מחלוקת פנימית בצה"ל על הצורה שבה ימשיך להצטבר הנטל על חיילי המילואים בשנים הבאות צפויה להגיע בקרוב להכרעה באגף כוח אדם, עם שורה תחתונה ברורה: המשרתים ימשיכו להגיע לשירות מילואים לחודשיים לפחות מדי שנה, וזאת בתרחיש המינימלי ובהיעדר הגדלת כמות משרתי הסדיר. ברקע: מאמציהן של המפלגות החרדיות לסכל את הניסיונות לגייס עשרות אלפי בני ישיבות לשירות בצה"ל - מאמצים שהגיעו עד לכדי איומים בהפלת הממשלה.
כתב ynet יואב זיתון מסביר על משבר הסד"כ בצה"ל
הכותרת
מה צה"ל עושה בעזה ואיך תיראה הלחימה בשבועות הקרובים | יואב זיתון
31:00
בצבא הצטברו בשבועות האחרונים תלונות וביקורות מצד לוחמים ומפקדים בדרג מ"פים, מג"דים ומח"טים בנוגע למודל שירות המילואים שהתחיל בשלהי השנה שעברה, ונמשך ביתר שאת מתחילת השנה. לפי מודל זה, יש לזמן את אנשי המילואים - ובעיקר את הלוחמים - לחודשיים וחצי (72 ימים) של שירות מדי שנה, עם הפוגות מסוימות במסגרת אותו פרק זמן של שירות, ובתנאי כמובן שאין באותה שנה מהלך צבאי משמעותי של צה"ל.
יעד זה של 72 ימים בשנה נפרץ כבר בחודשיים האחרונים, עם המהלך הקרקעי המוגבל של צה"ל ברצועת עזה, שמובל בעיקר על-ידי חטיבות סדירות - אך משתתפות בו גם חטיבות מילואים שלא יועדו בגרף המתוכנן להיקרא לשירות בתקופה הזו. גם הסטת האוגדות הסדירות להילחם ברצועת עזה, במהלך איטי וממושך שמתנהל ע"י פיקוד הדרום, הובילה לזימוני פתע של עשרות אלפי חיילי מילואים לגזרות שבהן היו לפני כן לוחמי סדיר, למשל בגבול הצפון וביהודה ושומרון.
לקריאה נוספת:
עם זאת, ביקורת מהשטח צפה עוד לפני המהלך האחרון של צה"ל: קצינים רבים במילואים טענו כי באותם חודשיים וחצי של מילואים, הפקודים שלהם, בחלק מהמקרים, "לא נמצאים לא פה ולא שם". הסיבה: באותם חודשיים וחצי, בגלל העומס הקיצוני והשחיקה המתגברת, מפקדים רבים משחררים את חייליהם הביתה לימים ארוכים, לעיתים שבוע ברצף ובמסגרות מחלקתיות פלוגתיות אף מעבר לכך - עם כל ציוד הלחימה האישי. זאת כדי לאפשר להם "לקבל מעט חמצן", לשמר קשר עם הבית והמשפחה, ולהמשיך - ולו בצורה חלקית - לעבוד או ללמוד.
במהלך ימים ארוכים אלו, שעלולים להגיע במצטבר לשלושה עד ארבעה שבועות, חיילי המילואים מקבלים שכר מצה"ל כאילו היו בשירות בגזרה או בבסיס. "המטרה הייתה טובה אבל התוצאה פחות, כי הם לא בדיוק בשירות מילואים במצב שכזה, ולא הכי בבית כאשר בכל רגע יכולים להקפיץ אותם לבסיס אם נכנסת התרעה וצריך לעבות כוחות. זה יוצר גם כאב ראש גדול מאוד למפקדי הפלוגות והגדודים בניהול כוח האדם אל מול המשימות והצבת הכוחות והחלוקה ביניהם", הסביר ל-ynet ול"ידיעות אחרונות" קצין-מפקד במילואים.
