דריכות גדולה בישראל, וציפייה רבה, בעקבות הדברים שאמר אתמול (יום שבת) גורם בחמאס לרשת אל-ג'זירה - שלפיהם ארגון הטרור איתר את החלל החטוף הדר גולדין במנהרה באזור רפיח. בישראל העריכו כי גולדין אכן אותר, אך הזהירו כי עד לזיהוי ודאי לא ניתן יהיה לקבוע זאת - ובינתיים, אחרי שהתקוות כי יושב כבר אמש נגוזו, בשלב זה לא ברור מתי תתבצע השבתו בפועל.
בני המשפחות בעצרת, אמש
(צילום: SATVIEW)
בשבועות האחרונים ניסה חמאס להביא לשחרורם של כ-200 מחבלים שתקועים לכאורה במנהרות באזור רפיח, והצעות שונות שלו ושל המתווכות להביא לשחרורם עלו עד כה בתוהו. הרמטכ"ל, רב-אלוף אייל זמיר, אמר תחילה כי יסכים לשחרורם רק בתמורה לגולדין - שלפי הערכות הוחזק באותו המרחב - אך בישיבת הקבינט ביום חמישי אמר כי לא יהיה עם המחבלים הללו "שום דיל", והם "או יחוסלו - או ייכנעו ויובאו לחקירה בשדה תימן בתחתונים".
בצאת השבת, זמן קצר אחרי ההודעה על איתורו לכאורה של גולדין, הגיע זמיר לבית המשפחה כדי לעדכן אותה בהתפתחויות. בסיום מסרה המשפחה הודעה קצרה, שלפיה היא מעריכה את המאמצים להשבת החטופים, וכי "עד שזה לא סופי - זה לא נגמר".
"מדינה שלמה מחכה שיחזירו לנו את הדר. זאת משימה שחייבים ויכולים לעמוד בה למען כולנו", הוסיפה המשפחה. "הרמטכ״ל הגיע לעדכן אותנו במאמצים האדירים לשחרור החטופים ואנחנו מצדיעים לכל מי שעוסק במשימה הלאומית הזו. מחכים לבשורה באישור רשמי שהדר שב לישראל. מבקשים לשמור על קור רוח".
מאז לא היו עדכונים נוספים לגבי גולדין, ולא ברור אם חמאס יעמוד בהסכם וישיב אותו בתמורה ל-15 מחבלים הרוגים - או שמא ינסה להשתמש בו כקלף מיקוח לטובת השבת אנשיו התקועים ברפיח אל תוך תחומי הקו הצהוב שבשליטתו.
חמי גולדין, אחיו של הדר, היה אמור לנאום אתמול בערב בעצרת בכיכר החטופים, אך לא עשה זאת לאור הודעת חמאס. עם זאת, קרוביהם של שלושת החללים החטופים הישראלים האחרים - דרור אור, רס"ל רן גואילי ומני גודארד - נאמו בכיכר, ואיתם גם שורדי השבי נמרוד כהן ורום ברסלבסקי, שהגיע במפתיע. בשבי חמאס מוחזק גם סונטיסק רינטאלק, אזרח תאילנד.
"נתניהו מסרב לפגוש אותנו"
בר גודארד, בתו של מני, נאמה בקול בחנוק ואמרה כי "אני עומדת כאן היום בידיעה צלולה שאולי לעולם לא אזכה להיפרד מאבא שלי. שאולי לעולם לא אזכה לעמוד מעל הקבר שלו, להגיד לו את כל מה שאני רוצה ולשחרר אותו מהעולם הזה".
"אני כל כך מתגעגעת לחיים הפשוטים שהיו לנו, לבית, לתחושת המוגנות", תיארה הבת, שהוסיפה כי "אני מפחדת שתישאר מאחור, שתישכח. וגם מהרגע הזה שתחזור ואז אדע בוודאות שאתה מת. שהתקווה הקטנה שעוזרת לי לקום בבוקר תיעלם והלב שלי יצטרך להשלים עם מה שהראש שלי יודע - שאתה לא פה".
לדבריה, "ראש הממשלה מסרב לפגוש אותנו, את משפחות החטופים ששוב מופקרות. מסרב להסתכל לכישלון בעיניים. מפחד להתמודד. אני קוראת לו מפה לתת לנו תשובות, לקחת אחריות ולא להרפות עד שכל החטופים חוזרים".
"לא תהיה עוד הזדמנות"
אלעד אור, אחיו של דרור אור, אמר כי "הוא הופקר ב-7 באוקטובר בבארי הכבושה, יחד עם יונת אשתו ועם כל השכונה, במחדל העצום הזה שנתן למרצחים לפעול באין מפריע. הוא הבריח את נעם ועלמה מחוץ לבית הבוער, נרצח בעצמו, והופקר שוב כשהכוחות עדיין לא הגיעו וגופתו נחטפה. הוא הופקר שוב ושוב ושוב במשך השנתיים האלו שבהם הלחימה עיכבה וסיבכה כל כך את השבתו".
