מליאת הכנסת אישרה היום (שלישי) את חוק הפטור ממעצר למשתמטים חרדים בקריאה שנייה ושלישית, במסגרת הרצון של הקואליציה להבטיח שעד יציאת הכנסת לפגרת הבחירות ב-17 ביולי יעברו כל חוקי הדיל עם החרדים, לצד הצעות חוק אחרות שחשובות לה. ראש הממשלה בנימין נתניהו שוב נעדר מהצבעה על חוק שנוי במחלוקת, אחרי שנעדר גם מאישור חוק יסוד לימוד תורה ומההצבעה בקריאה ראשונה על חוק ועדת החקירה הפוליטית לטבח 7 באוקטובר.
בעקבות אישור החוק, סגנית שר החוץ שרן השכל הודיעה כי היא מתפטרת מהממשלה אחרי שהצביעה נגדו. "אני עומדת בפניכם בכאב לב בגלל שחוק הפטור לעריקים עבר במליאת הכנסת", אמרה לכתבים. "הוא חוק שפוגע במשרתים ובביטחון המדינה, הוא פוגע במי שבמשך שלוש שנים משרתים את המדינה ושילמו מחירים קשים. חוק הפטור עבר ולכן החלטתי להתפטר מתפקידי בממשלה - אינני יכולה יותר לעמוד מהצד".
הקראת הגילוי הנאות לקול קריאות "בושה"
(צילום: ערוץ הכנסת)
ההכרזה על אישור החוק והמהומה במליאה
(צילום: ערוץ כנסת)
במהלך ההצבעה על אישור החוק פרצה מהומה שנמשכה לאורך ההצבעה השמית. חברי הכנסת יולי אדלשטיין ודן אילוז מהליכוד הצביעו נגד החוק, כמו גם ח"כ שרן השכל ומשה סולומון. מיכל וולדיגר ואופיר סופר מהציונות הדתית נעדרו מההצבעה. נתניהו לא נכח במליאה כשקראו בשמו ולא השתתף בהצבעה. 58 ח"כים הצביעו בעד החוק, מול 54 ח"כים שהתנגדו. מיד לאחר אישור החוק הוגשו נגדו עתירות לבג"ץ מטעם יש עתיד, ישראל ביתנו, התנועה לאיכות השלטון ותנועת "ישראל חופשית".
שר התקשורת שלמה קרעי השתלח בחילונים בזמן שמשך זמן בנאומו, אחרי שעות של דיונים. "אתם מתייוונים? אז למה אתם חוגגים את חנוכה?", אמר בין היתר. ח"כ גלעד קריב תקף אותו וקרא: "השנאה זו לא התורה שלי. תתבייש לך, אתה איש של שנאת חינם".
לפני ההצבעה על הצעת החוק, במליאה הצביעו על הסתייגויות שהוגשו נגד ההצעה. ההצבעות על ההסתייגויות לוו בקריאות "בושה, בושה", ו"לך, לך" מצד הח"כים מהאופוזיציה. במקביל, ח"כ סולומון מהציונות הדתית הכריז מראש במליאה כי יצביע נגד החוק, עקב "ההבנה העמוקה בנוגע למשמעויות לחברה ולצה"ל". לקראת ההצבעה נתניהו הגיע למליאה אחרי שהשתתף בוועידת הנגב בדימונה, אך בהמשך יצא לקריאות "לך" וכאמור לא השתתף בה.
דרעי במליאה: "יש לו נכדים עריקים"
(צילום: אלכס קולומויסקי)
הצבעה לחוק שירות ביטחון במליאת הכנסת
(צילום: אלכס קולומויסקי)
מסמך הגילוי הנאות של הח"כים החרדים
הצביעה נגד - והתפטרה. שרן השכל
(צילום: דני שם טוב, דוברות הכנסת)
עוד קודם לכן, עקב בליץ החקיקה ובלחץ החרדים, יו"ר הקואליציה אופיר כץ הוריד מסדר היום להצבעה במליאת הכנסת את חוק הרשויות המטרופוליניות - החוק החשוב ביותר לשיפור התחבורה הציבורית באזורים הגדושים במדינה. מאחורי הלחץ לא להעביר שום חקיקה לפני חוק הפטור ממעצרים עומדת הוראה של הרב לנדו לחברי הכנסת החרדים שלא לסמוך על ראש הממשלה בנימין נתניהו "עד לרגע האחרון".
