בעוד שנושא גיוס החרדים עדיין לא הוסדר בחוק וסאגת ועדת החקירה למחדל 7 באוקטובר לא הסתיימה, הממשלה תקדם היום (ראשון) בוועדת השרים לחקיקה שני חוקים שנויים במחלוקת, שעלולים לעורר סערה בחברה הישראלית: חוק "הגשמת הזהות היהודית" - שיחייב בין היתר "מבחני דת" לשופטים - וביטול "נבחרת הדירקטורים" שחייבה מינויים של בעלי כישורים לראשי וחברי דירקטוריונים.
את החוק להגשמת הזהות היהודית הגישה ח"כ גלית דיסטל-אטבריאן (הליכוד), שרק לפני כחודשיים וחצי אמרה כי "מדינת היהודים שכחה מה זה רוחניות, שכחה שאלמלא התורה הקדושה לא היינו מחזיקים פה שעה אחת". תחילה החוק מתיר להתפלל ולהניח תפילין בכל מקום ציבורי ובכל מוסד שמקבל כסף מהמדינה, ואוסר על בעלי סמכות להפריע לתפילה, אך בהמשך מבקש החוק לחייב שופטים לעבור הכשרה בדת וייתכן שאף למנוע תפילות רפורמיות.
גלית דיסטל-אטבריאן: "מדינת היהודים שכחה מה זה רוחניות"
(צילום: ערוץ הכנסת)
בסעיף אחר של הצעת החוק נכתב כי אם במקום ציבורי דורשים אישור לתפילה, חייבים לאשר אותה. "תפילה יהודית לא נחשבת פעילות פוליטית", נכתב, ללא כל התייחסות לסוגי תפילות אחרות. עוד נכתב כי "במקומות הקדושים ליהודים נוהגים לפי התקנות לשמירת המקומות הקדושים", קרי לא תתאפשר תפילה ליהודים רפורמיים המעוניינים להתפלל בדרכם במקומות הקדושים.
במחלוקת על מנהג המקום ניתן יהיה לפנות רק למועצת הרבנות הראשית (ולא לבתי המשפט, כפי שנהוג עד כה), אך כן יתאפשר להגיש ערעור לבית משפט השלום - בהרכב מיוחד ורק לאחר קבלת הפסיקה ממועצת הרבנות. בנוסף, הצעת החוק קובעת כי לפי דין מוטלת החובה לקבוע מזוזה בכל מוסד שמקבל מימון מהמדינה, וכי אסור להשתמש בסמכות שניתנה מהמדינה כדי לפעול נגד היהדות או מוסדותיה. למעשה, הסעיף קובע כי ייאסר על שוטרים או פקחים עירוניים להפריע לתפילה או לדוכנים בעלי תכנים דתיים, גם אם לא קיבלו אישור בירוקרטי לפעילותם. מי שיפריע לזכות להתפלל או להניח תפילין עלול להיות מואשם בעבירה פלילית.
סעיף שנוי במחלוקת נוסף קובע כי שר המשפטים יחבר מבחן וכללים לבדיקת כשירות שופטים ומועמדים לשפיטה ליישום משפט עברי. שופטים בערכאות השלום, המחוזי והעליון יידרשו לעבור את מבחן הדת, ואם לא יעברו אותו לא יוכלו לטפל בתיקים בבית המשפט ולא יהיו מועמדים לקידום. עד שייקבעו התקנות המלאות להכשרת השופטים, התיקים יתבררו בבית הדין הרבני.
כל סמכויות המינוי יועברו לשר
החוק הנוסף שהוועדה צפויה לאשר הוא התיקון לחוק החברות הממשלתיות, תוך ביטול "נבחרת הדירקטורים", שחייבה מינויים של בעלי כישורים לראשי וחברי דירקטוריונים. לפי החוק החדש, שיזם השר הממונה על החברות הממשלתית, דודי אמסלם, כל סמכויות המינוי יעברו אליו ולשרים רלוונטיים לחברות הממשלתיות, שיישלטו על כל המינויים, כשהמטרה ברורה – למנותם בשל קברתם הפוליטית לשר הרלוונטי.
את הקמת נבחרת הדירקטורים יזמו ב-2013 - על פי המלצת מבקר המדינה - שר האוצר דאז יאיר לפיד ומנהל החברות הממשלתיות, אורי יוגב. בעקבות חקיקה מתאימה הוקמה "נבחרת" עם 1,200 מועמדים, שעל פי כישוריהם, התארים האקדמאיים שלהם ומקצועיותם בתחום, היו מועמדים להתמנות לדירקטורים, כאשר נשללה לחלוטין בחוק אפשרות למינויים על בסיס קרבה פוליטית לשר שבסמכותו מנוהלת החברה הממשלתית.
נדגיש כי הוועדה המייעצת למינוי בכירים, שמשמעות החוק הוא בין היתר ביטולה דה פקטו, היא זו שמאשרת וממנה את הרמטכ"ל, מפכ"ל המשטרה, ראש המוסד, ראש השב"כ, נציב שב"ס, נגיד בנק ישראל והמשנה לנגיד.
היועצת המשפטית לממשלה התייחסה להצעות החוק לביטול נבחרת הדירקטורים וכתבה כי הן "פוגעות בציבור והופכות את החברות הממשלתיות למאגר של משרות לשם מינוי מקורבים. ההצעות פוגעות במקצועיות הניהול של החברות ויפגעו בתפיסת אמינותן ומקצועיותן בסביבה העסקית התחרותית בארץ ובחו״ל. קידום החוקים ישפיע באופן ישיר על התוצאות העסקיות של החברות, על כלכלת ישראל, ועל איכות השירותים החיוניים הניתנים לאזרחים דרך החברות הממשלתיות".