לדבריו, "דרור היה צריך לחגוג השבוע עם יונת את יום הולדתה ה-53. בטח היו נוסעים לנוח ולנשום בצימר יפה. זה כבר לא יהיה. לא נשכח ולא נסלח את ההפקרה של הממשלה הזאת, ולא נפסיק לדרוש חקירת אמת ולקיחת אחריות של כל האשמים והמפקירים - אבל עכשיו, ממש עכשיו, נפתח חלון ההזדמנויות למעט תיקון.
"ממש בימים האלו אפשר להחזיר את כולם. לא תהיה עוד הזדמנות. גם אם החיפושים ייקחו עוד זמן בגלל ההרס הרב בעזה, גם אם יידרש שיתוף פעולה בינלאומי מורכב, גם אם יהיו עוד מכשולים - אין ברירה אחרת. ישראל חייבת את כולם בבית".
"קיוויתי לטלפון"
שירה גואילי, אחותו של רן גואילי, אמרה כי "למרות שב-7 באוקטובר המתין לעבור ניתוח בכתף, רן לבש מדים ויצא לדרך, בלי תהיות, בלי עכבות, בלי לחשוב על עצמו - אבל אולי דווקא כי חשב על מי שהוא - האדם האמיץ, הערכי, הציוני, הישראלי היהודי. דווקא בגלל זה יצא להגן, להציל כדי שהלב שלו יהיה שלם אפילו אם זה מעמיד את ליבו שלו בסכנה".
5 צפייה בגלריה
"באיזה עולם אני אמורה לקנא במשפחות שקוברות את יקיריהן?". שירה גואילי, אחותו של רן
(צילום: יריב כץ, דוברות המשטרה)
לדבריה, "רן פטריוט. הוא קידש את מדי המשטרה, התגאה ללבוש כחול. המדים האלו צבעו מבחוץ את מי שהוא מפנים. אבל רן בשבילי הוא הטיולים בשטח על האופנוע, בילויים במסיבות, דברים של אח ואחות. הכינוי שלי אליו הוא פגם גנטי ועבורו אני לוצ׳יפר. חיים פשוטים שאני מתגעגעת אליהם כל כך, הומור קטן של אחים, קשר שאי אפשר להתיר.
"קיוויתי שיגיע הטלפון המיוחל", הוסיפה. "אבל רן עדיין שם, הגיבור שלנו לא חזר הביתה עדיין, ואני כל כך מחכה. בגיל שלי ההמתנה לטלפון צריכה להיות שונה. אני אמורה לחכות לצלצול מחברה שבא לה לקפוץ לביקור, לטלפון מהבחור שפגשתי בים - לא לטלפון שאמור לבשר לי שהסיוט הזה או לפחות הפרק הזה של הסיוט המתמשך נגמר. באיזה עולם זו השיחה שלה אני צריכה להמתין? באיזה עולם אני אמורה לקנא במשפחות שקוברות את יקיריהן?".
"חמאס נהנה מהמשחק המטורלל"
שורד השבי נמרוד כהן, בנאום מעורר השראה, אמר כי כששב ארצה הבין שמחבלי חמאס שיקרו לו כשאמרו לו שאזרחי ישראל ויתרו עליו. כעת, לדבריו, "הצוות שלי חזר אבל לא כולם חזרו. עדיין יש חמישה חטופים בשבי חמאס. אין לי ספק שחמאס יודע איפה הם נמצאים, ופשוט נהנה מהמשחק המטורלל הזה שהוא עושה".
הנאום של נמרוד כהן בכיכר: "לא אוכל להשתקם כל עוד יש חטוף אחד בעזה"
(צילום: SATVIEW)
הנאום של רום ברסלבסקי
(צילום: SATVIEW)
לדבריו, "כל יום שעובר הוא עוד יום שאחד מהם יכול להיעלם לתמיד, אין זמן. אני קורא מפה למקבלי ההחלטות: כמו שאני חזרתי וכמו שהצוות שלי חזר - כולם צריכים לחזור. אני לא אוכל להשתקם והעם לא יוכל להשתקם כל עוד יש חטוף אחד בעזה. אני אמשיך להילחם עד החטוף האחרון".
רום ברסלבסקי, בדבריו הקצרים שלא תוכננו מראש, בחר גם הוא להתייחס לחטופים החללים: "הגעתי לפה, אני מאושר. זה הזמן להציל את כל מי שנשאר בעזה - אסור לנו לעצור עכשיו. אולי אבא שלי קיבל ילד שהולך על הרגליים, אבל זה חשוב וחובה ומחובתינו להחזיר את כולם, ואנחנו נמשיך להילחם על כולם. לא נעצור בשום רמזור. עם ישראל חי". הוא צעק: "את כולם - עכשיו!".
פורסם לראשונה: 22:39, 08.11.25
