מעט יותר מיממה לאחר שההצעה הסינית-רוסית לדחות את ההחלטה נפלה במועצת הביטחון, הלילה (בין שבת לראשון) בשעה 3:00 נכנסו מחדש לתוקפן הסנקציות של האו"ם על איראן, במסגרת מנגנון ה-snapback. זאת לאחר שהרפובליקה האיסלאמית הואשמה בהפרת הסכם הגרעין מ-2015, ובצל כישלון המו"מ הגרעיני מול ארה"ב.
בעקבות האור הירוק של מועצת הביטחון, חזרו לתוקפן הסנקציות הכבדות, עשר שנים לאחר שהוסרו. הסנקציות הללו יכללו אמברגו נשק; איסור על העשרה ועיבוד מחדש של אורניום; איסור על שיגור טילים בליסטיים בעלי יכולת לשאת ראשי נפץ גרעיניים או עיסוק בפעילויות הקשורות לטילים כאלה, ועל העברת טכנולוגיה הקשורה לטילים בליסטיים; הקפאת נכסים איראניים ברחבי העולם ואיסור כניסה של אישים איראנים וחברות איראניות למדינות שונות; וכן אישור למדינות לבצע חיפושים על מטוסים וספינות של חברות תעופה וספנות איראניות כדי לוודא שאין בהם סחורות אסורות.
עם זאת, באירופה ובארה"ב הדגישו מיד עם כניסת הסנקציות לתוקף כי אין בכך כדי לסיים את הדיפלומטיה. מזכיר המדינה של ארה"ב מרקו רוביו קרא לטהרן "להסכים לדיונים ישירים, בתום לב", תוך שהוא מבקש מכל המדינות "ליישם את הסנקציות מיד כדי להפעיל לחץ על איראן".
שרי החוץ של בריטניה, צרפת וגרמניה מסרו בהצהרה משותפת כי ימשיכו "לחפש פתרון דיפלומטי חדש שיבטיח שאיראן לעולם לא תשיג נשק גרעיני". בינתיים, הם קראו לטהרן "להימנע מכל צעד שיגביר את ההסלמה".
לפי הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית (סבא"א), איראן היא המדינה היחידה שאינה בעלת נשק גרעיני שהעשירה אורניום לרמה גבוהה (60%), קרוב לסף הטכני של 90% הנדרש לבניית פצצת אטום. טהרן מכחישה שאיפות צבאיות כאלה, אך מתעקשת על זכותה לאנרגיה גרעינית למטרות אזרחיות, בעיקר לייצור חשמל.
הסכם הגרעין משנת 2015 בין איראן למעצמות הגדולות קבע רמה זו על 3.67%. לפי סבא"א, לאיראן יש כ-440 קילוגרמים של אורניום מועשר ל-60%, מלאי שאם יועשר ל-90%, לדברי מומחים אירופים, יאפשר למדינה לייצר 8 עד 10 פצצות אטום.
נשיא איראן מסעוד פזשכיאן הצהיר אתמול כי ארה"ב דרשה מאיראן למסור את כל האורניום המועשר שלה בתמורה להארכה של שלושה חודשים של השעיית הסנקציות, וכינה בקשה זו "בלתי מקובלת". הוא אמר לטלוויזיה הממלכתית במדינה כי "הם רוצים שנמסור את כל האורניום המועשר שלנו. בעוד מספר חודשים תהיה להם דרישה חדשה".
בריטניה, צרפת וגרמניה, מדינות ה-E3, הפעילו את מנגנון ב-snapback בסוף אוגוסט, שאיפשר את חידוש הסנקציות שהוסרו בשנת 2015 בעקבות הסכם הגרעין האיראני תוך 30 יום. עוד לפני חידוש הסנקציות הרשמית, כל דווח באיראן, טהרן החזירה את שגריריה לשלוש המדינות "להתייעצות".
פגישות בדרגים גבוהים התקיימו במהלך השבוע האחרון בשולי העצרת הכללית של האו"ם בניו יורק בניסיון למצוא פתרון דיפלומטי. אך ה-E3 קבעו כי טהרן לא עשתה "מחוות קונקרטיות" כדי לעמוד בשלושת תנאיה: חידוש המשא ומתן עם ארה"ב; גישה לפקחי סבא"א לאתרי הגרעין הרגישים של נתנז, פורדו ואספהאן; ותהליך לאבטחת מלאי האורניום המועשר.
