הרשת ברצועת עזה געשה ביממה האחרונה אחרי שתושבים פרסמו תיעודים של עצמם כשהם אוכלים בשר של סוסים ושל צבי ים - שנחשבים לחיה מוגנת ברצועה. הסרטונים מצטרפים לתיעודים ולדיווחי עבר על תושבים שאכלו דולפין ועל פעיל חמאס שאכל כריש, בצל המלחמה המתמשכת עם ישראל. "זו המציאות שלנו בעזה היום", אמרה תושבת רפיח. "סימני הרעב מתחילים להופיע בחריפות בעיר", הוסיף תושב חאן יונס.
עזתי אוכל בשר סוס בצפון הרצועה
דייגים עזתים תופסים את צבי הים כשהם מגיעים לחופי הרצועה כדי להטיל ביצים, ומחירם בשוק נע סביב 100 שקלים לצב. "תארו לעצמכם שהמצב בעזה הגיע לכדי אכילת בשר צבים", אמרה מרים חוסאן, שעקרה מרפיח. "אנשים אוכלים בשר צבים לא בגלל שהם אוהבים אותו, אלא בגלל שאין שום דבר אחר". אינאס מהעיר עזה כתבה בחשבונה ברשת X כי "אנשים נאלצים לאכול צבים כי כבר אין מה לאכול. הבטן שלנו כבר חמוצה מרוב קופסאות שימורים. מגיע לנו לאכול".
מחמוד סיידם, צעיר מהעיר עזה, התרעם על התופעה: "האם באמת הגענו לשלב שבו אוכלים צב וסוס? המצב בעזה קשה, אבל אי-אפשר לחיות בלי בשר? האם אנחנו מוכנים לאכול כל דבר, אבל מוכנים לחכות קצת? האנשים האלה רק רוצים לרכוב על הטרנד ולעשות סרטונים 'מוזרים' בשביל לייקים. המצב כואב, אבל הכי מוזר זה שיש אנשים שמצדיקים לעצמם הכול!".
מנגד, היו קולות שהצדיקו את הפעולה: עזתי בשם אחמד עליאן צילם סרטון שבו צלה בשר צב, ואמר: "כבר שלושה חודשים לא אכלנו בשר - והנה היום אנחנו אוכלים בשר של צב ים". גם כאמל אל-היקי, תושב חאן יונס שבדרום הרצועה שאכל צב ים, כתב בפייסבוק כי "סימני הרעב מתחילים להופיע בחריפות בעיר - על גברים, ילדים, נשים וקשישים".
לדבריו, "הרעב גורם לנשירת שיער בלתי מוסברת, חיוורון בפנים, סדקים בכפות הידיים והרגליים, הידלדלות יתר של העור, סחרחורת מתמדת שאינה מפסיקה, חוסר יכולת לזוז או תנועה בקושי רב. אתם עוד תשמעו דיווחים רבים שאנשים רבים מתו מרעב, והעולם שרוי בשתיקה מחרישת אוזניים".
תושב הרצועה יוסף אל-מסרי פרסם אתמול סרטון שצילם מצפון רצועת עזה, שבו הוא אוכל קבב שעשוי מבשר סוסים. "תפסיקו להטיף לנו. מותר לנו לאכול הכול ולא למות", אמר בסרטון.
הטענות לרעב ברצועה - והתגובה של כ"ץ
התקשורת הבינלאומית עוסקת רבות בטענות על רעב ברצועת עזה בעקבות המלחמה, וכמוה גם ארגוני סיוע שונים והאו"ם. ישראל פרסמה הערכה בתחילת החודש שלפיה "יש מספיק אוכל וסיוע הומניטרי ברצועה", וזאת למרות החלטת הממשלה לסגור את מעברי הגבול ולהפסיק את הזרמת הסיוע. לפי גורם ביטחוני, הסיבה לכך היא שבמהלך הפסקת האש הזרימה ישראל לרצועה פי ארבעה יותר מזון מלפניה.
במתפ"ש (מתאם פעולות הממשלה בשטחים) אמרו כי בזמן הפסקת האש עם חמאס, שקרסה ב-18 במרץ, נכנסו לרצועת עזה 25,200 משאיות שנשאו כ-450,000 טונות סיוע. "זה כמעט שליש מסך המשאיות שנכנסו לרצועה מאז תחילת המלחמה, תוך קצת יותר מחודש. יש מספיק אוכל לתקופה ארוכה מאוד - אם חמאס רק ייתן אותו לאזרחים", נכתב בחשבון הרשמי של מתפ"ש ברשת X.
באו"ם התייחסו להערכות הישראליות בתחילת החודש וכינו אותן "מגוחכות". דובר האו"ם סטפאן דוג'אריק טען כי תוכנית המזון העולמית של הארגון (WFP) "נמצאת על הקצה", והוסיף: "אנחנו לא סוגרים מאפיות לכיף. אם אין קמח ואין גז בישול - אי-אפשר לפתוח את המאפיות".
בשבוע שעבר אישר במרומז שר הביטחון ישראל כ"ץ כי ישראל נערכת להחזרת הסיוע ההומניטרי לרצועת עזה - כפי שנחשף ב-ynet שבוע לפני כן - אבל אמר שזה ייעשה באמצעות "תשתית לחלוקה באמצעות חברות אזרחיות בהמשך". ב-ynet פורסם כי ישראל צפויה לאפשר בתוך שבועות אחדים העברת סיוע הומניטרי לתוך עזה - גם בלי חתימה על עסקת חטופים וללא הכרעה של חמאס.
זמן קצר לאחר הודעתו, ובצל ביקורת מתוך הקואליציה ומצד משפחות חטופים, כ"ץ הבהיר כי "כפי שציינתי בהודעתי, מדיניות ישראל ברורה ולא עומד להיכנס שום סיוע הומניטרי לעזה". לדבריו, "מניעת הסיוע ההומניטרי לעזה היא אחד מכלי הלחץ המרכזיים שמונע מהחמאס שימוש באמצעי הזה מול האוכלוסייה, בנוסף לשאר הצעדים שישראל נוקטת - וחבל שיש מי שמנסה להטעות.
"אף אחד לא עומד במציאות הנוכחית להכניס שום סיוע הומניטרי לעזה ולא נערכים להכניס שום סיוע מסוג זה. הדגשתי כי ביחס לעתיד יש לבנות את מנגנון השימוש בחברות האזרחיות ככלי שלא יאפשר לחמאס גישה לנושא גם בעתיד", ציין.
