ישראל הצטרפה באופן חריג להצהרה משותפת באו"ם נגד סין - שיזמה ארצות הברית - ומגנה את בייג'ינג על הפרות של זכויות אדם שמתרחשות במדינה. מדובר בשינוי כיוון ישראלי - שכן בירושלים נמנעו מחתימה על הצהרות כמו זו נגד סין - משיקולים דיפלומטיים וכלכליים. היו כמה מקרים בודדים שבהם ישראל עשתה זאת - האחרון שבהם ב-2021.
ההצהרה, שאותה יזמה המשלחת האמריקנית לאו"ם ופורסמה רשמית ב-21 בנובמבר, חתומה על-ידי 15 מדינות - כולל ארה"ב, בריטניה, אוסטרליה ויפן. מדובר במהלך יוצא דופן במדיניות הישראלית כלפי בייג'ינג - אחרי שישראל שמרה עד כה על עמדה זהירה כדי לשמור על קשרים כלכליים ודיפלומטיים.
2 צפייה בגלריה
שינוי כיוון ישראלי. רה"מ נתניהו והנשיא שי
שינוי כיוון ישראלי. רה"מ נתניהו והנשיא שי
שינוי כיוון ישראלי. רה"מ נתניהו והנשיא שי
(צילום: ALEXANDER NEMENOV/Pool via REUTERS, Nathan Howard/AP)
המדינות שחמתו על ההצהרה, שפורסמה באתר המשלחת האמריקנית לאו"ם, מביעות "דאגות עמוקות ומתמשכות" לגבי הפרות זכויות אדם בסין, ומדגישות את הדיכוי הממוקד כלפי קבוצות מיעוט אתניות ודתיות. בין הנושאים המרכזיים: מעצרים שרירותיים, עבודת כפייה, מעקב המוני בלתי-חוקי והגבלות על חופש הביטוי הדתי והתרבותי.
"קבוצות מיעוט אתניות ודתיות – ובמיוחד אויגורים ומיעוטים מוסלמים אחרים, נוצרים, טיבטים, מתרגלי פאלון גונג ואחרים – מתמודדות עם דיכוי ממוקד, בין היתר באמצעות הפרדת ילדים ממשפחות בפנימיות, עינויים והרס מורשת תרבותית", נכתב בהצהרה. המדינות החתומות קוראות לרפובליקה העממית של סין "לשחרר את כל אלה שנעצרו שלא בצדק, רק בשל מימוש זכויות האדם וחירויות היסוד שלהם", ולהתחייב במלואה למשפט הבינלאומי.
כמו כן, המדינות מביעות "דאגה עמוקה" מפירוק חירויות האזרח ומשלטון החוק בהונג קונג, כולל הוצאת צווי מעצר וקנסות לפעילים מחוץ לגבולות המחוז על מימוש חופש הביטוי. "באינטרנט במציאות, צנזורה ומעקב ממלכתיים משמשים לשליטה במידע, הגבלת דיון ציבורי וענישה על אתגור הנרטיבים הרשמיים", נכתב בהצהרה, תוך ציון שהדיכוי הזה יוצר "אקלים של פחד" - שמטרתו להשתיק ביקורת.
נציגי 15 המדינות - אלבניה, אוסטרליה, צ'כיה, אסטוניה, ישראל, יפן, לטביה, ליטא, צפון מקדוניה, פלאו, פרגוואי, סן מרינו, אוקראינה, ארה"ב ובריטניה - קוראות למדינות נוספות החברות באו"ם "לקרוא לסין לטפל בהפרות מהימנות של זכויות אדם ולקדם צעדים משמעותיים נגד האחראים". ההצהרה מדגישה כי "אלו פעולות שפוגעות באמון ומנוגדות לעקרונות שתומכים ביציבות גלובלית והתקדמות אנושית".
2 צפייה בגלריה
נתניהו ושי לוחצים ידיים בבייג'ינג ב-2017
נתניהו ושי לוחצים ידיים בבייג'ינג ב-2017
נתניהו ושי לוחצים ידיים בבייג'ינג ב-2017
(צילום: gettyimages)
עד כה, ישראל נמנעה בדרך כלל מחתימה על הצהרות כגון זו נגד סין, מתוך שיקולים כלכליים ודיפלומטיים. סין היא שותפה מסחרית מרכזית של ישראל, עם השקעות משמעותיות בתחומי ההייטק והבנייה. באוקטובר 2021, למשל, ישראל נמנעה מחתימה על הצהרה דומה באו"ם בנושא האויגורים, במטרה "לרצות את סין" ולשמור על אינטרסים אחרים. פקיד ישראלי בכיר אמר אז כי "לירושלים יש אינטרסים נוספים שיש לאזן בנוסף לדאגה לזכויות אדם בסין".
עם זאת, היו מקרים נדירים שבהם ישראל הצטרפה ליוזמות דומות, בעיקר תחת לחץ אמריקני. ביוני 2021, ישראל הצטרפה להצהרה קנדית במועצת זכויות האדם של האו"ם שגינתה את טיפול סין באויגורים, אך זה היה צעד חריג שנבע מלחץ מצד ממשל ביידן. מאז, לא תועדה השתתפות ישראלית בהצהרות משותפות נרחבות נגד סין באו"ם, מה שהופך את הצעד הנוכחי לראשון מסוגו מאז 2021. מומחים רואים בכך סימן להתקרבות בין ישראל לארה"ב, על רקע המתיחות הגוברת עם סין.