ארבע שנים הם חיכו לצדק. אבל כשהגיעה הכרעת הדין, הם נדהמו. בני משפחתה של הנערה ליטל יעל מלניק (17) פרצו בבכי, לאחר שהשופטים זיכו היום (ראשון) מחמת הספק מרצח בנסיבות מחמירות את אדוארד קצ'ורה (53), שקבר אותה באתר בנייה בקריית מוצקין. קצ'ורה הורשע בגרימת מוות ברשלנות, עבירה שעונשה עד שלוש שנות מאסר בלבד - בניגוד לעונש מאסר עולם במקרה של רצח. "זה לא הגיוני שהיא קברה את עצמה בחול", אמרה רות, אחותה של ליטל יעל.
הכרעת הדין של אדוארד קצ'ורה, היום
(צילום: שרון צור)
הכרעת הדין - תאונה או רצח?
הרכב השופטים - יחיאל ליפשיץ, גלית ציגלר ושמואל מנדלבאום - זיכה את קצ'ורה מעבירת הרצח וקבע כי לכל הפחות הוטל ספק סביר בעבירת הרצח, שכן "קיימת אפשרות שמותה של המנוחה נגרם עקב תאונה". בחוות דעת רפואית שהונחה בפניהם צוין כי נשימתה בצינור גרמה לעלייה ברמת הפחמן הדו-חמצני בגופה, שהובילה לערפול הכרה ולשאיפת חול וחצץ. עם זאת הדגישו: "אין בזיכוי מעבירת הרצח כדי להפחית מחומרת מעשיו", ולכן הורשע בגרימת מוות ברשלנות, בעילה אסורה בהסכמה ובהפרת צו הרחקה.
קצ'ורה עצמו טען כי רק כי ליטל יעל ביקשה ממנו להיקבר כחלק מ"טקס" שסוכם ביניהם מראש, שבמסגרתו היא הכניסה לפיה צינור שדרכו היא נשמה - ומטרתה הייתה לקום מהקבר כ"יעל החדשה" ונקייה ממחשבות שליליות. רק לאחר שהכניסה את הצינור לפיה, טען, כיסה אותה בחול - כולל את ראשה ואת פניה - ואז עזב לבקשתה את המקום בזמן שהייתה בחיים. גרסה זו, טוענים למעשה השופטים, לא הופרכה לחלוטין.
הפרקליטות, שטוענת כי קצ'ורה הוציא את צינור החמצן במכוון ומנע ממנה לצאת מהקבר במשך דקות ארוכות, הודיעה כי תערער על זיכויו מהרצח. שלב הטיעונים לעונש יתקיים בסוף חודש דצמבר, ובינתיים יישאר קצ'ורה במעצר. עו"ד אפרת נחמני-בר, שמייצגת את המשפחה יחד עם עו"ד שרון זגגי-פנחס, אמרה: "יש כאן בלבול טרגי בין ספק סביר לספק כלשהו. השקרים של הנאשם, ההתנהלות שלו אחרי המעשה - כל אלה היו צריכים להוביל להרשעה ברצח".
"הלב שלי מתפוצץ, אין צדק"
עצב גדול, בכי ובעיקר הלם - כך ניתן היה לתאר את מצבה של משפחת מלניק באולם בית המשפט המחוזי בחיפה. הסבתא לודמילה, הסב בוגדן והאחות רות, שנכחו בדיונים הארוכים לאורך השנים עם מתורגמנית לרוסית, התקשו לשאת את ההכרעה. טרם הדיון שוחחו איתם עורכות הדין זגגי-פנחס ונחמני-בר, הרגיעו והבהירו שתמיד קיימת האפשרות לערער לעליון. עם היוודע דבר הזיכוי מרצח, הם פרצו בבכי. "זה לא הגיוני שהיא קברה את עצמה בחול", זעקה רות, כשבצעדיהם הכבדים עזבו את האולם.
מה שאולי רמז לתוצאה החריגה היה מספר המאבטחים שנכחו באולם. נוכחותם המוגברת שיקפה את המתח ואת החשש מתגובה כואבת של המשפחה. "הלב שלי מתפוצץ כבר ארבע שנים", אמרה לודמילה בבכי. "חיכיתי שהוא יקבל מה שמגיע לו. החלטת השופטים לא עושה צדק בשביל ליטל. היא נשארה שם מתה. מי רצח אותה? רק אחד. אין צדק". בתום הדיון ביקשה רות שלא להתראיין בשל הכאב, והמשפחה כולה עזבה בצעדים כבדים את האולם והוסעה מבית המשפט לביתם.
