אחרי שבמשך שנה ושבעה חודשים של מלחמה נמנע מלהעביר חוק שיכניס גם את החרדים תחת האלונקה, ראש הממשלה בנימין נתניהו אמר היום (ראשון) בחלק הסגור של הדיון בוועדת חוץ וביטחון כי "נביא לגיוס של 10,500 חרדים תוך שנתיים".
הנתון לפני המלחמה היה 1,800 מתגייסים חרדים בכל שנת גיוס. היעד של צה"ל לשנת הגיוס הנוכחית, שמסתיימת ביולי, היה 4,800 מתגייסים חרדים - אך בפועל התגייסו עד כה קצת יותר מ-2,000. הצבא שלח אלפי צווי גיוס במטרה להגדיל את מספר המתגייסים, אך מאות חרדים בודדים נענו להם - ומעטים מהם התגייסו לצבא בפועל. זאת, כשקיים פוטנציאל של כ-13,500 מתגייסים חרדים בכל שנת גיוס, כך שהמספרים רחוקים מלהביא לשוויון בנטל - גם אם הם חסרי תקדים.
לדברי ראש הממשלה היום, "10,500 תוך שנתיים זה המספר שהצבא יודע לקלוט, ונביא גם סנקציות אישיות ומוסדיות כבדות. יחד עם זאת, נדאג שמי שנכנס חרדי ייצא חרדי". נתניהו הוסיף גם כי חוק הגיוס יעבור דרך הוועדה שבראשותה עומד חבר הכנסת יולי אדלשטיין (הליכוד), אחרי שבעבר היו ניסיונות להוציא אותו ממנה כדי לרכך את נוסח החוק. "החוק שייצא מהוועדה הוא החוק שיהיה", אמר.
כשנתניהו דיבר על הסנקציות הכבדות, חבר הכנסת יעקב אשר מיהדות התורה יצא במחאה מהדיון. לדברי ראש הממשלה, "אני מכבד את לומדי התורה, אבל חרדים ייקחו חלק משמעותי יותר ממה שעשו כל אלה שלפנינו". חבר הכנסת אלעזר שטרן מיש עתיד, מנגד, אמר לראש הממשלה כי "הסנקציות הן באחריותך, אתה יכול לעשות את זה בכל רגע". נתניהו לא השיב.
הלחצים החרדיים ושחיקת המילואים
השבוע אמר ראש חטיבת תכנון כוח אדם בצה"ל, תא"ל שי טייב, כי לצבא יש צורך ב-12 אלף חיילים רק במערך הסדיר - מתוכם 7,000 לוחמים והיתר תומכי לחימה. לדבריו, הרחבת הגיוס מהמגזר החרדי היא הכרחית, על רקע השחיקה המשמעותית של לוחמים המילואים, שרבים מהם נקראו זה מכבר לסבב שישי ואף שביעי מתחילת המלחמה.
גם מצד ראש הממשלה נתניהו וגם מצד בכירי החרדים נשמעו בשבוע החולף איומים לצאת לבחירות על רקע משבר חוק הפטור מגיוס, והשבוע מחכים לקואליציה ימים מאתגרים נוספים. אמש, מאז צאת השבת, העבירו החרדים מסרים לנתניהו שלפיהם גם השבוע יסרבו להשתתף בהצבעות - ובכך למעשה לתקוע את הליכי החקיקה בכנסת.
לדבריהם, קיים חוסר שביעות רצון בעקבות ההתרחשויות סביב חוק הפטור מגיוס - ומחר בוועדת החוץ והביטחון ייערך דיון חסוי סביב צווי המילואים שהוצאו לציבור הכללי. שם, כפי שפורסם ב-ynet, יבקש יושב הראש אדלשטיין תשובות מנתניהו ומשר הביטחון ישראל כ"ץ על הנטל הכבד שהוטל (שוב) על המשרתים, בעוד טרם הוסדר גיוס החרדים.
במקביל, ל-ynet נודע כי החרדים מפעילים לחץ כבד על חברי כנסת מהליכוד, בעיקר מאמצע הרשימה ומהספסלים האחוריים, ואומרים להם כי אדלשטיין "שולח אותם הביתה", כלשונם, בכך שהוא מוביל לבחירות. לדברי החרדים, מספר לא מבוטל של חברי כנסת מהליכוד ימצאו את עצמם בבית אחרי הבחירות, בהסתמך על תמונת המצב העקבית בסקרים. באמצעותם מנסים החרדים למעשה לבלום את ההידרדרות שתוביל לשם. בשבוע שעבר, ובעקבות הודעתם של החרדים כי לא יצביעו עם הקואליציה על הצעות פרטיות, הוסרו כל ההצעות הללו מסדר היום - דבר ששיבש את עבודת הקואליציה ואף מעכב אותה.
לדברי גורמים המעורים בפרטים, נתניהו הפעם לא ניסה לפייס אותם, אלא העביר להם מסר מאיים שלפיו ילך לבחירות - והם הראשונים שיפסידו מהמהלך. נתניהו, כך אומרים בסביבתו, הולך ומאבד סבלנות נוכח האיומים שלהם, ובניגוד למקרים אחרים לא "עובד שעות נוספות" בלפייס אותם, בין היתר משום שהציבור הימני מגלה פחות ופחות הבנה לדרישות שלהם בנוגע לחוק.
ביום רביעי האחרון נערכה פגישה של נציגי החרדים עם נתניהו ואדלשטיין בניסיון למצוא פתרון. הצדדים יצאו משם אופטימיים, ולמחרת אדלשטיין אף הודיע בוועדה כי עוברים לשלבים המכריעים של כתיבת החוק, דבר שהעלה שוב את המתח סביב הנושא.
