ועדת השרים המיוחדת להדחת היועמ"שית גלי בהרב-מיארה צפויה לאשר מחר (ראשון) את המלצתה לממשלה להדיח את היועמ"שית מתפקידה. ההצבעה על ההדחה צפויה בישיבת הממשלה הבאה, בעוד שבוע, ולא בישיבת הממשלה שתיערך מחר. בעקבות העתירות נגד ההדחה, בג"ץ קבע אתמול כי כל החלטה בעניין הדחת היועמ"שית לא תיעשה באופן מיידי, על מנתץ לאפשר ביקורת שיפוטית עליה.
ועדת השרים, נזכיר, המליצה על הדחת היועמ"שית אחרי שזו החרימה שני דיוני "שימוע" שערכו לה במסגרת ההליך חסר התקדים שיזם שר המשפטים יריב לוין לצורך הדחת היועמ"שית. ועדת השימוע, שבראשה עומד השר עמיחי שיקלי ושכל חבריה מראש הצהירו על תמיכתם בהדחה, הוקמה רק אחרי שהממשלה לא הצליחה להקים כנדרש את ועדת האיתור המיוחדת, שנוסדה בעקבות לקחי פרשת "בר-און חברון" מכהונתו הראשונה של ראש הממשלה נתניהו בסוף שנות ה-90.
היועמ"שית סירבה לקחת חלק בהליך שאותו הגדירה בלתי חוקי ו"ישראבלוף" - והזהירה שהדחתה נעשית מטעמים פוליטיים בלבד. "השימוע מאפשר לממשלה לפטר את היועצת, או כל מי שיבוא אחריה, מתוך שיקולים זרים: למשל, כתגובה לכך שהורה על חקירה או העמדה לדין של חבר קואליציה", מסרה בהרב-מיארה לוועדה ביום שני האחרון. "מדובר בשימוע שתוצאתו ידועה מראש, שפירושו פגיעה קשה בשלטון החוק ובדמוקרטיה הישראלית".
אחרי שני דיוני השימוע שבהם לא השתתפה, חיברו שרי הוועדה נוסח המלצה להדחת היועמ"שית - שאותו הם צפויים לאשר מחר. "הוועדה לא השתכנעה מנימוקיה של עו"ד בהרב-מיארה לסירובה להתייצב בפני ועדת השרים, בפרט לאחר שבג"ץ דחה בקשה לצו ביניים, בהתבקש גם על-ידה, שימנע את הדיון ורואה בסירובה זה כשלעצמו ביטוי לחוסר שיתוף פעולה יעיל על הממשלה כמו גם ביזיון בית משפט וכן ויתור על זכותה לשימוע מִנְהָלִי בפני ועדת השרים", נכתב בהמלצה.
עוד הם כתבו: "ועדת השרים דוחה את טענת בהרב-מיארה כי השימוע לא נועד להיערך בלב פתוח ובנפש חפצה בשעה שהחלטת הממשלה כבר קבעה שאין לממשלה אמון בה. אי-אמון אין משמעותו הדחה, וההחלטה על כך נועדה ליצור שלב ביניים נוסף מעבר לצורך לפי הדין וזאת כדי להציב תמרור אזהרה לפיו המצב הקיים של ייעוץ משפטי לעומתי ובלי מאפשר - לא יכול להימשך".
3 צפייה בגלריה
השר שיקלי, ראש ועדת השימוע - שטוענת: "ביקשנו באמת ובתמים לשמוע את עמדת ברב-מיארה בלב פתוח ובנפש חפצה"
(צילום: יאיר שגיא )
"טבעו של כל שימוע, שהוא נשען על הנחת מוצא שלילית כלפי המוזמן לשימוע. שאם לא כן, לא היה צריך בשימוע. אין בהנחת מוצא מקדמית זו ללמד על חוסר פתיחות של עורכי השימוע להשתכנע אחרת. חברי הוועדה ביקשו באמת ובתמים לשמוע את עמדת בהרב-מיארה בלב פתוח ונפש חפצה, והם אך מצירים על בחירתה שלא להציג את עמדתה בפניהם".
