מתיחות בין קייב לירושלים: יום אחרי ההצבעה הדרמטית של ישראל בעצרת הכללית של האו"ם נגד ההחלטה ביוזמת אוקראינה שקוראת לשמירה על ריבונותה ושלמותה הטריטוריאלית, הביע שגרירה בישראל ביקורת נוקבת. "אני כל הזמן מקבל טלפונים משרים ישראלים, חברי כנסת ואזרחים מן השורה, שאומרים כמה הם מתביישים בגלל ההצבעה הזו", אמר השגריר יבגן קורניצ'וק.
2 צפייה בגלריה
ראש הממשלה נתניהו עם נשיא אוקראינה זלנסקי
(צילום: AFP PHOTO / Ukrainian Presidential Press Service)
ישראל הצטרפה לארצות הברית, וזו הייתה הפעם הראשונה מאז פרוץ מלחמת רוסיה-אוקראינה שהשתיים מצביעות נגד קייב. ההחלטה, שעברה ברוב עצום של 93 מדינות, קוראת גם לעצירת פעולות האיבה ולפתרון בדרכי שלום של המלחמה בין רוסיה לאוקראינה.
להצבעה החריגה קדמה תפנית דרמטית במדיניות הממשל האמריקני במלחמה, אחרי שנשיא ארה"ב דונלד טראמפ תקף במילים חריפות את הנשיא האוקראיני וולדימיר זלנסקי - ואימץ למעשה את עמדת רוסיה. זמן קצר אחרי ההצבעה אתמול באו"ם, אמר טראמפ במהלך מסיבת עיתונאים בבית הלבן עם נשיא צרפת עמנואל מקרון, כי הוא מתמקד בהשגת הסכם הפסקת אש בין רוסיה לאוקראינה "במהירות האפשרית", וציין כי ארה"ב קיימה "כמה שיחות מצוינות" עם רוסיה מאז כניסתו לתפקיד בחודש שעבר.
"כמו אוקראינה - ישראל נלחמת על זכותה להתקיים"
באוקראינה נדהמו מהצעד הישראלי. השגריר בארץ קורניצ'וק פרסם הצהרה שבה ציין כי "ב-24 בפברואר 2025, שלוש שנים לאחר הפלישה המלאה של הפדרציה הרוסית לאוקראינה, אימצה העצרת הכללית את ההחלטה 'קידום שלום מקיף, צודק ובר קיימא באוקראינה'. המסמך, הנתמך על-ידי 93 המדינות, מאשר מחדש את הריבונות והשלמות הטריטוריאלית של אוקראינה, וקורא לשלום מקיף, צודק ומתמשך בהתאם לאמנת האומות המאוחדות".
שגריר אוקראינה אמר עוד כי הוא מקבל כאמור טלפונים משרים ישראלים שמתביישים בגלל ההצבעה, והוסיף: "למרבה הצער, מדינת ישראל מצאה את עצמה בין אותן 18 מדינות שהתנגדו לתמיכה בעקרונות יסוד של אמת ודמוקרטיה.
"אני רוצה להודות לכל עם ישראל שתמך באוקראינה לפני שלוש שנים ולהמשיך לתמוך בנו היום. אני חוזר שוב ושוב על כך שתושבי אוקראינה וישראל הם משפחה אחת גדולה שמרגישה את הכאב אחד של השני. לכן, כל כך קשה להבין את עמדתם של פקידי מדינת ישראל, המדינה שנמצאת במלחמה לאחר שהותקפה ללא התגרות, המדינה שכמו אוקראינה נלחמת על זכותה להתקיים".
עד לרגע האחרון אתמול, לא היה ברור לישראל מה תעשה ארה"ב והאם באמת תצביע נגד ההחלטה. ישראל יישרה קו עם ארה"ב, אך הייתה מהמדינות הבודדות לעשות זאת - לצד בנות ברית נוספות שלה כמו הונגריה ואיי הפסיפיק. לצידה התנגדו להחלטה גם צפון קוריאה ורוסיה.
מאז תחילת המלחמה ישראל תמכה בשלמותה הטריטוריאלית של אוקראינה, ואף ניסתה לתווך בינה לבין רוסיה, כאשר ראש הממשלה לשעבר נפתלי בנט טס במאי 2022 בשבת למוסקבה ונפגש עם נשיא רוסיה ולדימיר פוטין. ישראל צידדה לכל אורך המלחמה באוקראינה ואף סייעה לה, בעיקר באספקת פריטי מיגון, בהם קסדות, אפודים ומסכות אב"כ. כמו כן ישראל העבירה לאוקראינה את מערכת ההתרעה "צבע אדום", ושתי המדינות גם החליפו מודיעין על הסיוע האיראני לרוסיה, בעיקר בנוגע לאספקת כטב"מים תוקפים.
במקביל, אוקראינה ציפתה לאורך שלוש שנות המלחמה שישראל תעלה מדרגה ותספק לה גם נשק התקפי, אך ישראל נמנעה מכך עקב החשש לעורר את זעמה של רוסיה, דבר שגרם לאכזבה קשה אצל האוקראינים. דיווחים שהתפרסמו לאחרונה העלו כי ישראל העבירה לאוקראינה מערכות הגנה מסוג "פטריוט", אך התברר שלא מדובר בסיוע ישיר אלא במסירת המערכות לארה"ב, שהעבירה אותן בעצמה לאוקראינה. דעת הקהל באוקראינה צידדה בישראל אחרי טבח 7 באוקטובר, וככלל במדינה חשו אחדות גורל עם ישראל.