לכן, השינוי שהומלץ ונבחן באכ"א גורס כי לוחמי המילואים יזומנו לפרק זמן קצר יותר - כשלושה שבועות עד חודש - אחת ל-4-3 חודשים. אותם שלושה עד ארבעה שבועות יהיו מרוכזים עם מעט חופשות באמצע, בעיקר לסוף שבוע או לימים בודדים באמצע השבוע, וכך כל מעייניו של חייל המילואים יהיו נתונים לשירות שלו, מבלי ש"יתפזר" בין הבית לצבא שוב ושוב במשך חודשיים וחצי.
התקווה לשנה ביטחונית "רגועה", וכמות המילואים לפני 7/10
מבחינת משך זמן, גם לאחר שינוי זה הנטל על חיילי המילואים יישאר בסדר גודל של חודשיים וחצי עד שלושה בשנה – אך כאמור, בפיזור שונה. זאת, בתנאי שזו תהיה שנה ביטחונית "רגועה" יותר, ללא הסלמה בצפון או המשך הלחימה ההתקפית ברצועת עזה.
550 ימים בחזית: סרן א' בריאיון עם אולפן ynet
(צילום: ירון ברנר)
כדי להבין אגב את הפרופורציה בעומס הקיצוני שיימשך על חיילי המילואים, כדאי לחזור מעט אחורה, לשנות הקונספציה שקדמו ל-7 באוקטובר: אז חודשיים של שירות מילואים בשנה היו נחלתם רק של מפקדי גדודים (סגני אלוף), בעוד שלוחם מילואים ממוצע היה מגיע, אם הגדוד והחטיבה שלו היו בתעדוף גבוה כמו למשל החטיבות של פיקוד הצפון, לשבוע-שבועיים של אימון בשנה - ובשנה שלאחר מכן לשלושה שבועות של תעסוקה מבצעית באחת הגזרות.
כיום, בהתאמה, מ"פים ומג"דים במילואים עושים פי 3 ופי 4 מילואים מדי שנה, ולמעשה רוב מכריע של הזמן מאז 7 באוקטובר הם על מדים, מנהלים את יחידותיהם ומבצעים את משימותיהם - למרות שמדובר באזרחים לכל דבר עם קריירות ומשפחות שלא חתמו קבע.
החסרונות של השיטה החדשה, אם תאומץ, ושעשויה להקל על כאב הראש של המפקדים - אך לפגוע בכיס של המשרתים: במודל הקיים יש לא מעט חיילי מילואים שכן מצליחים לנצל את אותם ימים ארוכים בבית במהלך המילואים לעבודה או לניהול העסק שלהם, וכך הם מרוויחים כפול - גם משכר או הכנסה בחייהם האזרחיים וגם מהתגמול על ימי המילואים באותו זמן.
במצב החדש, אם יאושר, החופשות בבית על חשבון המערכת יתקצרו למינימום של המינימום, הגם שיקבלו כבעבר את אותה חופשת התארגנות של עד שבוע לערך על חשבון המערכת בתום תקופת המילואים.
בצבא מנסים להתגמש: "הפתרון? הארכת השירות הסדיר ל-3 שנים"
כך או כך, לפי דיווחים מהשטח, העומסים על חיילי המילואים ממשיכים להשפיע ולהכביד בתצורות חדשות של מחירים הנופלים על כתפי המשרתים והמפקדים. מג"ד במילואים מאוגדה מרכזית של פיקוד הצפון, שכוחותיה מופעלים גם ברצועת עזה, תיאר זאת כך: "ההתעסקות בשחיקת החיילים שלנו ובמצוקות שלהם בבית תופסת כבר שליש מהזמן של המ"פ והמג"ד, עד לרמת החייל הבודד, עם רצון שלנו כמפקדים להקל ולשחרר עד כמה שניתן, כדי שלא נאבד אותם ולא ניכנס איתם למצב של ראש בראש".
4 צפייה בגלריה
"המדינה שופכת מיליארדים על הטבות, אבל מה עם המעסיקים?". הרמטכ"ל זמיר, רה"מ נתניהו ושר הביטחון כ"ץ
(צילום: שירה קינן, משרד הביטחון)
לדבריו, "יש לנו רשימות מיוחדות של לוחמים שלא חוצים גבול כי הנשים שלהם מסרבות עד לרמה של גירושין, אז אנחנו מאפשרים להם לבצע תפקידים אחוריים, לא כלוחמים, בשטח הישראלי. יש לוחמים שאומרים לנו שהפעם הם יכולים להגיע רק לשלושה או חמישה ימים מתוך חודשיים וחצי - וגם זה בסדר, אנחנו מאפשרים ומקילים וכל מי שיכול לבוא ולעזור, אנחנו מעריכים - כי זה מקל בסבבי השמירות ובנטל המשימות המבצעיות".
