נכשל ניסיון אחרון של רוסיה וסין לדחות את הטלת הסנקציות על איראן: ארבע מדינות בלבד תמכו אמש (שישי) במועצת הביטחון ביוזמה הרוסית-סינית לדחייה בת חצי שנה, והיום בלילה כל הסנקציות של האו"ם יוטלו מחדש על טהרן. ההצבעה התקיימה לאחר שצרפת, בריטניה וגרמניה האשימו את איראן בהפרת הסכם הגרעין מ-2015. תשע מדינות הצביעו נגד, שתיים נמנעו.
נציג רוסיה באו"ם אמר כי להטלת הסנקציות המחודשת "יכולות להיות השלכות קשות והיא עלולה להוביל להסלמה במזרח התיכון. איראן עשתה הכול כדי לפייס את האירופים ואת ארצות הברית, אבל מעצמות המערב סירבו להתפשר". נציג סין אמר כי "איראן העבירה שוב ושוב מסרים חיוביים", והוסיף כי "דחייה תשאיר את הנתיב הדיפלומטי פתוח".
4 צפייה בגלריה
ההצבעה במועצת הביטחון. רק 4 מדינות תמכו בהצעת רוסיה וסין
(צילום: REUTERS/Eduardo Munoz)
מנגד, שגריר צרפת באו"ם אמר כי "מדינות אירופה ניסו כמה וכמה פעמים להגיע לפתרון עם איראן - וטהרן העדיפה לדחות הכול. חזרת הסנקציות לא אומרת שזה סוף הדיפלומטיה עם איראן". גם האמריקנים אמרו כי המשמעות אינה ביטול האפשרות להסרת הסנקציות בהליך דיפלומטי בשלב מאוחר יותר.
איראן: צרפת, גרמניה ובריטניה בחרו בעימות במקום בדיאלוג
נשיא איראן מסעוד פזשכיאן אמר אחרי ההצבעה כי "אנחנו מוכנים להיות שקופים בנוגע לאורניום המועשר לרמה גבוהה שלנו. אין לנו כוונה לעזוב את האמנה למניעת הפצת נשק גרעיני". שר החוץ האיראני עבאס עראקצ'י תקף את מדינות אירופה: "הגשנו כמה הצעות כדי למנוע משבר חדש, אבל צרפת, גרמניה ובריטניה בחרו בעימות במקום בדיאלוג".
בכיר החות'ים נסר א-דין עאמר הגיב להחלטה ואמר כי "ההטלה מחדש של הסנקציות על איראן מהווה תמיכה ברורה באויב הציוני ועדות לכישלון התקיפות האחרונות נגד איראן. אם האויב היה משיג את מטרותיו, הוא לא היה צריך להטיל מחדש סנקציות. זה גם אומר שצרפת ורוב מדינות אירופה ממשיכות לתמוך באויב הציוני בכל דרך, גם אם הן טוענות אחרת".
עם הפעלת מנגנון ה-snapback יוחלו מחדש על איראן שש החלטות על סנקציות שהתקבלו נגדה במועצת הביטחון בשנים 2010-2006. הסנקציות הללו יכללו אמברגו נשק; איסור על העשרה ועיבוד מחדש של אורניום; איסור על שיגור טילים בליסטיים בעלי יכולת לשאת ראשי נפץ גרעיניים או עיסוק בפעילויות הקשורות לטילים כאלה, ועל העברת טכנולוגיה הקשורה לטילים בליסטיים; הקפאת נכסים איראניים ברחבי העולם ואיסור כניסה של אישים איראנים וחברות איראניות למדינות שונות; וכן אישור למדינות לבצע חיפושים על מטוסים וספינות של חברות תעופה וספנות איראניות כדי לוודא שאין בהם סחורות אסורות. רק שלשום פורסמו תמונות לוויין המחזקות את החשד שאיראן ביצעה שיגור של טיל בין-יבשתי בשבוע שעבר.