בסביבת המשפחה נשמעה ביקורת גם על כך שהשופטים לא הרשיעו לפחות בהמתה בקלות דעת, שעונשה עד 12 שנות מאסר. "בסוף הוא היה האדם האחרון שהיה איתה באתר, כיסה אותה והלך לישון", אמר בן משפחה. "אדם בן 50 מול נערה בת 17 - איפה האחריות?". לטענות הללו מצפים בני המשפחה שיינתן משקל גם בערעור הצפוי.
גם מחוץ למשפחה נרשמו תגובות חריפות. יו"ר נעמת, חגית פאר, אמרה: "בית המשפט המחוזי בחיפה קובע היום באופן מזעזע שקבירת נערה בחיים והשארתה למוות בעינויים - אינו מעשה רצח. שום פלפול משפטי לא יספק תירוץ לקביעה ההזויה הזאת". לרה צינמן, יו"ר ארגון משפחות נרצחים ונרצחות, הוסיפה: "אנחנו המומים מהזיכוי. מערכת המשפט לא יצרה הרתעה אמיתית, לא נתנה משקל לצו ההרחקה, ליחסי הכוחות בין גבר בן 50 לנערה בת 17, לגזלייטינג ולשליטה שיטתית שנועדו למנוע ממנה להתנתק ממנו".
כתב האישום: מסע של לילה אחד
ליטל יעל, תושבת אור עקיבא, הכירה את קצ'ורה כאשר אושפזה בבית החולים לבריאות הנפש "מעלה כרמל", שם הוא עבד כאח. למרות צו הרחקה שניתן נגדו, שמנע ממנו להתקרב אליה, היא התקשרה אליו ביום שישי, 1 באוקטובר 2021, וביקשה להגיע לביתו בקריית מוצקין, והוא הסכים. באותו ערב דיווחה הסבתא על היעדרותה, ובשעה 22:36 הגיעו שוטרים לביתו. הוא לא פתח את הדלת, והם עזבו. בשעה 23:00 יצאו השניים מהדירה כדי לחמוק מביקור נוסף של המשטרה, והחלו לשוטט בקריות לאורך הלילה.
בשבת בבוקר, בשעה 05:58, הגיעו לפארק הבנים בקריית מוצקין וניסו לחפור בור בעזרת את, אך כשלו. בשעה 07:39 פנו לאתר בנייה סמוך וניסו שוב בכמה נקודות. בשעה 08:15 ניגש קצ'ורה למזבלה שבאתר ולקח רשת במבוק וקלקר כדי להניחם בתחתית. בשעה 08:21 נכנס לבניין סמוך והביא צינור באורך כ-1.2 מטר. לפי כתב האישום, ליטל יעל נכנסה לקבר, הכניסה את הצינור לפיה ואחזה בו בשתי ידיה כדי לנשום, וקצ'ורה כיסה את גופה בחול ובחצץ. עוד נטען כי הוציא את הצינור ומנע ממנה לצאת.
"טקס התנקות רוחני" או מעשה רצח?
כתב האישום ייחס לו רצח בכוונה תחילה "לאחר הליך ממשי של שקילה וגיבוש החלטה להמית". הפרקליטות טענה כי פעל באכזריות יוצאת דופן: נערה שהאמינה בו, והוא כיסה אותה עד שמתה משאיפת חול וחצץ.
מנגד טען קצ'ורה כי פעל לבקשתה של ליטל יעל, במסגרת "טקס התנקות רוחני". בעדותו אמר: "רציתי לעזור לה והיא התעקשה. היא החזיקה את הצינור ביד, היא קיבלה את החוויה שרצתה. כשהלכתי - היא הייתה בחיים". סנגורו, עו"ד מנור, הוסיף: "כשהוא עזב את הזירה היא הייתה בחיים. היא ביקשה ממנו ללכת. זה לא רצח".
עמדת הפרקליטות: "תיק זירה נסיבתי"
עו"ד מאיה חזן-דהאן, התובעת, טענה כי המקרה מלמד על תכנון ברור: "זה תיק זירה נסיבתי. ממצאי הנתיחה הפורנזית והממצאים בשטח מוכיחים שהנאשם פעל באופן מחושב. הוא ידע שהמשטרה מחפשת אותו, השאיר את התיק שלה בזירה, ועזב במהירות. זה לא מסתדר עם תאונה". עוד הציגה הפרקליטות יומנים שכתבה ליטל יעל, מהם עלה כי קצ'ורה היה מודע לאי-החוקיות של הקשר.
