כשמונה חודשים אחרי המעצר שהסעיר את המדינה, בבית הדין הצבאי נפתח היום (ראשון) משפטם של חמישה חיילי מילואים, שנאשמים בהתעללות בעציר ביטחוני שהיה כלוא בבסיס שדה תימן. החמישה נעצרו בחשד לפגיעה גופנית חמורה בעציר - מחבל נוחבה של חמאס. בעקבות המעצר פרץ גל מחאות נרחב, שכלל פריצות לבסיסים - כולל של נבחרי ציבור מהימין, וככל הידוע, המשטרה טרם עצרה מעורבים. השופט הצבאי הציע גישור בין הצדדים, הסנגורים דורשים חקירה של הדלפת הסרטון שהוביל מעצר והבהרה שלא בוצעו עבירות מין בעצור.
לעיון בכתב האישום המלא - לחצו כאן
הדיון בבית הדין הצבאי, היום
(צילום: קובי קואנקס )
תיעוד מפשיטת המשטרה הצבאית בבסיס
מקרה ההתעללות התרחש ב-5 ביולי 2024, בעת שהנאשמים, לוחמים ב"כוח 100", שירתו בבסיס שדה תימן הסמוך לבאר שבע, שהפך בעקבות המלחמה למתקן כליאה לעצירים ביטחוניים. מכתב האישום עולה כי החיילים, בהם קצין בדרגת רב-סרן ששימש כמפקד הצוות וקצין נוסף בדרגת סרן, הונחו לערוך חיפוש במחבל נוחבה שהוחזק במתקן, ולאחר שהובילו את העצור לאזור החיפוש, כשהוא אזוק בידיו וברגליו וכשעיניו מכוסות בפלנלית - הם נקטו כלפיו אלימות קשה.
בסוף חודש יולי פשטה המשטרה הצבאית החוקרת (מצ"ח) על הבסיס, ועיכבה שמונה חיילי מילואים, לאחר שלצה"ל הופנו עדויות ודוחות מארגוני זכויות אדם זרים עם טענות להתעללויות במחבלי חמאס. במקום התפתחו עימותים פיזיים בין השוטרים הצבאיים לבין חיילי המילואים שעוכבו. בתחילה עלה חשד לעבירות מיניות מצד המעורבים, אולם בכתב האישום אין לכך אזכור. החמישה הכחישו את המיוחס להם, ומעצרם הוארך מעת לעת עד ששוחררו בתנאים מגבילים.
מכתב האישום עולה כי לאחר שהובילו את העצור לחיפוש, שניים מחיילי המילואים הצמידו את אותו בעמידה לקיר כשידיו מורמות, בעוד שיתר הנאשמים ניצבו בסמוך אליו. מיד לאחר מכן נמצא העצור על הרצפה מתנועע ומתפתל, כשהנאשמים עמדו סביבו ולעיתים רכנו מעליו. משלב זה ובמהלך 15 דקות לערך, הנאשמים בעטו בעצור, דרכו עליו, עמדו על גופו ודחפו אותו - לרבות באמצעות אלה; גררו את גופו על הרצפה וירו בו עם אקדח טייזר - כולל בראשו.
עוד צוין בכתב האישום כי תוך כדי ביצוע המעשים האמורים נפל כיסוי העיניים של העצור, ולאחר מכן אחד הנאשמים דקר את העצור בעכוזו באמצעות חפץ חד, שחדר סמוך לפי הטבעת שלו וגרם לו לקרע בדופן הרקטום. לאחר מכן אחד מהנאשמים פקד על העצור להכניס לפיו אלה שהחזיק מתוקף תפקידו. בכתב האישום צוין כי "לאורך כל המתואר זעק העצור זעקות כאב".
עוד נטען כי בסיום המעשים הובילו שני נאשמים את המחבל אל אחד המזרנים במתחם הכליאה, ואחד מהם משך את חולצתו כלפי מטה כדי שזו תכסה את אזור ישבנו. זמן קצר לאחר מכן, נטען, החל דימום מעכוזו של העצור. כשעה לאחר האירוע הועבר דיווח שלפיו העצור מתלונן על קושי בנשימה וכאב ראש, וכמה שעות לאחר מכן, לאחר שסגל מתחם הכליאה הבחין בדימום רב על מכנסי העצור, הוזעקו חובשים שפינו אותו למרפאת המתקן - שם נבדק על-ידי רופא שהורה על פינויו לבית החולים סורוקה בבאר שבע.