בעמדת חברי הוועדה צוין עוד כי "ועדת השרים קראה בעיון את החומר שהציג שר המשפטים לממשלה ביום 23 במרץ, לרבות האסמכתאות המפורטות שצורפו גם להודעת הממשלה לבית המשפט העליון מיום 13 ביולי בבג"ץ. לעיני הוועדה התגלתה מסכת אירועים של חילוקי דעות מהותיים וממושכים וחוסר שיתוף פעולה יעיל גם לו היה מדובר בשליש מהאירועים שהוצגו. גם כאן מפנה ועדת השרים למסמכים האמורים".
ועדת השרים הדגישה כי "אין בחילוקי דעות במקרה מסוים, חשוב ככל שיהיה, כדי לגבש את העילה האמורה. אך צבר האירועים המשמעותי של הכרזת מניעויות משפטיות על קידום מדיניות הממשלה בהחלטות מִנְהליות או בחקיקה ושל סירוב היועצת המשפטית לייצג את עמדת הממשלה בפני בית המשפט, לעיתים במקרים שבהם התברר בפסק הדין כי לא זו בלבד שעמדת הממשלה ראויה לייצוג אלא שהיא גם העמדה שנפסק לזכותה.
"הכול בקצב חסר מקבילות ביחסיהם של אף יועץ משפטי לממשלה בתולדות ישראל, עיכובים וליקויים בביצוע משימות ותעדופים שהטילה הממשלה עליה, התנהלות לעומתית ומזלזלת כלפי הממשלה ושריה והעברת ביקורת פומבית שיטתית על הממשלה ושריה, מוביל למסקנה כי אכן מתקיימים בין עו"ד בהרב-מיארה לבין ממשלת ישראל 'חילוקי דעות מהותיים וממושכים היוצרים מצב המונע שיתוף פעולה יעיל'".
לסיכום צוין בהמלצת ועדת השרים: "אשר על כן עמדת ועדת השרים היא כי בין עו"ד בהרב-מיארה לבין ממשלת ישראל מתקיים האמור בסעיף 26(א) ל'הודעה בדבר קביעת הדרכים והתנאים למינויו של היועץ המשפטי לממשלה' כפי שאומצה בהחלטת הממשלה מס' 1773 מיום 28 באוגוסט 2000 כדלקמן: 'הממשלה רשאית, בהתייעצות עם הוועדה, להפסיק את כהונתו של היועץ המשפטי לממשלה באחת מאלה: (1) קיימים חילוקי דעות מהותיים וממושכים בין הממשלה ובין היועץ המשפטי, היוצרים מצב המונע שיתוף פעולה יעיל'".
על רקע כוונת ועדת השרים להעביר מחר את המלצתה להדיח את בהרב-מיארה, אתמול אישר המשנה לנשיא בית המשפט העליון, השופט נעם סולברג, את בקשת העותרים נגד המהלך להקפיא כל החלטה עתידית שתקבל הממשלה על הדחת בהרב-מיארה. סולברג הבהיר בפסיקתו כי נדרשת "שהות מספקת לעריכת ביקורת שיפוטית", כלשונו. עם זאת, הוא דחה את הבקשות לצו ביניים שיעצור את ההליך. משמעות ההחלטה היא שהממשלה תוכל להצביע על הדחת היועצת כמתוכנן, אך המהלך לא ייכנס לפועל ברגע ההצבעה.
החלטתו נעשתה בעקבות עתירה חדשה לבג"ץ בבקשה לצו ביניים להקפאת המהלך, בטענה כי "מן הדין כי בית המשפט יבחן תחילה את חוקיות מהלך ההדחה בטרם הפיכת ההדחה למעשה עשוי". הפנייה לבג"ץ נעשתה על-ידי העותרים בעתירות נגד שינוי כללי ההדחה של היועצת המשפטית לממשלה - קבוצת כרמי גילון ואחרים באמצעות עו"ד דפנה הולץ-לכנר, ועמותת "משמר הדמוקרטיה הישראלית" באמצעות עו"ד יובל יועז.
