עם השבת גופתו של רס"ל צבי פלדמן, במבצע מיוחד מלב סוריה, נותר נעדר אחד מקרב סולטן יעקוב - רס"ל יהודה כץ. בקרב במלחמת לבנון הראשונה, שאירע ב-11 ביוני 1982, נטש צה"ל שישה לוחמים בשטח - בהם כץ. גופתו של פלדמן הושבה כאמור בסוף השבוע, גופתו של רס"ל זכריה באומל הושבה לפני שש שנים.
פרחיה, אחותו של כץ, סיפרה ל-ynet בדצמבר האחרון, אחרי נפילתו של בשאר אסד, על התקווה שהיא חשה בעקבות המהפכה בסוריה: ״יש לנו הרבה תקווה, במיוחד כשרואים אסירים לבנונים שמשוחררים מהכלא. אני בודקת את הסרטונים שוב ושוב, לראות אם יהודה שם. היו סימנים שהוא נתפס חי, ואנחנו יודעים שמפקד הטנק שלו הוחזר על-ידי הסורים. זו יכולה להיות נקודת מפנה רצינית, אבל אני לא יודעת מה יוליד יום".
עם זאת, פרחיה אמרה אז שהיא מתוסכלת מהמדינה. "אין לי אמון באף אחד במדינה, כי יש לי ניסיון מר עם מה שהיא יכולה לעשות", אמרה. "אנחנו חווים את זה כבר 43 שנים, והפכנו לאויבים של המדינה. אבל זה לא מחזה דמיוני כי אנחנו רואים אסירים לבנונים משתחררים".
למרות שעברו 43 שנה, התקווה של משפחתו של כץ לא נעלמה: "אני מדמיינת את הרגע שהוא חוזר, אני אחייך אליו ואחבק אותו. הגישה של המשפחה שלנו תמיד הייתה אופטימית. עבר מלא זמן אבל הוא תמיד יישאר אחי הקטן. ההורים שלנו נפטרו ולא יזכו לראות את זה, אבל אני מקווה שהם יראו מלמעלה".
בכל ההודעות הרשמיות שפורסמו לאחר השבת גופתו של צבי פלדמן, הודגשו הניסיונות לאיתור כץ. בהודעת המוסד וצה"ל נכתב כי משפחתו של החייל הנעדר רס"ל יהודה כץ עודכנה על השבתו של רס"ל צביקה פלדמן ז״ל, לצד המאמצים המתמשכים לאיתור יקירהּ.
שר הביטחון ישראל כ"ץ אמר: "כפי שהשבנו את זכריה באומל ז"ל והיום גם את צבי פלדמן, גם כעת אנחנו ממשיכים לפעול בכל דרך כדי להשיב גם את רס"ל יהודה כץ ולמלא את חובתנו עבורו ועבור משפחתו". ראש הממשלה בנימין נתניהו הבהיר כי "לא נפסיק לפעול להשבתו של רס״ל יהודה כץ שעודו נעדר מאותו קרב".
קרב סולטן יעקוב, ב-11-10 ביוני 1982, התנהל בין כוחות צבא סוריים לכוחות ישראליים והתחולל ביומו השישי של מבצע שלום הגליל. בסיום הקרב נמנו 20 הרוגים בין חיילי צה"ל, עשרות פצועים ושישה נעדרים. נסיבות ומהלכי הקרב עמדו במוקד מחלוקת מחקרית וציבורית, ככל הנראה בשל תוצאותיו הקשות, אי-הוודאות לגבי גורל הנעדרים וטענות שונות שהופנו כלפי מפקדי הקרב (שהפכו בחלקם לאישים פוליטיים).
ביום החמישי למלחמת לבנון, ולפני הפסקת אש עם הצבא הסורי, קיבלו כוחות צה"ל הוראה להשתלט על צומת אסטרטגי (שכונה בקוד: משולש טובלנו) למרגלות הכפר סולטן יעקוב. מפקד הגזרה שבה התנהלה הלחימה היה מפקד הגיס בפיקוד צפון, אביגדור (יאנוש) בן גל. סגנו היה אהוד ברק וראש מטה הגיס היה עמרם מצנע. ביצוע המשימה הוטל על כוח אוגדתי שכלל שלוש חטיבות שריון וחטיבת חי"ר.
בלילה בין 10 ל-11 ביוני החל הכוח בתנועה לעבר היעד, בלא ידיעה כי בסמוך לכפר סולטן יעקוב ממוקמים כוחות צבא סוריים. משימת הפריצה ליעד הוטלה על אחד מגדודי הטנקים (גדוד מילואים). במהלך הלילה הגיע הגדוד אל משולש טובלנו והחל בתנועה לעבר הכפר סולטן יעקוב.
זמן קצר לאחר מכן החל הכוח הסורי ששהה במקום בירי כבד לעבר הכוח הישראלי, שנמצא בנחיתות טופוגרפית. על-פי מספר עדויות לוו מהלכי הקרב בבלבול והיעדר תיאום בין הכוחות, שהובילו בין השאר לירי בין כוחות צה"ל שבמהלכו נפגעו שני טנקים. הקרב עצמו נמשך כשמונה שעות עד שלבסוף נסוג הגדוד לאחור בחסות ירי ארטילרי ישראלי כבד.
בתום הקרב נותרו שמונה טנקים ישראליים בידי הסורים, ושישה לוחמים הוכרזו כנעדרים. גורל שלושה מהם התברר לאחר מכן: אחד מהם (זוהר ליפשיץ) נהרג במהלך הקרב, נקבר בסוריה וגופתו הוחזרה לישראל בתום המלחמה. השני (אריק ליברמן) נפל בשבי הסורי ושוחרר כעבור שנתיים. ואילו השלישי (חזי שי) נפל בשבי ארגון הטרור של אחמד ג'יבריל, ושוחרר שלוש שנים לאחר מכן במסגרת עסקת ג'יבריל.
לאחר חתימת הסכם אוסלו העביר יאסר ערפאת לידי ישראל חצי מדיסקית הזיהוי של באומל. על-פי מחקר שנערך שנים לאחר מכן עלה כי בידי צה"ל היה תצלום אוויר, אשר בו נראה מיקומם של הכוחות הסוריים, אך מידע זה לא הגיע לידי הכוחות הלוחמים בשטח.
