עליה - הוא יוכל לשכור עורך דין חיצוני לייצג את הממשלה.
בנוסף, במקרה כזה לא רק שהממשלה תהיה רשאית למנות ייצוג משפטי חלופי, אלא שהיא תוכל גם למנוע את התייצבות היועץ בהליך, כך שקולו של האינטרס הציבורי יושתק. כלומר, מדובר בפוליטיזציה מוחלטת של ייצוג הממשלה בערכאות, ובפגיעה קשה ביכולת של בית המשפט לקיים ביקורת שיפוטית אפקטיבית על מעשי השלטון. היבטים אלה מפורטים בסעיף 10 של הצעת החוק - תחת הכותרת "התייצבות היועץ המשפטי לממשלה".
עוד היבט מרכזי וחשוב שהצעת החוק פותחת בו שער להתערבות פוליטית פסולה הוא תחום אכיפת החוק. כפי שנקבע גם בפסיקת בית המשפט העליון, הפעלת סמכויות פרטניות בתחום אכיפת החוק חייבת להיות מנותקת מכל השפעה פוליטית. באחד מפסקי הדין שניתן לאחרונה, קבע השופט אלכס שטיין כי "פוליטיזציה של המשפט הפלילי היא סממן מובהק של משטר רודני".
לימון הזהיר גם מפני החלשת היועץ המשפטי כראש התביעה הכללית: "לפי הצעת החוק, סמכות הממשלה לקבל החלטה אשר גוברת על חוות דעת של היועץ המשפטי לממשלה ולחסום את מעורבותו בהליכים משפטיים, לא תחול ביחס ל'תחום המשפט הפלילי'. אולם, ההצעה לא מגדירה מהו תחום המשפט הפלילי, באופן שמותיר פתח להתערבות ממשלתית באכיפת החוק. למשל, במקרים שבהם קיים ממשק קרוב בין העולם המנהלי לעולם הפלילי. תחום התמיכות ובאופן כללי חלוקת כספי ממשלה לגורמים שאינם ממשלתיים מהווה דוגמא מובהקת לכך. וכבר היו דברים מעולם".
הוא מבהיר שהסדרים נוספים בהצעת החוק מבקשים לקבוע כי היועץ המשפטי לממשלה יהיה נתון לפיקוח של שר המשפטים על עבודתו המקצועית, ובמסגרת זו ימסור לו דין וחשבון על פעילותו מעת לעת, וכן יבוא עמו בדברים במקרים בעלי חשיבות ביטחונית, מדינית או ציבורית מיוחדת. השר אף יהיה רשאי לדרוש מהיועץ דין וחשבון כאמור בעניין מסוים, תוך פתיחת פתח להתערבות בשיקול הדעת המקצועי של היועץ ושל המייצג, בסוגיות פרטניות אשר ייתכן ולשר אינטרס פוליטי או אישי בהן.
היועמ"שית גלי בהרב-מיארה
(צילום: לשכת עורכי הדין )
באשר לבחירת יועץ משפטי נאמר בחוק שהממשלה תקבע תוך חודש ממועד כניסתו של החוק לתוקף את "התנאים והדרכים למינוי היועמ"ש - שם קוד להחלפת המנגנונים שנקבעו בעקבות דוח ועדת שמגר לשמירת העצמאות והממלכתיות של היועמ"ש - דרך המינוי, קיומה של קדנציה קצובה חוצת-ממשלות, ודרך סיום הכהונה. בכך נוצר פתח להפיכת מוסד היועץ המשפטי לממשלה למשרה בעלת אופי פוליטי מובהק, באמצעות אקט מנהלי שיבוצע מכוחו של החוק.
לימון הבהיר כי חוק יסודות התקציב נועד למנוע חזרה לתופעת "הכספים הייחודיים" שהייתה בעבר ולהבטיח כי תמיכות ממשלתיות לגופים פרטיים יינתנו לפי מבחנים שוויוניים, גלויים וענייניים, ולא לפי שיקולים קואליציוניים או פוליטיים. חובת ההיוועצות ביועמ"ש בקביעת מבחני תמיכה היא מנגנון פיקוח מרכזי, שמטרתו להבטיח כי חלוקת הכספים הציבוריים עומדת בעקרון השוויון ובדרישות הדין.
הוא הדגיש: "עצמאותו של היועץ היא תנאי מהותי לתפקוד מנגנון זה: היא מאפשרת ביקורת מקצועית נטולת פניות ומונעת 'תפירת' קריטריונים לטובת קבוצות אינטרסים. היא מונעת פגיעה בשוויון באמצעות הצבת תנאים נעדרי תשתית מקצועית, שנועדו להכווין את חלוקת הכספים לפי שיקולים שאינם ענייניים".
לכן אומר לימון שהחלשת מעמד היועץ, ובד בבד חיזוק כוחו של הדרג הפוליטי לקבוע את פרשנות הדין ואת אופן יישומו, כפי שמבקשת לעשות הצעת החוק, צפויה לפגוע ישירות במערכת התמיכות.
המשנה ליועמ"שית סיכם: "מי שקורא את הצעת החוק, או - רחמנא ליצלן - צופה בשידורי ערוץ הכנסת בוועדת חוקה, עלול בטעות לחשוב שמדובר בהצעת חוק שהמוקד שלה הוא היועץ המשפטי לממשלה. ולא היא. עם אישור החקיקה, הממשלה תסיר מעל עצמה את עול המנגנון החשוב ביותר לשמירה על שלטון החוק בפעילותה. בלב הצעת החוק עומד גם הציבור, שבעקבות אישורה ימצא את עצמו ללא ערובה חיונית לשמירה על זכויותיו מפני פגיעה שרירותית מצד השלטון.
"בסיפור הזה, הייעוץ המשפטי לממשלה הוא רק האמצעי – עד היום, הוא היה האמצעי לשמירת שלטון החוק ולהבטחת תקינות עבודת המנהל. ההחלשה הקיצונית שלו במסגרת הצעת החוק היא האמצעי להשגת כוח שלטוני חסר רסן. ואחרי כל זה, צריך להדגיש - דווקא בפורום הזה של יועצים משפטיים ממשרדי ממשלה שונים - עד כמה חשוב שנמשיך בכל עת לעשות את מלאכתנו באופן מקצועי, ממלכתי, נטול פניות, ענייני, לשם קידום מדיניות הממשלה והשגתה בגבולות הדין.
"שיתוף הפעולה המקצועי בינינו הוא מכפיל כוח, והוא מהווה אבן יסוד לשלטון החוק ברשות המבצעת. על רקע זה, אני רואה חשיבות רבה בפורומים המקצועיים שאנחנו מקיימים, וביום הזה שבו נפגשים לדון בסוגיות משפטיות חשובות ומעניינות בעולם התמיכות הממשלתיות".
