פעם אחר פעם העניק לחרדים ראש הממשלה בנימין נתניהו "הטבות" נקודתיות כדי לקנות שקט ולשמור על שלמות הקואליציה, אך חוק הפטור מגיוס לא קודם, וכעת נראה שמהלך דומה לא ימנע את פירוק הממשלה. ההצעה האחרונה של נתניהו לחרדים - לקבל את הדחת ח"כ יולי אדלשטיין מראשות ועדת החוץ והביטחון בתמורה להשלמת כנס הקיץ של הכנסת בשקט - נתקלה בסירוב של החרדים, ולא בכדי.
2 צפייה בגלריה
בנימין נתניהו אריה דרעי יצחק גולדקנופף משה גפני יולי אדלשטיין
בנימין נתניהו אריה דרעי יצחק גולדקנופף משה גפני יולי אדלשטיין
(צילום: אלכס קולומויסקי, שלו שלום, Oliver CONTRERAS / AFP, Dmitry Pistrov shutterstock)
בשנה האחרונה, מאז שהחלו המפלגות החרדיות להגביר את הלחץ הקואליציוני כדי להשיג את המטרה הפוליטית המרכזית שלהן - חוק שיפטור את בני הישיבות מגיוס לצבא - נתניהו קנה שקט תעשייתי לתקופות קצרות בדמות מחוות פוליטיות שהביאו איתן רגיעה זמנית, אך חרף הסרת המכשולים החוק לא קודם.
כך למשל, על רקע המאבק על גיוס החרדים והשוויון בנטל, איימה בנובמבר האחרון הצעת חוק סבסוד המעונות של ח"כ ישראל אייכלר מיהדות התורה על שלמות הקואליציה, כשזה ביקש לשנות את הקריטריונים לקבלת ילדים למעונות יום. קריטריון הסבסוד, על-פי ההצעה החדשה שעלתה וזכתה לכינוי "חוק מימון ההשתמטות", יהיה תלוי רק בסטטוס תעסוקת האישה, ללא קשר לעיסוק הגבר.
מתנגדי החוק, גם מהקואליציה, טענו שהוא מכשיר השתמטות והודיעו שיצביעו נגד. נתניהו ביקש מהחרדים לדחות את ההצעה ולא ליצור טלטלות. בסופו של דבר, בתום מו"מ בין לשכת נתניהו לח"כ אייכלר, ראש הממשלה פיטר את שר הביטחון יואב גלנט מתפקידו - ובתמורה החרדים הסכימו שלא להעלות את ההצעה להצבעה.
גלנט נחשב לסדין אדום בקרב החרדים, בעיקר לאחר שביקש לקדם חוק גיוס עם מכסות גבוהות, ולטענת גורמים בקואליציה גם לא אפשר לגורמים במשרדו להגיע לדיונים ובכך מנע את התקדמות ניסוח החוק. בליכוד אמרו לחרדים כי ביום שאחרי גלנט ועם כניסתו של ישראל כ"ץ לתפקיד - חקיקת החוק תהיה קלה יותר, אך כגודל הציפייה כגודל האכזבה.
2 צפייה בגלריה
שר הביטחון יואב גלנט בפגישהעם חברי פורום המטה הכללי של צה״ל, בראשות הרמטכ״ל רב אלוף הרצי הלוי
שר הביטחון יואב גלנט בפגישהעם חברי פורום המטה הכללי של צה״ל, בראשות הרמטכ״ל רב אלוף הרצי הלוי
ההדחות היו אמורות לקדם את המטרה, אך החרדים התאכזבו. גלנט והלוי
(צילום: אריאל חרמוני, משרד הביטחון)
ארבעה חודשים אחרי פיטורי גלנט, גם פרישתו של הרמטכ"ל לשעבר הרצי הלוי נראתה כמו הסרת מכשול משמעותי - כפי שאמר נתניהו בעצמו לרב משה הלל הירש בשיחה שנחשפה - שכן זה קרא פעם אחר פעם להגדיל את כמות המתגייסים. אך גם עזיבתו לא הקלה על החרדים לקבל את מבוקשם.