4 מדינות תמכו בדחייה, 9 התנגדו: "יכולות להיות השלכות קשות"
ביום שישי תמכו ארבע מדינות בלבד במועצת הביטחון ביוזמה הרוסית-סינית לדחייה בת חצי שנה של החזרת הסנקציות. תשע מדינות הצביעו נגד, ושתיים נמנעו. נציג רוסיה באו"ם אמר כי להטלת הסנקציות המחודשת "יכולות להיות השלכות קשות והיא עלולה להוביל להסלמה במזרח התיכון. איראן עשתה הכול כדי לפייס את האירופים ואת ארצות הברית, אבל מעצמות המערב סירבו להתפשר". נציג סין אמר כי "איראן העבירה שוב ושוב מסרים חיוביים", והוסיף כי "דחייה תשאיר את הנתיב הדיפלומטי פתוח".
מנגד, שגריר צרפת באו"ם אמר בדיון כי "מדינות אירופה ניסו כמה וכמה פעמים להגיע לפתרון עם איראן - וטהרן העדיפה לדחות הכול. חזרת הסנקציות לא אומרת שזה סוף הדיפלומטיה עם איראן". גם האמריקנים אמרו כי המשמעות אינה ביטול האפשרות להסרת הסנקציות בהליך דיפלומטי בשלב מאוחר יותר.
נשיא ארה"ב טראמפ על התקיפה באיראן, השבוע
(צילום: UN)
נשיא איראן מסעוד פזשכיאן אמר אחרי ההצבעה כי "אנחנו מוכנים להיות שקופים בנוגע לאורניום המועשר לרמה גבוהה שלנו. אין לנו כוונה לעזוב את האמנה למניעת הפצת נשק גרעיני". שר החוץ האיראני עבאס עראקצ'י תקף את מדינות אירופה: "הגשנו כמה הצעות כדי למנוע משבר חדש, אבל צרפת, גרמניה ובריטניה בחרו בעימות במקום בדיאלוג".
זה מנגנון ה-snapback שהחזיר את הסנקציות על איראן
צרפת, בריטניה וגרמניה, יחד עם סין, רוסיה וארה"ב, היו שותפות להסכם הגרעין שנחתם עם איראן ב-2015, ושבמסגרתו הוסרו כמעט כל הסנקציות הבינלאומיות על המדינה בתמורה לכך שהגבלות משמעותיות הוטלו על תוכנית הגרעין שלה. אלא שב-2018 הודיע דונלד טראמפ – בעידודה של ממשלת ישראל בראשות בנימין נתניהו – כי וושינגטון פורשת מההסכם, בנימוק שהסרת הסנקציות, גם אם עיכבה את תוכנית הגרעין של איראן, אפשרה לה במקביל להרחיב את פעילות הטרור שלה בדרכים אחרות.
בעקבות פרישת ארה"ב מההסכם והחזרת הסנקציות האמריקניות עליה במלואן – ואף ששאר המדינות נותרו מחויבות להסכם – החלה טהרן להתיר עוד ועוד מההתחייבויות שלה להסכם, בטענה כי מדינות אירופה לא פיצו אותה על הפרישה האמריקנית וכי אין בו עוד תועלת. השנה - לפני מלחמת 12 הימים - היא כבר הספיקה לצבור יותר מ-400 ק"ג של אורניום מועשר לדרגה של 60%, מרחק קצר ביותר מדרגת ההעשרה הנחוצה לפיתוח נשק גרעיני, 90%.
על רקע זה, ואחרי 7 שנים שבהן ישבו על הגדר, הודיעו צרפת, בריטניה וגרמניה כי ייזמו החזרה של כל הסנקציות על איראן מלפני התפרקות ההסכם אם לא יושג הסדר איתה בעניין הגרעין עד סוף אוגוסט. הסכם הגרעין מ-2015 עוגן בהחלטה של מועצת הביטחון מאותה שנה ונקבע בו מנגנון snapback המסדיר את האופן שבו יוחזרו הסנקציות של האו"ם על איראן במקרה הצורך.
לפי הסעיף הנוגע ל-snapback, אם למדינות השותפות להסכם נודע כי איראן מפירה אותו באופן משמעותי, הן יכולות להפעיל את המנגנון הזה ולהפנות את הסוגיה למועצת הביטחון. מרגע שהמנגנון מופעל חייבת המועצה לאשר בתוך 30 יום החלטה שלפיה היא מאריכה את ההקלה הגדולה שנתנה לאיראן מהסנקציות ב-2015, ואם היא אינה מאשרת החלטה כזו – כל הסנקציות של האו"ם שהיו מוטלות על טהרן לפני ההסכם ההוא חוזרות לתוקף.
