יותר מ-110 בכירים מישראל, מארה"ב ומהעולם הערבי, עשרות מסמכים, פרוטוקולים וישיבות קבינט: תחקיר מקיף של "ניו יורק טיימס" שפורסם היום (ו') חושף כיצד ראש הממשלה בנימין נתניהו הצליח לשרוד פוליטית ואף להתחזק, בזמן שמדינת ישראל שקעה במלחמה ממושכת ברצועת עזה. הממצאים מציירים תמונה מטרידה: כיצד התעלם מאזהרות, הפנה אצבע מאשימה לאנשי מערכת הביטחון, האריך את המלחמה כדי לשמר את שלטונו – ובסופו של דבר, הצליח לשקם את כוחו הפוליטי דווקא בזכות הזדמנויות שניצל במהלך ההתרחבות האזורית של העימות.
לפי התחקיר, התנהלותו של נתניהו הביאה להחמרת האיום לפני מתקפת 7 באוקטובר, סיכלה אפשרויות לסיום מוקדם של הלחימה - ובמקביל תרמה להרחבתה אל זירות נוספות, מהלך שמהר מאוד הפך מהסלמה מסוכנת להישג מדיני-צבאי מפתיע מבחינתו. הוא סירב להצעות להסדר, דחה שותפות עם האופוזיציה, אנשיו עסקו בשינוי מסמכים כשהוא והם ניסו להטיל את האשמה על הצבא - ולבסוף הוביל להסלמה אזורית שהחלישה את איראן, חיזבאללה ובשאר אסד בסוריה.
7 צפייה בגלריה
( צילום: REUTERS/Ronen Zvulun, Menahem KAHANA /AFP , עמית שאבי, שלו שלום, )

נתניהו אחרי המתקפה של חמאס: "תקפתם 1,000 מטרות? אני רוצה 5,000"

ביולי 2023, בעודו מתאושש מניתוח לב בבית החולים, קיבל נתניהו התרעה חריגה מבכירים במערכת הביטחון: חמאס ויתר אויבי ישראל מזהים את המשבר הפוליטי הפנימי ורואים בכך הזדמנות לתקוף את ישראל.
נתניהו התעלם ובמקום זאת אמר לראש השב"כ: "תטפל במפגינים". שעות אחר כך, ממשלתו העבירה את חוק צמצום עילת הסבירות, שהעמיק את הכאוס. יומיים אחר כך, לפי פרוטוקול דיון סודי של הנהגת חמאס - החליט ארגון הטרור לצאת לדרך – וב-7 באוקטובר פתחה במתקפת הפתע הקטלנית.
בבוקר 7 באוקטובר, בשעה 6:29, התעורר נתניהו משיחת ווטסאפ מקצין צבאי בכיר, שבישר לו שחמאס פתח בירי. דקות אחר כך, בשיחה מאובטחת ומתועדת הורה נתניהו לחסל את הנהגת חמאס. באותה שיחה שאל: "אפשר להוריד את ההנהגה שלהם?" – שינוי חד מהתנגדותו בתקופה שקדמה למלחמה, שבה בכירי מערכת הביטחון דחפו לתקיפה מיידית בעזה. אחרי התקפת הפתע נתניהו שינה גישה. כשהרמטכ"ל עדכן אותו על תקיפת אלף מטרות בעזה, השיב בזלזול: "אלף? אני רוצה חמשת אלפים".
7 צפייה בגלריה
סינוואר ונתניהו. רה"מ הורה לחסל את הנהגת חמאס בבוקר 7 באוקטובר
סינוואר ונתניהו. רה"מ הורה לחסל את הנהגת חמאס בבוקר 7 באוקטובר
סינוואר ונתניהו. רה"מ הורה לחסל את הנהגת חמאס בבוקר 7 באוקטובר
(צילום: REUTERS/Hatem Khaled, מארק ישראל סלם, MAHMUD HAMS/AFP)
ברגעים הראשונים לאחר תחילת ההתקפה כבר רמז נתניהו כיצד ינסה להסיר אחריות. באחת משיחותיו הראשונות אמר: "לא ראיתי דבר במודיעין". לפי התחקיר, כבר אז החל לטוות את מה שהפך למהלך שימור שלטון מתוכנן. צוותו תדרך מקורבים ובעלי השפעה נגד הקצינים - בראשם הרמטכ"ל הרצי הלוי - מנע הקלטות רשמיות של ישיבות עם ראש הממשלה, הורה לערוך חיפוש לקצינים בכירים כדי לבדוק אם יש עליהם מכשירי הקלטה - ובהמשך פעל אחד מעוזריו לשנות בדיעבד רישומים רשמיים של שיחותיו ביום ההתקפה.
במקביל, הודלף מסמך מסווג לעיתון זר תוך עקיפת מנגנוני הצנזורה, בניסיון לפגוע באמינותם של מבקריו - לרבות משפחות החטופים. בכך ניסה נתניהו, לפי התחקיר, להפנות את הזרקור החוצה ולמחוק ראיות שיכולות היו להטיל עליו אחריות במחדל ההתחלתי.