בינתיים, נתניהו ניסה הטבות נוספות. בחודש מרץ העבירה הממשלה 1.3 מיליארד שקלים לישיבות חרדיות, במהלך שנכנס לבסיס תקציב המדינה ולא עבר ככסף קואליציוני, דבר שנחשב להישג משמעותי של החרדים.
רשימת הסנקציות שהוצגו לחרדים
הפערים המרכזיים בין החרדים ואדלשטיין
במכתב משותף ליו"ר דגל התורה משה גפני ויו"ר ש"ס אריה דרעי אחרי העברת אותו תקציב נכתב: "מיליארד שקלים לכוללים וישיבות – סכום זה ייכנס לבסיס התקציב, בהשוואה ל-367 מיליון ש"ח בלבד כיום והחלטת ממשלה תקדימית אשר אומרת שהחל מ-2026 תקציבי המגזר החרדי ייכנסו באופן קבוע לבסיס התקציב, ולא יעמדו תחת סעיף 'הסכמים קואליציוניים', דבר שיבטיח יציבות ויכולת תכנון ארוכת טווח".
כמה חודשים קודם-לכן, בדצמבר, גם כן הועברו תוספות תקציב משמעותיות של 152.8 מיליון שקלים לחינוך העצמאי של אגודת ישראל, ו-186 מיליון שקלים למעיין החינוך התורני של ש"ס. ולמרות כל ההטבות והמאמצים של נתניהו לקנות שקט, החרדים מתקשים לוותר על המנה העיקרית - חוק הפטור מגיוס.
כעת, אחרי שהסכימו פעם אחר פעם "להמתין לתורם", הם רואים בהדחת אדלשטיין אחיזת עיניים, ולא אמצעי להתקדמות למטרה.
בשיחה עם הירש, שנחשפה ברשת 13, נשמע נתניהו אומר לו: "כששר הביטחון נגדך והרמטכ"ל נגדך, אתה לא יכול להתקדם. עכשיו אנחנו יכולים להתקדם. הצבא עושה בדיוק את מה שביקשנו ממנו לעשות עכשיו. הם יוצרים מסלולים, יוצרים את היכולת לקלוט חרדים ולקיים אורח חיים חרדי בצבא. למעשה, בגלל שהחלפנו את הרמטכ"ל, בגלל שהחלפנו את שר הביטחון, שחסמו את זה למעשה לאורך כל התקופה הארוכה הזאת, עכשיו אנחנו יכולים להתקדם".
הקלטות נתניהו
(צילום: מתוך חדשות 13)

לשכת ראש הממשלה טענה כי מדובר ב"פרשנות מסולפת". לדבריה, "כפי שנשמע בבירור בהקלטות ראש הממשלה מציין כי הרמטכ"ל ושר הביטחון הקודמים הם שמנעו את הקמת היחידות הייעודיות לשירות חרדים. לעומתם, שר הביטחון והרמטכ"ל הנוכחיים מקדמים את הנושא בצורה מהירה ומקצועית - ואנו גאים בכך". אבל מי שאישר את הקמת החטיבה החרדית, חטיבת חשמונאים, היה דווקא הרמטכ"ל הקודם הלוי - בניגוד למה שאמרו בלשכה.
אמש, בתום יום סוער במערכת הפוליטית, הודיע שר המשפטים יריב לוין שהממשלה תקדם מחדש את הליך פיטורי היועמ"שית גלי בהרב-מיארה, באופן שיעקוף את ועדת האיתור (ועדת גרוניס). על-פי הודעתו, ההליך יועלה לישיבת הממשלה הקרובה. בג"ץ צפוי לבלום את מהלך ההדחה, וגורמים משפטיים בכירים קישרו בין ניסיון ההדחה לקידום החוק שבלב המחלוקת. "זה בר-און חברון 2. ניסיון ההדחה נועד להכשיר את חוק השתמטות החרדים".
פורסם לראשונה: 22:26, 04.06.25