בג"ץ דחה עתירה שביקשה לקבוע כי היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה נמצאת בניגוד עניינים ואינה יכול לטפל בענייניהם של ראשי השב"כ לשעבר נדב ארגמן ורונן בר. העותרים טענו כי השניים ליוו וביקרו בעת מחלתו את בעלה המנוח, ששירת בתפקיד בכיר בארגון.
ממלא מקום נשיא בית המשפט העליון, השופט נעם סולברג, כתב בהחלטתו כי "הביקורים של נדב ארגמן (וכן של רונן בר, ככל שהתקיימו) התבצעו במסגרת תפקידו כראש השב"כ, כחלק מתמיכה של הארגון בעובדיו לשעבר, ולא במסגרת של יחסי חברות.
"אין ביכולתי לקבוע, באופן פוזיטיבי, מה היה טיב הקשר בין המשיבים ארגמן ובר לבין המנוח. סבורני כי בחינת התשתית העובדתית שבבסיס העתירה מלמדת כי אין בה כדי להוכיח במידה מספקת את הנטען בה; וכי הגרסה שהציגה היועמ"שית - שלפיה הביקורים האמורים בוצעו מתוקף תפקיד ראש הארגון כחלק מתמיכה בעובדיו לשעבר, ולא במסגרת יחסי חברות או קשרים אישיים המקימים ניגוד עניינים - עדיפה על זו שהציגה העותרת".
העתירה הוגשה לאחר שארגמן נחשד בסחיטה באיומים של ראש הממשלה בנימין נתניהו בעקבות דברים שאמר בריאיון לחדשות קשת בחודש מרץ, על כך ש"יחשוף מידע" ממפגשיו בארבע עיניים נתניהו - שלא סיפר עד היום. ראש השב"כ לשעבר נחקר בעקבות הדברים, לאחר שראש הממשלה הגיש נגדו תלונה.
סיבה נוספת להגשת העתירה היא טענתה של בהרב-מיארה כי ראש הממשלה לא יכול היה לפטר את בר, "עד להשלמת בירור התשתית העובדתית והמשפטית שעומדת ביסוד החלטתך ואפשרותך לעסוק בנושא בעת הזו". לבסוף, סיים בר את תפקידו כראש השב"כ ב-15 ביוני, אחרי שהודיע יממה לפני אירועי יום הזיכרון על עזיבתו.
בעקבות העתירה הציע סולברג פשרה, שלפיה ארגון לביא - שהגיש אותה - ימשוך את העתירה, ומנגד בהרב-מיארה תודיע כי תחדול מעיסוק בענייניו של ארגמן. עם זאת, היועמ"שית סירבה לפשרה ומסרה כי אינה חברה של השניים או מקורבת אליהם, ומעולם לא הייתה. בכל אופן, ביום שני האחרון הודיעה הפרקליטות לעורך דינו של ראש השב"כ לשעבר כי הוחלט לסגור את תיק החקירה.