לוין ישב על גרם המדרגות - ובכה

באותם ימים, כשישראל שקעה בכאוס, גם בכירים בליכוד הפנימו את גודל המחדל. שר המשפטים יריב לוין, האדריכל של המהפכה המשפטית, ישב על גרם מדרגות ודמע – כך לפי שני עדים, בהם מוטי בבצ’יק, היועץ הבכיר לשר לשעבר יצחק גולדנקופף. דוברו של לוין, אגב, הכחיש שבכה. בישיבת הקבינט באותו יום סיכם שר האוצר בצלאל סמוטריץ' את התחושה: "בעוד 48 שעות יקראו להתפטרות שלנו בגלל הבלאגן הזה", אמר. "והם יהיו צודקים".
7 צפייה בגלריה
בצלאל סמוטריץ' בישיבות הסיעה
בצלאל סמוטריץ' בישיבות הסיעה
"בעוד 48 שעות יקראו להתפטרות שלנו, והם יהיו צודקים". סמוטריץ'
(צילום: אלכס קולומויסקי )
בשעות הראשונות לאחר המתקפה, דחה נתניהו הצעה מהאופוזיציה להקמת ממשלת אחדות רחבה עם רוב האופוזיציה - והעדיף להישאר תלוי בשותפיו מהימין הקיצוני, השרים בצלאל סמוטריץ' ואיתמר בן גביר. התוצאה הישירה: לכל אורך המלחמה הוא נאלץ להתיישר עם דרישותיהם, כולל התנגדות נחרצת להסכמים עם חמאס.