התביעה הצבאית ציינה עוד כי מעשי האלימות המתוארים של הנאשמים גרמו לחבלות חמורות בגופו של העצור, לשברים בשבע מצלעותיו, לנקב בריאתו השמאלית, לקרע ברקטום ולחבלות בגופו ובפניו. עקב כך, ועקב הדקירה בעכוזו, נדרש העצור להליך כירורגי, שכלל הטיה של המעי הגס לדופן הבטן שלו והתקנת סטומה (פתח בחלל הבטן המחובר למעין "שקית" שאליה יוצאות ההפרשות), ולהליך שכלל הכנסת נקז חזה, לקבלת מנות דם, לאשפוז ולליווי רפואי ממושך. בחלוף כשלושה חודשים וחצי עבר העצור ניתוח נוסף להסרת הסטומה.
הצעת הגישור של השופט
בדיון היום הציע השופט לערוך הסכם גישור בין התביעה לנאשמים. עורכי הדין של הנאשמים טענו כי הודלף סרטון של החמישה כשהם מתעללים במחבל הנוחבה, וביקשו לפתוח בחקירת ההדלפה. עוד הם ביקשו שתפורסם הבהרה שתנקה את החשדות הראשוניים נגד החמישה, אחרי שבתחילת החקירה הם נחשדו בביצוע מעשי סדום ומעשה מגונה בנסיבות אינוס.
עו"ד אבי עמירם, שמייצג חלק מהנאשמים, אמר: "הפרקליטות חזרה בה באופן פורמלי מהחשדות של מעשי סדום ואינוס. לא היה מקום לחשד לאונס, וזה ממשיך להדהד בתקשורת. אנחנו רוצים הצהרה של התביעה שלא היו העבירות האלה, שהם יגידו 'טעינו, אנחנו מתנצלים, זה לא יקרה שוב'. כמו כן, נודע לנו שנפתחה בדיקה בעניין ההדלפה".
כדי להסכים לגישור דרשו הסנגורים של הנאשמים גישה לכל חומרי החקירה - החומר הגלוי, רשימה של כל חומרי החקירה הלא רלוונטים לטענת התביעה, החומרים החסויים, כל תוצרי הדיגיטליה ותוצאות בדיקת הדלפת הסרטון. "אחרי שנקבל את כל החומרים נשקול הליכה לגישור", הבהירו. "הנאשמים עוברים מסכת עינויים בגלל שפרסמו את התמונות שלהם בחדשות כאן", טען עורך הדין אפרים דימרי, שגם הוא מייצג חלק מהנאשמים. "אנחנו מבקשים להחזיר אותם לשירות צבאי".
הסנגור עו"ד עדי קידר הוסיף: "אנחנו מבקשים מהתביעה שתעביר את כל חומרי החקירה, גם אלה שהתווספו לאחר השימוע, כולל תרשומות פנימיות. מן הדין שיועברו כל החומרים בצורה מסודרת וללא השחרות. התיק לא בשל להקראה. התביעה טענה מנגד כי "כל חומרי החקירה זמינים לסנגורים, ואף אחד לא ביקש את החומרים שנוספו לאחר השימוע. בדיקת הדלפת הסרטון מנוהלת במנותק מהתביעה. כל החומרים הדיגיטלים נמצאים בתיק וזמינים לסנגורים. אין הסכמה מצד ההגנה להליך גישור, אז אין לנו דעה בנושא".
השופט הצבאי, בדרגת אלוף-משנה, קבע תאריך הקראה נוספת בראשית מאי, במטרה לקדם את התיק, שבו צפויים הצדדים להודיע אם הם מסכימים להליך הגישור. נציין כי בכתב האישום עצמו לא מיוחסות עבירות מין לנאשמים.
המהומות, הפריצות - והגינויים
הפרשה התפוצצה, כאמור, עם עיכובים של שמונת חיילי המילואים ב-29 ביולי, ועם הפצת תיעוד מרגעי המעצר של המילואימניקים. לבסיס שדה תימן הגיעו מפגינים רבים, בהם חיילי מילואים, שחסמו את היציאה מהבסיס - ובהמשך פרצו את גדרותיו יחד עם חברי כנסת שהגיעו למקום.
