נראה שבסביבתו של ראש הממשלה בנימין נתניהו מעריכים שבג"ץ ייענה לעתירות ויעצור או יעכב את פיטורי ראש שב"כ רונן בר. ל-ynet נודע שבמקרה כזה מתכוון נתניהו להפסיק לעבוד עם בר ולמעשה להחרים אותו. המשמעות היא שראש שב"כ לא ישתתף בדיונים ביטחוניים של הקבינט המדיני-ביטחוני ולא יקיים פגישות עבודה או פגישות אישיות עם נתניהו, שהוא הממונה על הארגון מטעם הממשלה.
1 צפייה בגלריה


רונן בר, בנימין נתניהו ודדי ברנע
(צילום: יאיר שגיא, Amir LevyGetty Images, יריב כץ, REUTERS/ Ronen Zvulun)
הכותרת
"סימני שבירה בחמאס? הזיכרון של הישראלים קצר מאוד"
23:23
שר המשפטים יריב לוין אף אמר השבוע שזו התגובה שהוא הציע לנתניהו במקרה שהשופטים יחליטו לקבל את העתירות נגד פיטורי בר. החרמת ראש שב"כ, לשיטתו של לוין וכנראה גם לשיטתו של נתניהו, אמורה לאפשר לראש הממשלה במקביל הן להימנע ממשבר חוקתי שעלול להתפתח אם יפר את החלטת בג"ץ, והן ליצור מצב שבו בר יהיה מפוטר דה-פקטו. מעתה לא רק נשיא העליון השופט יצחק עמית יהיה "צ'ילבה" של הממשלה והעומד בראשה, אלא גם ראש שב"כ. זה היה מצחיק אלמלא זה היה עצוב.
במצב כזה תתממש קביעתו של נתניהו בתשובה הכתובה שהגיש לבג"ץ, שלפיה "כל יום שבו ראש השב"כ נשאר בתפקידו עלול לגרום לפגיעה לא הפיכה בביטחון המדינה ושלום אזרחיה". אבל לא רונן בר יהיה זה שאשם בפגיעה בביטחון אלא נתניהו, שמתעקש שלא לנהל הליך פיטורין תקין, כנראה גם מחשש שבהליך כזה הוא עצמו יצטרך לתת תשובות לשאלות בדבר אחריותו לאסון 7 באוקטובר ובנושאים אחרים.
אבל מה שייפגע יותר מכל הוא עניינם של 59 החטופים שעדיין מוחזקים בעזה. הדרתם של בר ושל ראש המוסד דוד ברנע מצוות המו"מ כבר גרמה נזק בלתי הפיך. נתניהו מינה את השר לעניינים אסטרטגיים רון דרמר ואת גל הירש לנהל את המו"מ יחד עם סטיב וויטקוף, שליחו של נשיא ארה"ב דונלד טראמפ. למעשה, נתניהו הפריט את המו"מ ומסר אותו כליל לידי האמריקנים מתוך הערכה שוויטקוף, בסיוע דרמר והירש, יאפשרו פעימות נוספות של שחרור חטופים בלי שישראל תצטרך לשאת ולתת על הפסקת אש יציבה. אבל עברו כבר כמה שבועות שבהם התברר שהמהלך של ראש הממשלה היה כישלון.
הלחץ הצבאי וההומניטרי שישראל מפעילה כעת ברצועת עזה משפיע על חמאס בכיוון הנכון, אבל אין רגל מדינית מסיימת. וויטקוף, שעכשיו מוביל את הקשרים עם קטאר, עסוק במלחמה באוקראינה ובעוד נושאים שטראמפ מטיל עליו. מצרים היא למעשה המתווך האפקטיבי היחיד כעת, אבל הישראלי שראש המודיעין המצרי נותן בו אמון ויודע לנהל עם מו"מ עם קהיר הוא רונן בר, והוא יושב בבית בזמן שהמצרים מנהלים ישירות את המו"מ עם האמריקנים.