במהלך הדיון על חוק הפטור ממעצר למשתמטים, הח"כים החרדים הונחו על-ידי יועמ"שית הכנסת להצהיר על גילוי נאות אם יש להם בני משפחה עריקים שהחוק ייטיב איתם. ח"כ אלעזר שטרן קרא לפני ההצבעה כי "בהמשך להנחיית היועמ"שית, אז לדרעי יש נכדים עריקים" - וסגנית יו"ר הכנסת, ח"כ לימור סון הר מלך דרשה לנתק לו את המיקרופון.
בהמשך היא הקריאה גילוי נאות מצד כמעט כל הח"כים של ש"ס ויהדות התורה - שבה לא אמרו מפורשות כי יש להם קרובי משפחה עריקים. בהצהרה נכתב כי "מתוך עשרות אלפי לומדי התורה, גם לנו יש ילדים ונכדים מעל גיל 18, המשמשים כשבט לוי ואנחנו גאים בהם, אשר ייתכן שלהוראות הצעת החוק הנוכחית תהיה השפעה עליהם". באופוזיציה טענו מנגד כי אין זה גילוי נאות.
אחרי אישור החוק, מסר חילי טרופר "גילוי נאות" משלו על בני משפחתו. "חברי הכנסת החרדים הציגו את הגילוי הנאות שלהם – מי מהמשפחות שלהם ייהנה מהחוקים שהם מקדמים למען משתמטים ועריקים. אז הנה הגילוי הנאות שלי: בני ובנות המשפחה שלי, שאני כל כך גאה שהם משרתים את המדינה, אבל כתוצאה מהחוקים האלה ישרתו הרבה יותר.
"שתי הבנות שלי - אחת ביחידה מיוחדת ואחת משרתת כלוחמת. שני בני הזוג שלהם - שניהם ביחידות מיוחדות, אחד עכשיו בתוך לבנון. האחים שלי – אחד מהם מג"ד, האחר אבא וסבא שממשיך לשרת. הגיסים שלי, ועוד למעלה מ-20 אחיינים ובני דודים שלי, שכולם כבר שנתיים ושמונה חודשים כמעט לא בבית. כל האנשים האלה ישרתו ויסתכנו הרבה יותר בגלל הפטור שמעניקה למשתמטים ממשלת ישראל".
(צילום: אלכס קולומויסקי)
קרעי משתלח על במת המליאה
(צילום: ערוץ כנסת)
הח"כים מהאופוזיציה מוחים בזמן ההצבעה
(צילום: אלכס קולומויסקי)
(צילום: אלכס קולומויסקי)
הצעת חוק הקפאת המעצרים נועדה למנוע במשך כמה חודשים מעצר, חקירה והליכי אכיפה נגד עריקים חרדים שיוכרו כתלמידי ישיבות. בנוסח המעודכן נקבע כי החוק יהיה בתוקף עד 30 בנובמבר, במקום 90 ימים בלבד כפי שנקבע בתחילה. בשל הוראות חוק יסוד: הכנסת והבחירות המתקרבות, תוקפו עשוי להתארך גם אל תוך כהונת הכנסת הבאה.
הנוסח כולל מנגנון של הצהרות ובדיקות, וכן רשימת ישיבות שתיקבע בידי שר הביטחון תוך התחשבות בהמלצות ועד הישיבות ובמנגנוני הפיקוח של משרד החינוך. לצד זאת, הוסרו מהנוסח כמה מהסנקציות שהוצעו בתחילה נגד ישיבות שבהן יתגלו הפרות. גם היועצת המשפטית של ועדת החוץ והביטחון מתחה ביקורת חריפה על ההצעה, והגדירה אותה "פטור מגזרי" שאינו כולל מנגנון מאזן לצמצום אי-השוויון. בחוות דעתה הזהירה כי הסדר הפוטר קבוצה מסוימת מהחובה לעמוד בהוראות חוק שירות ביטחון, ללא פיקוח אפקטיבי או סנקציות משלימות, מעצים את הקושי החוקתי שבהצעה.
במסגרת הדיל עם המפלגות החרדיות, ראש הממשלה בנימין נתניהו החליט ללכת על מהלך של קידום החוקים שדרשו רגע לפני סוף הקדנציה רק למען מטרה אחת - שמירה על גוש מפלגות הקואליציה, כדי שהצדדים יגיעו מאוחדים לבחירות הקרובות. לנוכח המצב בסקרים, נתניהו ואנשיו סבורים כי המחיר שהוא ישלם על קידום חוקי החרדים נמוך יותר לעומת הישארות ללא גוש מאוחד, שלכל הפחות יוכל למנוע מהצד השני הקמת ממשלה.