צבי סוכות פורץ לבסיס שדה תימן
"הדבר הזה יכול להוריד מוטיבציה לאנשי מילואים", אמרו לפני הפריצה. "אלה מחבלים שאנסו ופגעו. בסוף אנשים יחשבו פעמיים בגלל הדבר הזה. זה כמו היהודים בשואה שהיו מלשינים על אחרים". צבי סוכות, שכיהן אז כחבר כנסת מטעם מפלגת הציונות הדתית, פרץ לבסיס לעיני המצלמות.
כתבת ynet ו"ידיעות אחרונות" אילנה קוריאל הותקפה בידי עשרות מפגינים ליד הבסיס, אחרי שהגיעה לסקר את המהומה שפרצה, ויחד איתה הותקפו צוותי חדשות נוספים. לדבריה, המפגינים "דחפו אותי וירקו עליי, קראו לי שרמוטה. זונה של ערבים. בוגדת. העיפו לי את הטלפון פעמיים, אני בדמעות".
בהמשך אותו יום התפתחו מהומות גם בבסיס בית ליד, שם פרצו מפגינים מחסום, עמדו בינו לבין שער הכניסה וחסמו את הגישה לבסיס במשך יותר משלוש שעות. להפגנה הזו הגיעו גם רעולי פנים חמושים - חלקם במדים. הם עמדו על משאית, וחברת הכנסת טלי גוטליב (הליכוד) נאמה לצידם. המשטרה הודיעה שתפתח בחקירת המהומות רק כשבוע וחצי לאחר המקרה.
הרמטכ"ל דאז, רב-אלוף הרצי הלוי, מיהר לגנות את הפריצה לשדה תימן, ומסר: "האירוע חמור ביותר ומנוגד לחוק. הפריצה לבסיס צבאי והפרת הסדר במקום הן התנהגות חמורה שאינה מקובלת בשום אופן. אנחנו נמצאים במלחמה, ופעולות מסוג זה מסכנות את ביטחון המדינה. אני מגנה בחריפות את האירוע ואנחנו פועלים להשיב את הסדר בבסיס. אני נותן גיבוי מלא לפרקליטות הצבאית ולמשטרה הצבאית החוקרת בחקירת כל אירוע המובא לידיעתן".
זמן קצר לאחר מכן, ואחרי שנמנעו לעשות כך במשך שעות, התייחסו לאירוע גם ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר הביטחון לשעבר יואב גלנט. לדברי גלנט, "לוחמי צה"ל בסדיר ובמילואים נלחמים כבר למעלה מתשעה חודשים בחירוף נפש במלחמה הצודקת ביותר שידענו בכל שנות קיומנו. אני מלא הערכה לחיילים המבצעים את המשימה המורכבת והחשובה של כליאת מחבלי חמאס, מחבלים שפלים שעימם נבוא חשבון ונמצה את הדין בדרך המחמירה ביותר.
"צה"ל ימשיך ויפעל בהתאם לחוק", הוסיף גלנט. "עלינו לאפשר לגורמים המוסמכים לקיים את הבדיקות הנדרשות תוך שמירה על כבוד חיילינו. גם בשעת כעס החוקים מחייבים את כולם - לא מתפרצים לבסיסי צה"ל ולא עוברים על חוקי מדינת ישראל". דקות לאחר הודעת שר הביטחון, פרסמה לשכת ראש הממשלה הודעת גינוי לפריצה לבסיס: "ראש הממשלה בנימין נתניהו קורא להרגעה מיידית של הרוחות בשדה תימן, ומגנה בתוקף את הפריצה לתוך בסיס של צה"ל".
הפרקליטה הצבאית הראשית, האלופה יפעת תומר-ירושלמי, הייתה בלב הסערה בימים שלאחר המעצר. פעילי ימין הפגינו מול ביתה, כינו אותה "בוגדת", וקראו לעברה: "בוגדת בלוחמים" ו-"את צריכה להתבייש". לאחר הפריצה לבסיסים ובעקבות ההסתה נגדה ברשתות החברתיות, ההפגנות מול ביתה והאיומים על חייה - תוגברה באוגוסט האבטחה עליה.