צרפת, בריטניה וגרמניה, יחד עם סין, רוסיה וארה"ב, היו שותפות להסכם הגרעין שנחתם עם איראן ב-2015, ושבמסגרתו הוסרו כמעט כל הסנקציות הבינלאומיות על המדינה בתמורה לכך שהגבלות משמעותיות הוטלו על תוכנית הגרעין שלה. אלא שב-2018 הודיע דונלד טראמפ – בעידודה של ממשלת ישראל בראשות בנימין נתניהו – כי וושינגטון פורשת מההסכם, בנימוק שהסרת הסנקציות, גם אם עיכבה את תוכנית הגרעין של איראן, אפשרה לה במקביל להרחיב את פעילות הטרור שלה בדרכים אחרות.
בעקבות פרישת ארה"ב מההסכם והחזרת הסנקציות האמריקניות עליה במלואן – ואף ששאר המדינות נותרו מחויבות להסכם – החלה טהרן להתיר עוד ועוד מההתחייבויות שלה להסכם, בטענה כי מדינות אירופה לא פיצו אותה על הפרישה האמריקנית וכי אין בו עוד תועלת. השנה - לפני מלחמת 12 הימים - היא כבר הספיקה לצבור יותר מ-400 ק"ג של אורניום מועשר לדרגה של 60%, מרחק קצר ביותר מדרגת ההעשרה הנחוצה לפיתוח נשק גרעיני, 90%.
על רקע זה, ואחרי 7 שנים שבהן ישבו על הגדר, הודיעו צרפת, בריטניה וגרמניה כי ייזמו החזרה של כל הסנקציות על איראן מלפני התפרקות ההסכם אם לא יושג הסדר איתה בעניין הגרעין עד סוף אוגוסט. הסכם הגרעין מ-2015 עוגן בהחלטה של מועצת הביטחון מאותה שנה ונקבע בו מנגנון snapback (בתרגום חופשי: "החזרה מהירה"), המסדיר את האופן שבו יוחזרו הסנקציות של האו"ם על איראן במקרה הצורך.
לפי הסעיף הנוגע ל-snapback, אם למדינות השותפות להסכם נודע כי איראן מפירה אותו באופן משמעותי, הן יכולות להפעיל את המנגנון הזה ולהפנות את הסוגיה למועצת הביטחון. מרגע שהמנגנון מופעל חייבת המועצה לאשר בתוך 30 יום החלטה שלפיה היא מאריכה את ההקלה הגדולה שנתנה לאיראן מהסנקציות ב-2015, ואם היא אינה מאשרת החלטה כזו – כל הסנקציות של האו"ם שהיו מוטלות על טהרן לפני ההסכם ההוא חוזרות לתוקף.
הדד-ליין שקבעו שלוש המדינות האירופיות לאיראן – סוף אוגוסט – אינו מקרי. החלטת האו"ם על ההסכם מ-2015 תפקע ב-18 באוקטובר השנה, וברגע שהיא לא תהיה תקפה עוד – המדינות השותפות להסכם לא יוכלו עוד להפעיל את ה-snapback, כך שלשלוש נותר חלון הזדמנויות צר. במסגרת תכנון ההליכים הדיפלומטיים הנוגעים ל-snapback בריטניה, צרפת וגרמניה הביאו בחשבון גם את העובדה שבחודש הבא תכהן רוסיה כנשיאה התורנית של מועצת הביטחון, והיא נחשבת לשותפה קרובה מאוד של איראן.
למעשה כבר באוגוסט 2020, שנתיים אחרי הפרישה מהסכם הגרעין, טען ממשלו הקודם של טראמפ כי הפעיל את מנגנון ה-snapback, אולם סביב המהלך ההוא שררה מחלוקת. בעוד ארה"ב טענה אז כי יש לה זכות להפעיל את המנגנון משום שהייתה חברה בהסכם, כל שאר החתומות עליו – איראן, גרמניה, צרפת, בריטניה, רוסיה וסין – הצהירו במועצת הביטחון כי הן אינן מכירות בצעד האמריקני.
פורסם לראשונה: 23:03, 26.09.25