אותו מג"ד וקצינים קרביים רבים במילואים מקדישים שעות כימים בגזרתם לשכנע מעסיקים לשחרר את העובדים שלהם למילואים - ולא לפטרם: "המדינה שופכת מיליארדים של גמולים והטבות לחיילי המילואים, וזה אחלה, אבל מה עם המעסיקים שלהם שנפגעים?", תהה המג"ד. "אני יכול לצפות מהם שיוותרו על העובדים שלהם - בהם מנהלים בחברות חשובות, מנהלי מחלקות במוסדות ציבוריים ובעלי תפקידי מפתח בעסקים שונים - שיעזבו שוב ושוב לשבועות ארוכים?".
הוא הוסיף: "השיפויים כלפיהם אפסיים, הדלתאות שמועברות להם לא מכסות אפילו חצי מהנזקים הכספיים שנגרמים, בעיקר אם מדובר בשכירים, ואז שיקוף הנזק שנגרם מהמחסור שלהם קשה יותר שיבוא לידי ביטוי. יש לנו מקרים שמוסדות ציבוריים כמו בתי חולים פיטרו עובדים רק כי הם באו שוב ושוב למילואים. עובדים שהם גם לוחמים במילואים מן הסתם לא מקודמים ותקועים בקריירה שלהם, עמיתיהם בחברה, שלא משרתים, זוכים ליתרון בצורה הזו. לא הכול ניתן לפצות בעוד כסף".
4 צפייה בגלריה
"גם חודשיים וחצי בשנה זה הרבה". פעילות חטיבת כרמלי בדרום לבנון, אוקטובר האחרון
(צילום: דובר צה"ל)
לדברי המג"ד, "יש חברות גדולות, גם בהיי-טק, שעוטפות את העובדים המילואימניקים שלהן בהערכה, אבל באותה נשימה המנהלים מזהירים גם מהגבול שהן יכולות לספוג את המחסור. חברות קטנות ובינוניות לא יכולות להמשיך ולהרשות לעצמן לוותר כך על עובדים במשך זמן כה ממושך".
בחלק מחטיבות המילואים מנסים כעת למצוא פתרונות של הקלה למשפחות המשרתים, "מתוך הבית", ומעבר לסיוע שהצבא מנסה לתת לבני ובנות הזוג: כך למשל, בחטיבת כרמלי (2) פיתחו מנגנון שמבוסס על התנדבות וסיוע לחיילי המילואים בצרכים ובבעיות שצצות במהלך פרק המילואים - מלקיחת הרכב לטסט ועד לטיפול בתקלות בבית.
בגין אותו מנגנון סיוע פנים חטיבתי העניקה זרוע היבשה לחטיבה של פיקוד הצפון, המבוססת על יוצאי חטיבת גולני, הוקרה מיוחדת על הצטיינותה בנושא. קצין בכיר באכ"א אמר לאחרונה ל-ynet ו"ידיעות אחרונות": "לאורך זמן חייבים לראות איך מפחיתים את העומס ממשרתי המילואים. גם חודשיים וחצי בשנה זה הרבה, והשנה זה כבר יהיה יותר מזה בגלל המהלך הקרקעי בעזה".
לדבריו, "הפתרון הוא הארכת שירות החובה בחזרה ל-36 חודשים והגדלת מאגר משרתי החובה ממגזרים נוספים. יש לנו מחסור ביותר מעשרת אלפי חיילים שנפצעו או נהרגו, ועוד אלפים רבים שנכנסים תדיר למעגל נפגעי הפוסט-טראומה ויורדים ממצבת כוח האדם".
מדובר צה"ל נמסר בתגובה לכתבה: "הנושא נמצא בבחינה וכל החלטה בנושא תיקבע בהתאם להתפתחויות המבצעיות".
