נשיא ארה"ב דונלד טראמפ אותת שוב ושוב לאורך השנים שהוא חושק מאוד בזכייה בפרס נובל לשלום, אף שלטענתו זו אינה מטרתו והסיכוי לכך נמוך למדי בגלל ההטייה הפוליטית נגדו בקרב מעניקי הפרס בנורבגיה, אבל לפי דיווח שהתפרסם היום (ה') במדינה הנורדית ייתכן שהוא פועל באופן אקטיבי כדי לקדם את האפשרות הזו.
4 צפייה בגלריה
פרס נובל לשלום, נשיא ארה"ב על הסכסוך בין ישראל לאיראן
(צילום: shutterstock, צילום: AP Photo/Alex Brandon)
העיתון הנורבגי Dagens Naeringsliv דיווח מפי מקורות אנונימיים כי כשטראמפ שוחח בחודש שעבר על תוכנית המכסים שלו עם ינס סטולטנברג, שר האוצר בממשלת נורבגיה, הוא שאל אותו גם על הפרס היוקרתי. "משום מקום, כששר האוצר ינס סטולטנברג צעד ברחוב באוסלו, דונלד טראמפ התקשר", נכתב בדיווח של העיתון הנורבגי, "הוא רצה את פרס הנובל – וגם לדון במכסים".
לפי הדיווח, לא הייתה זו הפעם הראשונה שבה מעלה טראמפ את סוגיית הפרס בשיחותיו עם סטולטנברג, שבעבר כיהן כמזכ"ל ברית נאט"ו. בעיתון נכתב כי סטולטנברג אמר שהשיחה האחרונה עם הנשיא עסקה במכסים ובשיתוף פעולה כלכלי בין וושינגטון לאוסלו, והייתה בגדר הכנה לשיחה בין הנשיא האמריקני לראש הממשלה הנורבגי יונס סטיורה.
סטולטנברג לא הכחיש את הדיווח, אבל כשנשאל אם טראמפ העלה את סוגיית הנובל באותה שיחה שעסקה באיום המכסים שלו, הוא השיב: "לא אוכל להיכנס לפרטים על תוכן השיחה". סטולטנברג ציין כי בשיחה השתתפו שר האוצר האמריקני סקוט בסנט ונציג הסחר האמריקני ג'יימסון גיר. בסוף יולי הודיע הבית הלבן כי על ייבוא סחורות מנורבגיה יוטלו מכסים בגובה 15%, כמו גובה המכסים שמוטלים על ייבוא מהאיחוד האירופי. אתמול ציין סטולטנברג כי נורבגיה וארה"ב עדיין ממשיכות במשא ומתן על גובה המכסים הסופי.
4 צפייה בגלריה
שר האוצר הנורבגי ינס סטולטנברג, שבעבר כיהן כמזכ"ל נאט"ו. "קיבל טלפון מנשיא ארה"ב באמצע הרחוב"
(צילום: KENZO TRIBOUILLARD / AFP)
הדיווח בנורבגיה מצטרף לדיווח נוסף שהתפרסם אתמול באתר החדשות האמריקני The Hill, אתר שמתמקד בסוגיות פוליטיות, ובו צוטט מקור ש"מקורב לעולם טראמפ" שטען כי הבית הלבן "רציני מאוד" בהשגת הפרס עבור הנשיא. לטענת הגורם טראמפ אכן ראוי לזכות בפרס בשל הישגיו, וגם דוברת הבית הלבן קרוליין לוויט כבר הצהירה לאחרונה ש"הגיע הזמן" כי הנשיא יקבל את הפרס.
טראמפ ותומכיו טוענים שכבר בכהונתו הראשונה הוא היה זכאי לפרס הזה, בין היתר בגלל הסכמי אברהם שהביאו לנורמליזציה בין ישראל לאיחוד האמירויות, בחריין ומרוקו, והם טוענים שהישגיו בחצי השנה האחרונה רק מחזקים את זכאותו לפרס: רק בסוף השבוע האחרון נחתם בבית הלבן הסכם היסטורי שאמור לסלול דרך לשלום בין ארמניה לאזרבייג'ן, וטראמפ פעל גם להביא לסיום עימותים צבאיים שונים, כמו אלו שנגלעו בין תאילנד לקמבודיה, בין פקיסטן להודו ובין רואנדה לרפובליקה הדמוקרטית של קונגו.
הנובל לשלום, נזכיר, מחולק מאז 1901 על ידי הקרן שהקים בצוואתו ממציא הדינמיט אלפרד נובל, אבל בניגוד לשאר הקטגוריות בפרס היוקרתי בעולם, שאת הזוכים בהן בוחרת ועדה שבדית, בצוואתו קבע נובל כי את הפרס בקטגוריית השלום תעניק ועדה נפרדת, שחבריה ייבחרו על ידי הפרלמנט הנורבגי. ההפרדה הזו נעשתה ככל הנראה מפני שבניגוד לשבדיה, לנורבגיה לא הייתה מסורת מלחמתית.