יעדים לא חיוניים - כדי להמשיך בלחימה

לפי התחקיר, בשלבים קריטיים של המו"מ להפסקת אש, הציב נתניהו לפתע יעדים צבאיים שלפי הצבא עצמו לא היו חיוניים באותה עת אל מול המחיר הכבד בחיי חטופים - בהם כיבוש רפיח והשתלטות על גבול מצרים - מהלך שאִפשר את המשך הלחימה. התחקיר מציין כי אלו היו מטרות שלא עניינו אותו קודם לכן - אך הפכו לכלי אסטרטגי בעיכוב הסכם שחרור חטופים.
בפועל, באפריל אשתקד כמעט הונחה תוכנית כזו על שולחן הקבינט. נתניהו שקל להסכים להפסקת אש בת שישה שבועות, שבמהלכה היו משתחררים יותר מ-30 חטופים, והיה נפתח חלון זמן למו"מ על הסדרה קבועה. סעודיה אותתה אז על נכונותה לקדם נרמול יחסים – צעד שהיה עשוי לעגן את מעמדו ההיסטורי של נתניהו. התוכנית נשמרה בסוד, מחוץ לסדר היום הרשמי של ישיבת הקבינט, מתוך כוונה להפתיע את השרים ולהקשות עליהם להתנגד.
7 צפייה בגלריה
נשיא ארה"ב לשעבר ג'ו ביידן
נשיא ארה"ב לשעבר ג'ו ביידן
ביידן. ניסה לפתות את נתניהו לעצור את המלחמה באמצעות סעודיה
(צילום: REUTERS/Ken Cedeno)
אלא שבמהלך הישיבה, כאשר מסמך העמדה הונח בשקט מול נתניהו, קטע השר סמוטריץ' את הדיון והזהיר: "אם הסכם כזה יובא - אין לך יותר ממשלה". השעה הייתה 17:44. נתניהו נדרש לבחור בין הסדר מדיני לבין שלמות הקואליציה - והוא בחר בקואליציה. "לא, לא - אין דבר כזה", השיב לסמוטריץ'. בהמשך הישיבה לחש ליועציו הביטחוניים: "אל תציגו את התוכנית".
באותם שבועות, אף שנתניהו שלח את צה"ל לרפיח בניגוד לעמדת ארה"ב, ממשל ביידן ניסה לפתות את ראש הממשלה לעצור את המלחמה - בעיקר באמצעות "גזרים". היועץ לביטחון לאומי ג'ייק סאליבן טס לסעודיה, שם הציג יורש העצר מוחמד בן סלמאן קלסר מסמכים ואמר: "בואו נסיים עם זה". לפי התחקיר, הסעודים הבהירו כי העסקה עם וושינגטון – ובתוכה נרמול עם ישראל – תלויה גם בהתחייבות להפסקת אש ובקידום ריבונות פלסטינית.
סאליבן העביר את המסר לנתניהו בירושלים, וימים אחר כך חידשה ישראל את ההצעה להסכם. הטיוטה החדשה כללה נסיגה הדרגתית מהרצועה ופתיחת מו"מ על הפסקת אש קבועה - וזכתה לברכת מצרים וקטאר. אך כשחמאס דרש ערבויות מחייבות, ובמקביל נתניהו אותת לאמירויות על שליטה אזרחית בעזה, הגיע הפיצוץ.
7 צפייה בגלריה
איתמר בן גביר ישיבת סיעה עוצמה יהודית
איתמר בן גביר ישיבת סיעה עוצמה יהודית
בן גביר. פרץ ל"אקווריום" ודרש לראות את טיוטת ההסכם
(צילום: אלכס קולומויסקי )
בן גביר, שלא קיבל את נוסח ההסכם, פרץ ל"אקווריום" ודרש לראות את הטיוטה. ב-28 ביולי, שעות לפני פגישת החתימה ברומא, הוסיף נתניהו שישה תנאים חדשים ובהם התנגדות לנסיגה מציר פילדלפי - שהובילו לפיצוץ המגעים. "תפסיק למרוח אותי", הטיח בו ביידן בשיחה ב-1 באוגוסט.

"לא 50% מהבוחרים שלי"

במאי 2024, התקיימו שיחות מתקדמות בין ארה"ב, סעודיה וישראל. סעודיה אותתה על נכונות היסטורית לנרמול היחסים בתנאי שישראל תסיים את המלחמה, שארה"ב תספק תמורות - ושהתהליך יכלול התקדמות בהכרה במדינה פלסטינית. נתניהו סירב, והיחסים עם ממשל ביידן הידרדרו.
בשיחה אחרת קשה במיוחד - הנשיא ביידן ניתק את השיחה בזעם. כשבכירים בבית הלבן הציגו בפני נתניהו סקרים שלפיהם יותר מ-50% מהישראלים תומכים בעסקת חטופים - הוא השיב: "לא 50% מהבוחרים שלי". המענה הזה, לפי התחקיר, שיקף את תפיסתו הפוליטית לאורך המלחמה – בה העדיף להישען על בסיס תמיכה נאמן, גם במחיר של נתק מהקונצנזוס הציבורי הרחב.
7 צפייה בגלריה
מוחמד בן סלמאן
מוחמד בן סלמאן
בן סלמאן. "פתח קלסר ואמר 'בואו נסיים עם זה'"
(צילום: Nathan Howard, AP)
תחילה נזהר נתניהו מהסלמה מול חיזבאללה ואיראן, אך שורת הצלחות מודיעיניות הובילה לחיסול בכירים בחיזבאללה, ובהמשך - להתנקשות במנהיג הארגון חסן נסראללה ולכניסה לדרום לבנון, שהביאה להשמדת חלק ניכר מארסנל חיזבאללה. לאחר מכן, השמידה ישראל חלקים גדולים ממערך ההגנה האווירית של איראן - מה שהותיר את טהרן פגיעה, ואִפשר למורדים בסוריה להדיח את הנשיא בשאר אסד, בן בריתה הוותיק של איראן.

