למרות הפסקת האש בעזה, הצפי הוא לעלייה משמעותית בימי המילואים - והצבא מבקש להאריך גם את השירות הסדיר: בעוד ועדת החוץ והביטחון צפויה לדון ביום חמישי הקרוב בנוסח חוק הפטור מגיוס שגיבש יו"ר הוועדה ח"כ בועז ביסמוט יחד עם נציגי המפלגות החרדיות, במערכת הביטחון מזהירים: נטל השירות על הציבור צפוי לגדול באופן ניכר.
2 צפייה בגלריה
ביסמוט. "עקרונות החוק מנציחים את המצב הקיים של אי-גיוס חרדים"
(צילום: אלכס קולומויסקי )
על פי הערכות שהוצגו בדיונים ביטחוניים, משפטיים וכלכליים בדרגי הצמרת המקצועיים, בשנת 2026 יעמוד משך ימי המילואים על כ-110 ימים לכל גדוד מילואים, לעומת יעד של כ-70 ימים בשנת 2025. לדברי גורמים שהשתתפו בדיונים, שנערכו על רקע גיבושו של "חוק ביסמוט", בצה"ל סבורים כי גם עם סיום הלחימה בעזה, יהיה צורך בעיבוי הכוחות להגנה על תושבי הדרום, בדגש על יישובי העוטף, וכן לשמור על פריסת כוחות מוגברת בצפון וביהודה ושומרון.
לפי הערכות הצבא, גם לאחר נסיגה מעזה יצטרך צה"ל לעבות את ההגנה על תושבי הדרום ובד בבד לשמור על נוכחות מוגברת ביישובים הגובלים בלבנון ובסוריה. מאז תחילת המלחמה, צה"ל מגביר את אחיזתו ביהודה ושומרון כדי למנוע התבססות מחודשת של חמאס, ונכנס תדיר ליישובים בשליטת הרשות הפלסטינית כדי למנוע את התבססותו.
בצה"ל מציינים כי בשנים האחרונות נעשה מאמץ להרחיב את הסד"כ הסדיר כדי להקל על נטל המילואים, אך המסקנה בדיונים היא שיש לקדם חקיקה שתאריך את השירות הסדיר - העומד כיום על 30 חודשים - לצד הארכת ימי המילואים. "יש להאריך את מחזורי הפעילות של הצבא ואת היקף הסד"כ הנדרש לצורך המשימות", נאמר בדיונים. בדיונים הודגש כי הממשלה מתכוונת להאריך את משך השירות הסדיר ואת משך ימי המילואים - במקום לטפל בהשתמטות.
הפגנת חרדים סמוך לכלא 10 בבית ליד
(צילום: עיריית כפר יונה)
כמה זה יעלה לנו?
משרד האוצר הציג בדיונים נתונים מדאיגים: מאז פרוץ המלחמה ועד סוף שנת 2025 צפוי אובדן הפעילות הכלכלית במשק להגיע לכ-130 מיליארד שקל. לכך מתווספת העלות התקציבית של שירות המילואים, המוערכת בכ-70 מיליארד שקל - כלומר כ-200 מיליארד שקל במצטבר.
בדיונים השתתפו גורמי משפט, אגף תכנון ומינהל כוח האדם בצה"ל, הפרקליטות הצבאית, המשטרה הצבאית, מינהל האוכלוסין, המשטרה ומשרד האוצר. סוגיה בולטת שעלתה היא כשלי האכיפה נגד משתמטים: המשטרה, לטענת גורמים צבאיים, אינה ממלאת את התחייבותה לעצור משתמטים ולהעבירם לצבא, כפי שסוכם. במהלך השנה סוכם שהמשטרה תעכב כל משתמט או עריק למשך זמן קצר עד להגעת המשטרה הצבאית, אך באחרונה התברר כי ההסדר אינו ממומש בפועל. מבחינת המשטרה, מעצרם של משתמטים ועריקים הוא באחריות הצבא בלבד.
משפטנים בכירים הזהירו כי גם נוסחת הגיוס החדשה שמקדם ביסמוט אינה נותנת מענה אמיתי לצרכי כוח האדם של צה"ל. לדבריהם, "עקרונות החוק מבססים את ההשתמטות ומנציחים את המצב הקיים של אי-גיוס חרדים". גורם שהשתתף בדיונים אמר כי מדובר ב"חוק על הנייר, בלי סנקציות אישיות, שמטרתו לקנות זמן פוליטי לקואליציה". גורמים מקצועיים שהשתתפו בדיונים הוסיפו כי המתווה הנוכחי אף יחזיר לישיבות את הקצבאות באופן מיידי - בלי שהתגייס חייל אחד. להערכתם, עקרונות החוק לא יוכלו לעמוד בבג"ץ.
"חוק בלי שיניים - חוק על הנייר"
לדברי אותם גורמים, המתווה הנוכחי מותיר את הצבא ללא כלי אכיפה אפקטיביים, ומחליף סנקציות אישיות במניעת תקציבים מוסדיים בלבד. "חוק גיוס כזה, שאין בצידו סנקציות על הפרט, הוא חוק בלי שיניים - חוק על הנייר", אמר אחד מהם. "נראה שתכליתו המעשית של המתווה היא קניית זמן לקואליציה - בלי גיוס". הגורמים ציינו כי "הממשלה מעמיסה על מערכת הביטחון ועל הציבור נטל כבד של כוח אדם ותקציב – במקום להתגייס למאמץ הלאומי".
חוק הפטור מגיוס שמוביל בועז ביסמוט מבוסס על ההבנות שהושגו ערב המתקפה האיראנית, בתוספת שינויים שעלו בשיחותיו עם נציגי החרדים. לפי גורמים בקואליציה, החרדים הצליחו לרכך את חלק מההסכמות, והטיוטה הסופית צפויה כאמור לעלות לדיון ראשון ביום חמישי הקרוב. במפלגות החרדיות מצפים לטיוטת חוק רשמית, ובקואליציה מקווים כי גיבוש ההסכמות יאפשר את חזרת ש"ס לממשלה. יו"ר המפלגה, אריה דרעי, מעוניין לשוב עוד השבוע לתפקידיו כשר, טרם כניסת מינויים זמניים לתוקף.