נתניהו מפתיע את טראמפ ביולי ומודיע לו: המלצתי עליך לפרס נובל
(צילום: רויטרס)
בפרס יכולים לזכות גם אישים וגם ארגונים, ובין הזוכים בו בשנים האחרונות נמנים ארגון יפני שפועל לפירוק העולם מנשק גרעיני; האסירה האיראנית ופעילת זכויות הנשים נרגס מוחמדי ופעילי זכויות אדם מבלארוס, רוסיה ואוקראינה. מנהיג המדינה האחרון שזכה בפרס היה ראש ממשלת אתיופיה אביי אחמד, שקיבל אותו ב-2019 בשל מאמצי הפיוס שלו עם ארתריאיה, אם כי בהמשך נגררה ארצו למלחמה פנימית עקובה מדם.
על פי כללי הוועדה, הפרס ניתן למי ש"פעל ככל האפשר למען אחווה בין האומות, למען ביטול או צמצום של צבאות קיימים ולמען שמירה או קידום של ועידות שלום". בשנים האחרונות, בצל המלחמות המשתוללות בעולם, היו תהיות באשר לאפשרות שהוועדה תבחר לא להעניק בכלל את הפרס – דבר שכבר נעשה בעבר 19 פעמים שונות, האחרונה שבהן ב-1972.
לפי כללי הפרס יש אלפי בני אדם שזכאים להמליץ על מועמדים לזכייה בפרס נובל לשלום, ואיתם נמנים ראשי מדינות וחברי פרלמנטים, חתני וכלות הפרס לשעבר ופרופסורים להיסטוריה או למשפטים באוניברסיטאות. ועדת הפרס עצמה שומרת את שמות המועמדים חסויים למשך 50 שנה ומכריזה רק מי זכה, אבל הממליצים עצמם יכולים לבחור לגלות לעולם על מי המליצו – וכך עשה לאחרונה ראש הממשלה בנימין נתניהו, במהלך שנתפס בעיקר כניסיון להתחנף בפני הנשיא האמריקני ולזכות בחיבתו.
4 צפייה בגלריה
"אתה ראוי לפרס". ראש ממשלת ארמניה (ימין), הנשיא האמריקני ונשיא אזרבייג'ן בלחיצת יד היסטורית בבית הלבן, בסוף השבוע שעבר
(צילום: REUTERS/Kevin Lamarque)
גם פקיסטן וקמבודיה הודיעו כי המליצו על טראמפ לוועדת הפרס, ורק בסוף השבוע האחרון הציע נשיא אזרבייג'ן אילהאם אלייב, כשישב לצד טראמפ במעמד החתימה בבית הלבן על ההסכם ההיסטורי עם ראש ממשלת ארמניה ניקול פשיניאן, כי שני המנהיגים יפנו יחד לוועדת הפרס כדי להמליץ גם הם על טראמפ. גם פשיניאן אמר בטקס שארצו תפעל לקדם זאת: "הוא ראוי לזכות בפרס", אמר על טראמפ שחייך חיוך רחב.
טראמפ מביע כבר שנים ארוכות תקווה לקבל את הפרס. ההתמקדות שלו בו החלה כבר ב-2009, אז זכה בו שנוא נפשו הנשיא ברק אובמה – זכייה שנעשתה בשנתו הראשונה בתפקיד, ולפני שהספיק לרשום הישג כלשהו. הבחירה באובמה הפתיעה אז רבים גם בקרב תומכיו של אובמה, ושנים לאחר מכן, כששתי כהונותיו לא הביאו לקידום שלום בעולם – הביעו עליה חרטה גם אנשי הוועדה הנורבגית עצמם. אבל טראמפ לא שכח: ב-2013, בתגובה לדיווח שלפיו אובמה אמר לעוזריו כי "מתברר שאני טוב מאוד בלהרוג אנשים", טראמפ, אז עוד איש עסקים ומנחה ריאליטי, צייץ: "האם אוסלו יכולה לבטל את הפרס?".
גם בעצרות הבחירות שלו בשנה שעברה הוא שב לאותה זכייה של יריבו הדמוקרטי: "אם השם שלי היה אובמה, היה לי פרס נובל בתוך 10 שניות", אמר בעצרת באוקטובר אשתקד, "הוא קיבל פרס נובל. הוא אפילו לא ידע על מה לעזאזל הוא קיבל אותו. תזכרו, הוא בדיוק נבחר. ככה גם אני. הוא קיבל את הפרס על כלום, על כך שנבחר. אבל גם אני נבחרתי. אני רק אומר שיש המון חוסר הוגנות בעולם הזה". בפברואר האחרון, במפגש הראשון השנה של נתניהו עם טראמפ, הנשיא שב והביע תסכול מכך שלא זכה בפרס: "הם לעולם לא ייתנו לי פרס נובל לשלום. חבל. זה מגיע לי. אבל הם לעולם לא ייתנו לי אותו".
