בעוד הפסקת האש במלחמה מול חמאס בעזה נמשכת, בקואליציה פועלים לקדם שורה של חוקים שנכללים במהפכה המשפטית. החוק שפוגע בעצמאות לשכת עורכי הדין והחוק שיאפשר לשר המשפטים יריב לוין שליטה על בחירת נציב התלונות על השופטים כבר אושרו, ושינוי הרכב הוועדה שבוחרת את השופטים נמצא בהילוך גבוה.
אתמול בשעות הבוקר (שלישי) אישרה מליאת הכנסת בקריאות שנייה ושלישית את החוק לשינוי אופן מינויו של נציב תלונות הציבור על השופטים. הצעת החוק תעניק לקואליציה שליטה על בחירת הנציב, וזה יוכל להמליץ על הדחתם של שופטים במערכת המשפט.
מטרת הצעת החוק הבאה בתור שהקואליציה מתכוונת לאשר באופן סופי עד סוף החודש, טרם היציאה לפגרה, היא שינוי הרכב הוועדה לבחירת שופטים. הצעת החוק מימי המהפכה המשפטית שקדמו לטבח 7 באוקטובר עברה לא מעט גלגולים.
ועדת החוקה דנה בחודשיים האחרונה בנוסח שעליו עבדו שר המשפטים יריב לוין ושר החוץ גדעון סער יחד עם ההורים השכולים יזהר שי ודדי שמחי. ואולם, גם מתווה זה עבר באחרונה שינויים על-ידי יו"ר הוועדה ח"כ שמחה רוטמן. הכנת החוק נמצאת בשלבים מתקדמים בוועדה, ובקרוב היא תועלה להצבעה בקריאות שנייה ושלישית במליאת הכנסת.
לפי המתווה הנוכחי, הרכב הוועדה ישתנה כך שלא ניתן יהיה לבחור שופטים בלי הסכמה של נציג אחד לפחות מהקואליציה או מהאופוזיציה, והווטו של שופטי העליון יבוטל. בנוסף, לראשונה יחוקק "חוק יסוד: החקיקה" – כך שבית המשפט העליון יוגבל בביטול חוקים, ומנגד גם הכנסת תוגבל בחקיקת חוקי יסוד.
הצעת חוק נוספת שמקודמת בוועדת החוקה היא להרחבת סמכויות בתי הדין הרבניים, כך שתוענק להם סמכות בוררות. כלומר, הם יוכלו להחיל דין תורה בתחומים אזרחיים, כמו למשל סכסוכי עבודה, הסכמי מכר וכמובן דיני משפחה, "בהסכמת הצדדים". הראשונות שעלולות להיפגע מהצעת החוק הזו הן נשים דתיות, שהציפייה מהן תהיה לפנות לערכאה הזו.
בינואר אישרה מליאת הכנסת את החוק לשליטה בתקציב לשכת עורכי הדין, שמגביל את השימוש בדמי החבר שגובים מעורכי הדין, כך שיוקדשו אך ורק לפעולות חובה של הלשכה ולא כפי שטענו חברי הקואליציה - לשימוש הפגנות נגד הממשלה.
עוד אושרה הצעת חוק להסדרת תקצוב המועצות הדתיות, כך שהשליטה על מינויים ותקציבים של רבני המועצות תהיה בידי שר הדתות וללא מחויבות להישמע לעמדת שר האוצר או גורם נוסף. בנוסף אושר חוק איסור העסקת עובדי הוראה ושלילת תקציב ממוסדות חינוך עקב הזדהות עם מעשה טרור או עם ארגון טרור, תוך סמכות עצמאית לשר החינוך ולמנכ"ל משרדו לפרש את ההוראות והמונחים המגדירים הזדהות עם טרור ולהחיל אותם על מקרים שבפניהם.
החוקים שנתקעו
במקביל יש כמה חוקים שנכון לעכשיו הקואליציה לא מצליחה לקדם. כך למשל "חוק היועמ"שים", שלפיו היועצים המשפטיים במשרדי הממשלה ימונו כמשרות אמון של השרים. עוד תקוע "חוק פלדשטיין" (על-שמו של דובר ראש הממשלה אלי פלדשטיין שמואשם במסירת ידיעה סודית שכוונתה לפגוע בביטחון המדינה), שימנע העמדה לדין של אדם שימסור מידע סודי לראש הממשלה או לשרים.
עוד ברשימת המעוכבים: חוק "הרחבת החסינות" שימנע חקירה פלילית ותביעות אזרחיות נגד חברי כנסת, חוק "איפכא מסתברא" להקמת גוף מודיעין מקביל לאמ"ן שיישב תחת משרד ראש הממשלה, חוק הרחבת העילות לפסילת מועמדים ערבים מהתמודדות בכנסת וברשויות המקומיות, "חוק מח"ש", שמעביר את המחלקה לחקירות שוטרים מהפרקליטות להיות גוף תחת שר המשפטים ועוד רבים. יש מי שטוען בקואליציה שהחוקים הללו עוד ישובו, אולי בימים שהרוב הקואליציוני יגדל ותהיה יותר יציבות.
עוד תקועים גם חוקים לפגיעה בתקשורת ובכללם החוק לשינוי מדידת הרייטינג, החוק לשליטה בתקציב תאגיד השידור הציבורי, החוק לסגירת גלי צה"ל, החוק להשתלטות על מועצת התאגיד, הרחבת חוק אל-ג'זירה כך שתוכני הרשת לא יהיו נגישים בישראל גם בלוויין ובאינטרנט, וחוקים נוספים שמטיבים עם ערוץ 14.
חוקים אלה נבלמו באופן תמוה דווקא על-ידי הקואליציה. יו"ר ועדת הכלכלה ח"כ דוד ביטן מסרב לקדמם, וטוען כי בחלקם אין צורך וחלקם רק יגרמו לנזק. ח"כ ביטן הצהיר בגלוי כי אין בכוונתו לקדם את החוקים בוועדה שלו, ומנהל עימות מתמשך עם שר התקשורת שלמה קרעי ממפלגתו.
