זה שבוע שני ברציפות שהקואליציה מושכת את הצעות החוק שלה שהיו אמורות לעלות היום (רביעי) בקריאה טרומית במליאת הכנסת, בעקבות החרם של הח"כים החרדים בשל המחלוקות סביב חוק הפטור מגיוס.
האופוזיציה, מצידה, משאירה את הצעות החוק שלה כפי שעשתה בשבוע שעבר, והקואליציה תגיע למליאה כדי להתנגד להן. באמצעות החרם, החרדים למעשה תוקעים עשרות הצעות חוק של הקואליציה, ומונעים מהן להתקדם על רקע חוק הפטור שהם דורשים, שבמסגרתו יוסדר מעמדם של תלמידי הישיבות.
בשבוע שעבר הקואליציה נאלצה להסיר את הצעות החוק שלה מסדר היום, ובהן ההצעה לפיצול תפקיד היועצת המשפטית לממשלה. כשברקע הנחיית הרמטכ"ל אייל זמיר לאכ"א להרחיב את הוצאת צווי הגיוס לחרדים, ראש הממשלה בנימין נתניהו ערך פגישה עם מנהיגי המפלגות החרדיות, שלמרות שהוגדרה כ"חיובית", לא פתרה את המשבר.
אתמול נראה היה כי המשבר רק מחריף, כשצה"ל פתח באכיפה נגד עשרות עריקים שלא הגיעו ללשכת גיוס לאחר שקיבלו צו. מבצע האכיפה יצא לדרך בשל מצוקת כוח האדם והימשכות הלחימה, ובצה"ל מתכננים לאכוף את הצווים גם בחברה החרדית וגם במגזר הכללי. עד כה, המבצע כוון ל-36 מלש"בים מכלל רחבי הארץ.
אך בשעות הערב, ואחרי איומים של יהדות התורה להפיל את הממשלה "גם אם ייעצר רק חרדי אחד", גורמים בסיעות החרדיות טענו כי מדובר היה ב"בלון ניסוי" של צה"ל. הם ציינו כי "המשבר מאחורינו", והוסיפו: "רצו לראות איך נגיב ומה יהיה. אנחנו רואים שזה נגמר בלא כלום ואף אחד".
בתחילת השבוע נתניהו אמר בדיון סגור בוועדת החוץ והביטחון כי תוך שנתיים 10,500 חרדים יתגייסו לצה"ל. "10,500 תוך שנתיים זה המספר שהצבא יודע לקלוט, ונביא גם סנקציות אישיות ומוסדיות כבדות", אמר. לצד זאת, בשבוע שעבר אמר ראש חטיבת תכנון כוח אדם בצה"ל, תא"ל שי טייב, כי לצבא יש צורך ב-12 אלף חיילים רק במערך הסדיר - מתוכם 7,000 לוחמים והיתר תומכי לחימה. לדבריו, הרחבת הגיוס מהמגזר החרדי היא הכרחית על רקע השחיקה המשמעותית של לוחמי המילואים, שרבים מהם נקראו זה מכבר לסבב שישי ואף שביעי מתחילת המלחמה.
