בעקבות המלחמה ברצועת עזה התכנסה היום (רביעי) מועצת הנציבים (קולג' הנציבים) באיחוד האירופי לדיון מכריע בהצעות להשהיית סעיפים מהסכמי הסחר הנוגעים לסחורות ישראליות. המועצה אישרה את ההצעה, שנדרשת כעת לאישור ראשי המדינות באיחוד. במקביל, שרת החוץ של האיחוד האירופי קאיה קאלאס הציעה להטיל סנקציות על שרים בממשלת ישראל ומתנחלים אלימים. בין השרים, כך ציין גורם רשמי באיחוד האירופי, בצלאל סמוטריץ' ואיתמר בן גביר.
דברי נתניהו על המצב הכלכלי, בצל דיוני הסנקציות באיחוד האירופי
(צילום: לע"מ)
3 צפייה בגלריה
"האירועים המחרידים המתרחשים בעזה מדי יום חייבים להיפסק". פון דר ליין
(צילום: REUTERS/Yves Herman)
ההצעה להשהות סעיפים מהסכמי הסחר, שהעלתה נשיאת הנציבות האירופית אורסולה פון דר ליין הגיעה לאחר בחינה של עמידת ישראל בסעיף 2 של ההסכם, הקובע כי יחסי הצדדים יתבססו על כבוד לזכויות אדם ועקרונות דמוקרטיים. הנציבות האירופית טענה כי פעולות ממשלת ישראל, כולל הידרדרות המצב ההומניטרי ברצועת עזה, חסימת סיוע הומניטרי, הרחבת פעולות צבאיות והחלטת הרשויות הישראליות לקדם תוכנית התיישבות באזור E1 בגדה המערבית "מהוות הפרה של סעיף זה ופוגעות בפתרון שתי המדינות".
ההצעה כוללת את השהיית הסעיפים המסחריים המרכזיים בהסכם השותפות, שמשמעותה אובדן גישה מועדפת של יבוא מישראל לשוק האירופי. סחורות מישראל יחויבו מעתה במכסים כפי שחלים על מדינות שאין להן הסכם סחר חופשי עם האיחוד האירופי. בנוסף, האיחוד יעצור את התמיכה הדו-צדדית בישראל, למעט תמיכה בחברה האזרחית וביד ושם, המשפיעה על הקצאות כספיות עתידיות לשנים 2025–2027, וכן על פרויקטים של שיתוף פעולה מוסדי ופרויקטים במימון מתקן שיתוף הפעולה האזורי של האיחוד האירופי עם ישראל.
ההצעות אומצו כאמור על ידי מועצת הנציבים (קולג' הנציבים), וההחלטה על השהיית הסעיפים המסחריים תדרוש כעת את אישור ראשי המדינות במועצה האירופית ברוב מיוחס, לפחות 15 מדינות שמייצגות 65% מהאוכלוסיה באיחוד. היא תיכנס לתוקף 30 יום לאחר הודעה למועצת השותפות האיחוד-ישראל.
הנציבות מציעה למעשה חבילה של ארבעה צעדים משפטיים, הכוללים תשע הצעות לרישום שרים קיצוניים ומתנחלים אלימים במסגרת משטר הסנקציות הגלובלי של האיחוד לזכויות אדם, וכן חבילת רישומים מחוזקת נגד עשרה חברים בלשכה המדינית של חמאס, בהתבסס על קריטריון רישום חדש במשטר הסנקציות נגד חמאס. ההחלטה על סנקציות אלו דורשת אישור פה אחד של המועצה האירופית.
3 צפייה בגלריה
קאלאס אמרה ש"המטרה לא להעניש את ישראל", סער האשים: "ניסיון ברור לפגוע"
(צילום: AP Photo/Leo Correa)
פון דר ליין טענה כי "האירועים המחרידים המתרחשים בעזה מדי יום חייבים להיפסק. יש צורך בהפסקת אש מיידית, גישה חופשית לסיוע הומניטרי ושחרור כל החטופים המוחזקים בידי חמאס". לדבריה, "האיחוד האירופי נותר התורם הגדול ביותר של סיוע הומניטרי ותומך נלהב בפתרון שתי המדינות. לאור התפתחויות חמורות בגדה המערבית, אנו מציעים להשהות הטבות סחר עם ישראל, להטיל סנקציות על שרים קיצוניים ומתנחלים אלימים ולהשהות תמיכה דו-צדדית בישראל, מבלי לפגוע בעבודתנו עם החברה האזרחית הישראלית או יד ושם".
קאלאס הוסיפה כי "כולנו מסכימים שהמצב בעזה ממשיך להידרדר. עלינו לנצל את הכלים העומדים לרשותנו כדי ללחוץ על ממשלת ישראל לשנות כיוון. השהיית הטבות סחר והטלת סנקציות על שרים קיצוניים, מתנחלים אלימים ואנשי חמאס תשלח מסר חזק מהאיחוד האירופי: המלחמה הזו חייבת להסתיים, הסבל חייב להיפסק, והחטופים חייבים להשתחרר". בתדרוך לעיתונאים ציינה: "אני רוצה להיות ברורה מאוד, המטרה אינה להעניש את ישראל. המטרה היא לשפר את המצב ההומניטרי בעזה".
