ישראל ביקשה משופטי בית הדין הבינלאומי בהאג (ICC) לבטל את צווי המעצר נגד ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר הביטחון לשעבר יואב גלנט - לאחר שבחנה את התחקירים התחקירים והעדות המפורטת לתקיפות המיניות של קארים חאן, התובע הראשי של בית הדין.
2 צפייה בגלריה
חאן הוציא את צווי המעצר לנתניהו וגלנט מעט אחרי שנחשפו הטענות כלפיו
(צילום: דנה קופל, שחר יורמן, AFP)
מסמכי הפנייה, שפורסמו באתר בית המשפט הבינלאומי אמש, כוללים גם דרישה של ישראל להורות לתביעה להשעות את החקירה בעניין פשעי מלחמה שבוצעו לכאורה במהלך הלחימה בעזה. המסמכים מתוארכים ל-9 במאי ונחתמו על ידי המשנה ליועצת המשפטית לממשלה, גיל-עד נועם.
בישראל גברה התחושה לגבי חאן ש"תפסו אותו", כאשר מהתחקירים עלתה הטענה כי חאן קידם את הצווים במטרה להסיט את הדיווחים על התלונה החמורה על אונס. בישראל סברו כי מדובר ב"חומר נפץ שיכול להשפיע על הפרשה". גורמים שמעורים בפרטים אמרו כי "חאן האיץ את הליך צווי המעצר לאחר שהתלונה הוגשה", וכי הוא השתמש בחוות דעת מייעצת של פורום משפטי חיצוני בהליך - פורום שלא קיים בכלל בבית הדין - במטרה לכפות את עמדתו על השופטים כדי שיוציאו את הצווים.
צווי המעצר, שהוצאו ב-21 בנובמבר 2024, כוונו נגד נתניהו, גלנט, וכן נגד בכיר חמאס מוחמד דף. עם זאת, בית הדין הודיע בפברואר כי צו המעצר נגד דף בוטל, בעקבות דיווחים אמינים על מותו. ישראל, שאינה חברה באמנת רומא המהווה את הבסיס המשפטי לבית הדין, דוחה את סמכותו של ה-ICC באופן עקרוני, ומכחישה שבוצעו פשעי מלחמה מצידה במהלך הלחימה בעזה.
בחודש שעבר פסק הרכב הערעורים של בית הדין כי יש לבחון מחדש את טענות ישראל בנוגע לחוסר סמכותו של בית הדין ואת חוקיות צווי המעצר שהוצאו. בשלב זה לא ברור מהו היקף הבדיקה שתתבצע, ולא נקבע מועד להחלטה סופית. הבקשה של ישראל הוגשה עוד לפני פרסום התחקיר ב"וול סטריט ג'ורנל" על החקירה שמתנהלת נגד התובע הראשי חאן בגין אונס של עובדת שכפופה לו.
"תחשבי על צווי המעצר"
ב"וול סטריט ג'ורנל" תוארה העדות המפורטת, לפיה אחת העוזרות של חאן, עורכת דין ממלזיה בשנות השלושים לחייה שנסעה איתו לא פעם כחלק מעבודתה, ביקשה להיפגש איתו כדי להפציר בו להירגע לאחר שהתפרץ על צוותו. הוא אמר לה לבוא באותו ערב לסוויטה שלו במלון מילניום הילטון בניו יורק, ליד האו"ם. היא סיפרה בעדותה כי חאן החל לגעת בה באופן מיני, דפוס שנמשך לדבריה חודשים. לפני עדותה, הוא הוריד את מכנסיה וכפה עליה יחסי מין.
עורכת הדין עבדה בבית הדין הפלילי במשך שש שנים לפני שהצטרפה לצוות של חאן בשנת 2023. לדבריה, ההטרדות התחילו עוד לפני כן, במרץ 2023, במהלך נסיעת עבודה ללונדון, כאשר ניסה לאחוז בידה. פרט לאותו מקרה בניו יורק, היא סיפרה כי חאן תקף אותה מינית או הטריד אותה גם בקולומביה, קינשאסה שבקונגו, צ'אד, פריז והאג.
ב-29 באפריל 2024 חשפה המתלוננת את המקרים בשיחה עם תומאס לינץ', יועץ אמריקני קרוב של חאן, ועם אדם נוסף. היא סיפרה בבכי כי חאן התעלל בה מינית במשך כמה חודשים וכי אינה יכולה לשאת זאת עוד. ימים ספורים אחר כך עימתו לינץ' ושני עוזרים אחרים את חאן עם המידע שקיבלו, ואמרו לו שידווחו על ההאשמות למשרד משאבי האנוש של בית הדין. לפי אנשים שמעורים בפרטי השיחה, ענה חאן תחילה "אצטרך להתפטר", ואז הוסיף: "אבל אז אנשים יחשבו שאני בורח מפלסטין".
ב-5 במאי 2024 סוכנות החקירות הפנימית של בית הדין הפלילי פנתה למתלוננת, אבל היא סירבה לשתף פעולה ולא הסכימה לאשר או להכחיש את התקיפות המיניות. לפי עדויות, היא לא רצתה לשבש את הוצאת צווי המעצר. לפי הכתבה, ועל בסיס הודעות טקסט ששלחה המתלוננת ועדותה בפני חוקרי האו"ם, לאחר העלאת הטענות נגדו חאן ניגש אליה כמה פעמים במשרד, ואמר לה בדמעות: "תגידי לי אם אני צריך להתפטר. תחשבי על צווי המעצר הפלסטיניים".
