היום (ראשון) אישרה הממשלה את שינוי המנגנון להדחת היועמ"שית. עד היום, בהתאם להמלצת ועדת שמגר מסוף שנות ה-90, טרם החלטת ממשלה לפיטורי היועמ"שית יש צורך להיוועץ בוועדה ציבורית-מקצועית בראשות שופט בית המשפט העליון בדימוס, הכולל נציגים של הממשלה, הכנסת, לשכת עורכי הדין והאקדמיה.
הנימוק של ועדת שמגר לקיומה של ועדת מקצועית לא פוליטית שתייעץ לממשלה טרם מהלך דרמטי של פיטורי היועמ"שית נעוצה בחשיבות השמירה על עצמאות תפקיד היועץ המשפטי כשומר סף של שלטון החוק. בדוח ועדת שמגר נקבע: "ניתן לחשוש כי קיומו של כוח פיטורים בלתי-מוגבל כמתואר עלול ליצור אצל היועץ המשפטי תחושה של תלות בממשלה שעלולה להביא לכך שלא יעמוד במידה הדרושה על משמר אכיפת החוק והאינטרס הציבורי כאשר אלה אינם לרוחה של הממשלה". כלומר, ועדת שמגר קבעה כי צריך לרסן את כוח הפיטורים הבלתי מוגבל של הממשלה בפיטורי היועמ"ש, וממשלת נתניהו הראשונה בשנת 1998 אימצה עמדה זו ונקבע מנגנון הפיטורים שאף אחד לא ביקש לשנותו עד היום.
הממשלה הנוכחית אף היא בתחילה לא ביקשה לשנות את מנגנון הפיטורים הקיים מאז ממשלת נתניהו הראשונה בסוף שנות ה-90. ההפך, מיד לאחר שהממשלה הביע "אי-אמון" ביועמ"שית, ביקש שר המשפטים יריב לוין להרכיב ולכנס את הוועדה המקצועית-ציבורית בראשות נשיא העליון בדימוס אשר גרוניס. ואולם, לוין לא הצליח למצוא נציג מטעם הממשלה – יועמ"ש לשעבר או שר משפטים לשעבר – שיתמוך בעמדתו מראש.
בהצעת ההחלטה מהיום לשינוי מנגנון הפיטורים הוצגו הקשיים שהתגלעו בהשלמת המינויים לוועדה המקצועית הקיימת, בין היתר, מאחר ש"כלל שרי המשפטים לשעבר והיועצים המשפטיים לשעבר, גילו את עמדתם ביחס לעניין או ביחס לממשלה, באופן שמציב קושי גדול בפני בחירת חבר ועדה אשר יוכל לעסוק בנושא ללא פניות".
לוין לא מצליח
כלומר, השר לוין לא מצליח בשיטה הקיימת להביא להשגת מטרתו – פיטורי היועמ"שית מבלי שיש לכך כל נימוק ענייני – אז מה הפתרון? להקים ועדה המורכבת משרים לקיום שימוע ליועמ"שית כאשר כל השרים כבר הביעו דעתם הנחרצת כי יש לפטר את היועמ"שית.
הפתרון של השר הוא הליך בחינה אשר יבוצע כולו על -ידי ועדת שרים אשר הביעו עמדה ברורה ביחס להפסקת כהונת היועמ"שית. ועוד חבר הוועדה, השר בן גביר, בחצי לעג, מצהיר כי הוא יקיים ליועמ"שית הליך שימוש בלב פתוח ונפש חפצה
קשה להבין את הגיון הדברים – מצד אחד השר לוין טוען כי אין לו אף מועמד אפשרי למינוי כנציג הממשלה בוועדה הקיימת מכיוון שכל הנציגים הפוטנציאליים (שרי משפטים או יועמ"שים בעבר) הביעו לכאורה עמדה כלשהי ביחס לעניין הנדון או ביחס לממשלה, ומן הצד השני הפתרון של השר לוין הוא הליך בחינה אשר יבוצע כולו על -ידי ועדת שרים אשר גם הם כבר הביעו עמדה ברורה ביחס להפסקת כהונת היועמ"שית. ועוד חבר הוועדה שנקבעה, השר איתמר בן גביר, בחצי לעג, מצהיר כי הוא יקיים ליועמ"שית הליך שימוש בלב פתוח ונפש חפצה.
הם כנראה חושבים שכולנו מטומטמים. לא את הדחת היועמ"שית קידמו היום השרים, אלא את הקמפיין הפולטי שלהם לקראת הבחירות שכולם כבר מתחילים להריח מעבר לפינה. מי שהיה באמת מעוניין לקדם את הליך ההדחה היה יכול לקבוע למשל שנציג הממשלה בוועדה המקצועית יהיה שר לשעבר ולא רק שר משפטים לשעבר, וכך מאגר המועמדים הפוטנציאלים להרכבת הוועדה היה גדל ולא היה כל בעיה להרכיב את הוועדה.
ואולם, ברור לכל השרים ובוודאי לשר לוין, שהוא משפטן מימון וותיק, כי אין שופט בעולם, אפילו לא ברפובליקת בננות באפריקה, שיכול לאשר את השינוי האבסורדי המבוקש של כללי המשחק תוך כדי המשחק מבלי שיש לכך כל נימוק ענייני.

לוין וכל שאר השרים יודעים היטב שההצעה הזו תיעצר בבג"צ ותיפסל משום שהיא לא חוקית בעליל – אבל זה לא משנה להם כי את הרווח הפוליטי והמשך ליבוי המחלוקת מול המערכת המשפטית הם ישיגו. השרים חושבים שזה טוב להם לבחירות – אבל זה הרבה פחות טוב למדינת ישראל, בוודאי בימים קשים אלו של המשך לחימה קשה, אובדן כואב של חיילים גיבורים, וחוטפינו שעדיין מצויים במנהרות החמאס.
במקום לעסוק באיחוי הקרעים – ממשיכים השרים לעסוק בליבוי ריבים ומחלוקות, שלא יביאו לשום תוצאה מעשית מבחינתם ביחס לזהות הנושאת בתפקיד היועמ"שית עד לשנת 2028. גלי בהרב-מיארה תשלים את ימי כהונתה.
הכותב הוא דוקטור למשפטים, עורך דין, הפרשן המשפטי של אולפן ynet ומומחה למשפט חוקתי ומינהלי אוניברסיטת רייכמן.