האיחוד האירופי הוא השותף המסחרי הגדול ביותר של ישראל, ומהווה כ-32% מסך הסחר בסחורות של ישראל עם העולם ב-2024. הסחר הכולל בסחורות בין האיחוד לישראל הסתכם ב-42.6 מיליארד אירו, כאשר היבוא לישראל מהאיחוד הגיע ל-26.7 מיליארד אירו, והייצוא מישראל לאיחוד הסתכם ב-15.9 מיליארד אירו. עיקר הסחר כולל מכונות וציוד תחבורה, כימיקלים ומוצרים מיוצרים אחרים.
הצעת הנציבות תידון כעת במועצה האירופית. השהיית הסעיפים המסחריים דורשת אישור ברוב מיוחס, בעוד הסנקציות דורשות הסכמה פה אחד. האיחוד האירופי ממשיך לתמוך בפתרון שתי המדינות ולפעול למען סיום הסכסוך, תוך שמירה על מחויבותו לזכויות אדם ולעקרונות דמוקרטיים.
שר החוץ גדעון סער מסר בתגובה: "המלצות מועצת הנציבים שהובילה הנשיאה פון דר ליין מעוותת מוסרית ומדינית ויש לקוות שלא יאומצו כפי שהיה עד כה. מהלכים נגד ישראל יפגעו באינטרסים של אירופה עצמה. ישראל תמשיך להיאבק, בעזרת ידידיה באירופה, בנסיונות לפגוע בה בעודה שרויה במלחמה קיומית. צעדים נגד ישראל ייענו בהתאם ואנו מקווים שלא נידרש להם".
אתמול הסבירה קאלאס כי החלטת הנציבות לבטל מימון לישראל ולהטיל סנקציות על שרים ומתנחלים "מאותתת לישראל את דרישות האיחוד לסיום המלחמה". במקביל, שר החוץ גדעון סער שיגר מכתב לנשיאת הנציבות האירופי אורסולה פון דר ליין, לקראת הדיון באיחוד על השהיית סעיפי הסחר בהסכם האסוציאציה, וכתב כי "הצעה חסרת תקדים זו, שמעולם לא יושמה נגד שום מדינה אחרת, מהווה ניסיון ברור לפגוע בישראל בעת שאנו עדיין נלחמים במלחמה שנכפתה עלינו בעקבות מתקפת הטרור של 7 באוקטובר".
נכון לעכשיו הרוב המיוחד במועצה נחסם הודות להתנגדות גרמניה ואיטליה. עם זאת, ההערכה כעת היא שככל שישראל תתקדם עם התוכנית לכיבוש עזה, והתגובה הישראלית לצעדי הכרה במדינה פלסטינית כגון סיפוח חלקים מיהודה ושומרון וסגירת הקונסוליה הצרפתית בירושלים, כך יגדל הסיכוי להגיע לרוב המיוחס הזה שמצריך 65% מהאוכלוסייה באיחוד שמיוצגות ע"י הנציבים.
לטענת קאלאס, היקף הסחר בין האיחוד לישראל הגיע בשנת 2024 ל-42.6 מיליארד אירו, 37% ממנו נהנה מהטבות שכללו הפחתת מיסים ומכסים של מוצרים כחול-לבן שנכנסים למדינות האיחוד. "זה סכום משמעותי, ובוודאי שהצעד הזה יהיה בעל עלות גבוהה עבור ישראל", אמרה קאלס בריאיון שנתנה לאתר החדשות euronews. קאלס התייחסה לעובדה שהסיכויים שההצעה תעבור בפורום הנציבים לא גבוהים, ואמרה כי "קיימנו דיונים אינטנסיביים מאוד במועצת החוץ בנושא זה". לצד זאת היא הדגישה כי "אם המדינות לא תומכות באמצעים המוצעים, עליהן להציע אלטרנטיבות".
ראש הממשלה בנימין נתניהו הודה שלשום כי ישראל נמצאת בבידוד מדיני על-רקע המלחמה בעזה. במהלך כנס החשב הכללי בירושלים, אמר נתניהו כי "אנחנו ניתקל במחסומים מסוימים בסחר העולמי, אנחנו בעולם מאוד מאתגר. המוסלמים שהיגרו לאירופה הפכו למיעוט משמעותי ווקאלי. זה מכופף את הממשלות שם בסוגיית עזה, והם שוללים את הציונות".
בניגוד לפעמים קודמות, הפעם נתניהו אמר במפורש כי ישראל במצב מדיני חדש ומאתגר - והאשים את המהפכה הדיגיטלית: "היריבים שלנו מנצלים אותה. סין וקטאר משקיעים בבינה מלאכותית סכומי עתק, ויש להן הרבה עוצמה. יותר עוצמה מהתקשורת המסורתית. וגם התקשורת המסורתית מצטרפת למיעוטים הבינלאומיים. זה מכניס אותנו לבידוד. אנחנו נצטרך להילחם בזה".
המסקנה של נתניהו מניתוח זה היא: "נצטרך יותר ויותר להסתגל לכלכלה עם סממנים אוטרקיים. זו מילה שנואה עליי, אני חסיד של השוק החופשי, אני עבדתי להביא את ישראל למהפכת שוק חופשי, אבל אנחנו יכולים למצוא את עצמנו במצב שבו תעשיות הנשק שלנו יהיו חסומות. אנחנו נצטרך לפתח פה תעשיות נשק. אנחנו נצטרך להיות אתונה וסופר-ספרטה. אין לנו ברירה. לפחות בשנים הקרובות ניאלץ להתמודד עם ניסיונות הבידוד הללו. מה שעבד עד עכשיו, לא יעבוד מעכשיו".