בפרקליטות ובמשטרה הודו כי קיבלו את ההכרעה במפח נפש. "מדובר היה בתיק נסיבתי מורכב, אבל הראיות וחוות הדעת הובילו אותנו להאמין שיורשע ברצח", אמרו חוקרי מחוז חוף. "בימים הקרובים נלמד את הכרעת הדין ואת נימוקיה ונשקול ערעור", הוסיפה התובעת חזן-דהאן.
ליבת המחלוקת הרפואית נסמכה על עדותו של ד"ר ריקרדו נחמן מהמכון לרפואה משפטית באבו כביר. לפי עדותו, פרטי הנתיחה והזירה צריכים להתפרש כמכלול. ההגנה מצדה דיברה על תת-אוורור ושאיפת חול כתוצאה מהתנהלות שגויה, לא מכוונת. מכאן גם נולד הוויכוח על "ספק סביר" לעומת "ספק כלשהו", ועל המשקל הראייתי שניתן לכל אחת מן הפרשנויות.
אחת העדויות המצמררות במשפט הייתה של שוטרת סיור מתחנת זבולון שהגיעה ראשונה לזירה. היא סיפרה כי ראתה את ידיה של ליטל יעל מבצבצות מהחול. "הידיים שלה היו מחוץ לעפר, לא זזו. הייתי בשוק. נתקעתי עם המבט על זה. מאז אני חושבת על זה יותר מעל הילדים שלי ובעלי". בעקבות המראות לקתה בפוסט טראומה קשה ופרשה מהשירות.
ביציאה מהאולם אמר סנגורו של קצ'ורה, עו"ד יניב מנור: "מדובר בטרגדיה קשה וכואבת, אך חשוב להדגיש כי לאדוארד לא הייתה כל כוונה לגרום למותה של יעל. הוא כואב את מותה הטרגי. לאורך כל הדרך טענו לחפותו מרצח והצגנו ראיות פורנזיות שחיזקו את עמדתנו. אנו מברכים על החלטת בית המשפט לזכות אותו מעבירת הרצח אחרי ארבע שנות מאבק".
הקרב האמיתי - שמחכה בעליון
במשפחת מלניק נחושים להמשיך להיאבק. עו"ד זגגי-פנחס אמרה: "נכנס אדם עם בחורה צעירה שאותה ניצל במשך תקופה ארוכה. השניים נכנסו לזירה - ורק הוא יצא. המסקנה ברורה".
שתי חברותיה של ליטל יעל מהפנימייה הגיעו היום לבית העלמין באור עקיבא, שם היא קבורה, כדי לספר לה על מה שאירע בבית המשפט. "באנו לכאן לחלקה של החברה שלנו לומר לה שבית המשפט טעה", אמרו ל-ynet. "נכון, ליעל לא היו חיים קלים בחייה - היא גדלה אצל סבא וסבתא שלה - אבל היא נרצחה, ואנחנו לא נוותר. אנחנו ממשיכות להיאבק כדי שיידעו את האמת, ומקוות שאחרי שעורכות הדין יגישו ערעור לבית המשפט העליון ההחלטה תשתנה. מה שקרה היום לא נתפס בכלל".
הן תקפו בחריפות את הכרעת הדין, שקבעה כי קצ'ורה לא רצח את יעל מחמת הספק: "האיש הדוחה הזה עבד כאח בבית החולים שבו היא אושפזה, והוא ניהל איתה מערכת יחסים אסורה. היה נגדו צו הרחקה שהוא הפר שוב ושוב, והוא ניצל את החולשות שלה. הוא עצמו הודה שכיסה אותה בחול והשאיר אותה שם, ואז הלך לישון. זה הגיוני בעיניכם? לקבור נערה בת 17 בחול ולספר שזה היה 'טקס'? מערכת המשפט לא הענישה אותו על מה שעשה, ואנחנו מבטיחות כאן לחברה שלנו - לא נרפה, נמשיך במאבק".
הפרקליטות כבר הודיעה כי תערער על פסק הדין. בסוף דצמבר יישמעו הטיעונים לעונש, אך הקרב האמיתי צפוי להתנהל בבית המשפט העליון - שם ייקבע אם מותה של ליטל יעל יוגדר כרצח מתוכנן, או יישאר תחת סעיף "גרימת מוות ברשלנות".