קרא לגפני - וחשף סוד צבאי: "דחה את פיזור הכנסת"

במקביל למאבק הפנימי, החל נתניהו להיערך לתקיפה באיראן. כדי למנוע שתעבור הצעת חוק לפיזור הכנסת בצל המחלוקות על חוק הפטור מגיוס, דבר שעלול לסכל את המבצע, ביצע נתניהו מהלך פוליטי שמאפיין את סגנונו לאורך השנים – תמרון שקט אך דרמטי.
במשרדו בבסיס הקריה בתל אביב, ביקש נתניהו מעוזרו להתקשר לח"כ משה גפני מיהדות התורה. נתניהו זימן לפגישה דחופה את גפני, וכשזה הגיע למשרד הונח בפניו דף לחתימה. היה זה מסמך סודיות, טופס מוכר במערכת הביטחון שמחייב את החותם לשמור על סוד צבאי. כל מי שנחשף בישראל למידע רגיש במיוחד מחויב לחתום על מסמך כזה, שמאפשר העמדה לדין במקרה של הדלפה. גפני חתם, ונתניהו גילה לו: בתוך ארבעה ימים - ישראל תצא לתקיפה באיראן.
7 צפייה בגלריה
הצבעות להצעת חוק פיזור הכנסת במליאה
הצבעות להצעת חוק פיזור הכנסת במליאה
גפני. נתניהו סיפר לו על התקיפה באיראן - כדי שיצביע נגד פיזור הכנסת
(צילום: אלכס קולומויסקי)
גפני יצא מהפגישה מודאג, שכן הוא לא היה בטוח אם מדובר במהלך פוליטי מניפולטיבי או בתוכנית אמיתית. הוא חשש שמדובר בבלוף, אך באותה נשימה חשש שתקיפה כזו אכן מתוכננת ושהצבעה לפיזור הכנסת עלולה לסכלה. יומיים לאחר מכן, מפלגתו של גפני הצביעה נגד פיזור הכנסת - ונתניהו שרד. פחות מ-24 שעות לאחר מכן המריאו מטוסי קרב ישראליים לאיראן – והחלו את מה שמתואר בתחקיר כ"פרק הגדול ביותר בקריירה הפוליטית של נתניהו".
בתחקיר נכתב כי "המהלך רב-הזרועות" הזה הציג את נתניהו בשיא כוחו הפוליטי. הוא הדגיש את השילוב המתמיד בין הישרדות פוליטית, תמרון של שותפים קואליציוניים וריצוי גורמים בממשל האמריקני - כשלעיתים הכול קורה במקביל. כמו כן, הוא שיקף את החפיפה בין האינטרס האישי, ההישרדות הפוליטית והאינטרס הלאומי. מעל הכול, התחקיר מצביע על כך שנתניהו הפך את המלחמה – בין אם בעזה, בלבנון או במקרה הזה באיראן - לכלי פוליטי להישרדות שלטונית.
בישראל נחגג המבצע באיראן ככישלון צורב של האויב - והליכוד, לראשונה מאז המלחמה, המריא בסקרים לעמדה טובה מזו שבה היה מאז אוקטובר 2023.