חוק שייטיב עם מעוטי יכולת עוכב, לזימי בכתה
(צילום: ערוץ הכנסת )
רק אתמול עבר חוק יסוד לימוד תורה בנוסחו המרוכך, בצל ביקורת חריפה מצד משרתי מילואים והאופוזציה. גם חוק הקפאת המעצרים לעריקים לומדי תורה צפוי להיות מושלם השבוע, תחילה בוועדת החוץ והביטחון ובהמשך במליאה. במסגרת הדיל החרדים ויתרו על העברת חוק סבסוד המעונות בכנסת הנוכחית, אך בתמורה קיבלו את העברת חוק יסוד לימוד תורה וגם את החוק למניעת מעצרי עריקים, בנוסף לחוק הכשרות.
החרדים, מצידם, יתמכו בחוק פיצול תפקיד היועמ"ש, שבעקבות זאת צפוי לעבור בקריאה שנייה ושלישית. בנוסף, החרדים הצביעו בקריאה ראשונה גם בעד הצעת החוק להקמת ועדת חקירה פוליטית לטבח 7 באוקטובר.
חוק הפטור למשתמטים החרדים ממעצרים הגיע לאישור סופי במליאת הכנסת, חרף התנגדותו של הרמטכ"ל אייל זמיר, ויממה אחרי שבוועדת חוץ וביטחון אושר לקריאה שנייה ושלישית החוק שיאריך את השירות הסדיר ל-32 חודשים - זמן קצר אחרי שהכנסת אישרה סופית את חוק יסוד לימוד התורה.
החוק שנדחק בלחץ החרדים
חוק הרשויות המטרופוליניות, נזכיר, הגיע לישורת האחרונה רק החודש, אחרי שנים של מאבקי אגו וכוח. לו החוק היה עובר, משרד התחבורה היה מוותר על סמכויות נרחבות לטובת הרשויות המקומות בגוש דן, ירושלים וחיפה, שיהיו אמונות בעצמן על תכנון כולל ברמת המטרופולין. השינוי המיוחל נועד לשפר את התחבורה הציבורית, שבילי האופניים, תיאום הזמנים בין אמצעי התחבורה השונים ומעבר קל יותר מעיר לעיר, כך שפחות תושבים יתניידו ברכב פרטי באזורים העמוסים במדינה.
מליאת הכנסת בעת אישור חוק יסוד לימוד תורה, אתמול
(צילום: אלכס גמבורג)
ועדת הכלכלה אישרה את חוק הרשויות המטרופוליניות כבר לפני כשבועיים, והוא הופיע על סדר היום כאחד מהחוקים שיעלו בשבוע האחרון לחקיקה. אלא שהח״כים החרדים לחצו על כץ לתת עדיפות לחוקים שחשובים להם במסגרת הדיל, כמו פטור ממעצר משתמטים חרדים, רפורמת הכשרות, הרחבת ההפרדה המגדרית באקדמיה ועוד. החרדים גם מתנגדים לחוק מחשש שיוביל רשויות לפתרונות עצמאיים שיסדירו תחבורה ציבורית בשבת.
בנוסף, חוקים אחרים שחשובים לקואליציה - כמו חוק התקשורת של שלמה קרעי, או חוק הארכת השירות למשרתי החובה - אמורים גם הם להיות מקודמים בדחיפות. כתוצאה מכך, ומאחר שהדיון על כל חוקי שנוי במחלוקת נמשך שעות ארוכות, נדחקו הצידה חוקים אחרים - ובהם חוק הרשויות המטרופולניות. באופוזיציה, נציין, הבהירו ליו"ר הקואליציה שגם בלי החרדים, החוק יקבל את תמיכתם - אך לבסוף נכנע כץ לאינטרסים הפוליטיים.
אם החוק בכל זאת ייכנס ברגע האחרון ויעבור השבוע בכנסת, אולי בלחץ השרה מירי רגב, הרשויות החדשות יוכלו להתחיל בעבודה בתוך חצי שנה. אך הורדתו מסדר היום תפספס הזדמנות היסטורית ותעכב אותו בשנה לפחות. בזמן שהפקקים רק גדלים והאוכלוסייה בישראל הולכת וגדלה, מדובר בהחלטה גורלית שתשפיע על חייהם של מאות אלפי תושבים.
פורסם לראשונה: 11:36, 14.07.26