התוצאה הבלתי נמנעת היא שהמאמצים המדיניים של המתווכות והאמריקנים לשחרור החטופים נקלעו למבוי סתום. דרמר והירש מתפקדים בסך הכול כנערים שליחים של נתניהו ואין בכוחם לשנות את המצב המדאיג הזה. רונן בר מזמן היה צריך לנסוע לקהיר עם דדי ברנע, שהוביל את משלחת המו"מ בעניין החטופים, וראש הממשלה היה צריך להתייעץ איתם ולפעול בתיאום איתם, אבל זה לא קורה ומי שמשלמים את המחיר הם החטופים. הנזק בעניינם הוא רק היבט אחד בהתנהלות הלא תקינה – הגובלת בחוסר אחריות - של נתניהו מול ראשי זרועות הביטחון.
לחתוך לעצמו את האף
פרשייה נוספת שעברה מתחת לרדאר הציבורי הייתה כשנתניהו ניסה בשבוע שעבר לרמוז שראש שב"כ רונן בר קיבל טובות הנאה מקטאר, לכאורה בדומה ליועצי התקשורת של ראש הממשלה. למעשה, נתניהו רמז שגם בר היה מעורב בקטאר-גייט. "הוא הוזמן על-ידי הקטארים לתא הכבוד במונדיאל", אמר נתניהו בסרטון שפרסם, "ואומרים לי שתא הכבוד הזה שווה אלפי דולרים, ויש האומרים עשרות אלפי דולרים". טכנית נתניהו לא שיקר, אבל הוא לא אמר את האמת. ובוודאי לא את כל האמת.
בר אכן הוזמן לתא הכבוד במשחק בחצי גמר המונדיאל שנערך בדצמבר 2022 באצטדיון בדוחא, אבל זה היה במסגרת פגישה שאותה הוביל ראש המוסד ברנע, והשתתף בה גם ראש אמ"ן. הפגישה התקיימה באישור ראש הממשלה דאז יאיר לפיד, ועסקה בנושאים ביטחוניים ומדיניים עיקריים. עניינים אלה נדונו באותו תא כבוד באצטדיון, שאליו הוזמנה המשלחת הישראלית.
ישראלים בקטאר במהלך המונדיאל ב-2022:
החיים של שליחי "ידיעות אחרונות" ו-ynet כישראלים בקטאר
(צילום: עוז מועלם)
ובכלל, השהייה בקטאר הייתה במסגרת נסיעת עבודה קצרה שבה נפגשו ברנע ובר עם אנשיהם, שלבקשת גורמי הביטחון בקטאר אבטחו את משחקי המונדיאל ובעיקר את 30 אלף הישראלים שנסעו לצפות בטורניר. המטרה הייתה לבדוק אם אפשר להעביר את האבטחה כליל לידי הקטארים ולבחון מקרוב את פעילות חפ"ק האבטחה המשותף שפעל באותו זמן בדוחא. ההזמנה נמסרה לברנע, בר וראש אמ"ן באמצעות משרד האינטרסים שהיה באותו זמן לישראל בקטאר, בניהול משרד החוץ.
לקראת הנסיעה נכתבה פקודת מבצע וראש הממשלה לפיד קיבל הודעה בכתב על תוצאותיה, ובעיקר על תוצאות אותה פגישה. ללא ספק, נתניהו שהחליף את לפיד כראש ממשלה שבועיים לאחר מכן קרא גם הוא את הדיווח הזה.
אבל נתניהו בחר להתעלם מכל זאת, רק כדי שיוכל לפרסם מידע שקרי מכפיש על רונן בר. כידוע כעת לכל, הקטארים וגורמים שונים במזרח התיכון עוקבים בקפדנות אחרי כל מה שמתפרסם בישראל, ומעניין מה חושבים שם על השיחות המדיניות והביטחוניות שנוהלו עם אנשים שסברו שמייצגים את מדינת ישראל.
נתניהו פעל גם בעניין זה כאותו אוויל שחתך לעצמו את האף כדי להרגיז את הפנים. שלא לדבר על חצי האמת שניפק לציבור בישראל, חצי אמת שהיא שקר לכל דבר. המסקנה מהסיפור המופרך הזה היא שנתניהו לא רק שאינו לוקח אחריות, אלא שלאחרונה הוא מתנהל בחוסר אחריות גמור וגורם מדי יום נזקים לביטחון הלאומי ובעיקר לעניינם של החטופים.