הבחירה של ראש הממשלה בנימין נתניהו באלוף במילואים אלי שרביט לראש השב"כ התקבלה בהפתעה הבוקר (שני), שכן הוא לא היה אחד מהמועמדים המובילים ששמותיהם פורסמו כמי שעשויים להתמנות לתפקיד במקום רונן בר, אם אכן יודח. במינויו של שרביט, חוזר נתניהו על תקדים שנקבע לאחר רצח רבין: מינוי ראש לארגון שלא שירת בו מעולם - ובמיוחד, במקרה זה - מפקד חיל הים לשעבר. הקודם שעשה את זה היה עמי אילון, שמונה לתפקיד לאחר רצח ראש הממשלה לשעבר ב-1995.
"שב"כ הוא ארגון עתיר זכויות, שעבר טלטלה קשה ב-7 באוקטובר. ראש הממשלה משוכנע שהאלוף שרביט הוא האדם המתאים להובלת השב״כ לדרך שתמשיך את המסורת המפוארת של הארגון", נמסר הבוקר מלשכתו של נתניהו, מבלי להזכיר את ראש השב"כ המכהן רונן בר.
בשבוע הבא יתקיים דיון בבג"ץ בעניין הדחתו של בר מהתפקיד. לפי החלטת הממשלה, הוא יסיים את תפקידו ב-10 באפריל, אך בר טען כי ההחלטה נגועה בניגוד עניינים בין השאר. בר, לעת עתה, לא הגיב לכוונה למנות את שרביט למחליפו. הוא אמר בשבועות האחרונים כי בעיניו - מחליפו צריך להיות אחד ממי שהיו סגני ראש השב"כ - והוסיף שהמינוי צריך להיעשות בהמשך - ולא בימים אלה. נתניהו כאמור לא נענה לרצונו, והחליט הבוקר על המועמד שלו. זה אלי שרביט.
שרביט, אב לשלושה, נולד במדרשת שדה בוקר שבנגב, הצעיר מבין שלושת ילדי המשפחה. משדה בוקר עברה המשפחה לבאר שבע, שם העביר את שנות ילדותו. בריאיון סיכום תפקידו כמפקד חיל הים ב-ynet ו"ידיעות אחרונות", סיפר כי הגיוס לחיל הים היה מקרי לחלוטין. "הגיע פתק בדואר – 'התנדב לקורס חובלים', אז הלכתי. לא הייתי בצופי ים ולא כלום. התגייסתי ב-1985 והלכתי לסטי"לים, לקורס חובלים, שנמשך אז שנה וחצי".
נתניהו: רונן בר לא יישאר ראש השב"כ
(צילום: תקשורת ראש הממשלה)
את כל שירותו העביר במערך הסטי"לים, ושילב בין תפקידי מטה לתפקידי שטח. ב-2006 היה סגן מפקד שייטת הסטי"לים (שייטת 3) ובהמשך מונה למפקדה, למפקד בסיס חיפה של החיל, לסגן מפקד חיל הים, ומשם, ב-2016, קיבל את הפיקוד על החיל במקום רם רוטברג. בתווך, עבר שרביט כמה אירועים מכוננים - מלחמות, מבצעים, וגם את ההשתלטות על המרמרה - אז שימש מפקד שייטת הסטי"לים. במהלך ימיו כמפקד חיל הים, שרביט פיקד על המבצעים החשאיים נגד כלי השיט של איראן, ומה שכונה המב"מ. במהלך כהונתו לא היה לו ממשק עם שב"כ. הוא כיהן כאלוף בתפקיד אחד - מפקד חיל הים.
ב-2021 סיים שרביט את תפקידו, השתחרר מצה"ל והחל לנהל את חטיבת האנרגיות המתחדשות של תדיראן. בהמשך מונה לנשיא חברת בת של רפאל, שעוסקת במערכות הגנה בים. עד היום שימש שרביט כיו"ר קיודיסול ומנכ"ל אלגרי פאואר. לפי כלכליסט, רק אמש הודיעה חברת אינטרנט גולד – קווי זהב הנסחרת בבורסה, על מיזוג אסטרטגי עם אלגרי פאואר, המתמחה ביזום, הקמה וניהול של פרויקטים סולאריים. במסגרת העסקה, תרכוש אינטרנט גולד 100% מהון המניות של אלגרי כנגד הקצאת מניות, כך שבעלי המניות של אלגרי יחזיקו בכ-50% מהחברה הממוזגת. באינטרנט גולד הבהירו כי העסקה תמשיך להתקדם כמתוכנן, למרות המינוי של אלי שרביט, יו”ר קיודיסול ואלגרי, לראש השב"כ.
שרביט נחשב בעבר גם לאחד המועמדים למינוי למנכ"ל רפאל, אבל אמר לכלכליסט שדחה הצעה בנושא כדי להתמסר למיזם בתחום האנרגיות המתחדשות בשוק הפרטי. באותו עניין, רק לפני כחודשיים, מתח ביקורת חריפה על נשיא ארה"ב דונלד טראמפ ומדיניות האקלים שלו: "מדיניות זו אינה רק שגויה, כי אם מסוכנת. קוצר הראייה שנוקט טראמפ משדר לעולם מסר מזעזע של התעלמות מהמציאות המדעית, מרווחת האנושות, ומהאחריות לדורות הבאים", כתב בין השאר במאמר בכלכליסט.
4 צפייה בגלריה
מפקד חיל הים לשעבר היה מועמד למנכ"ל משרד הביטחון. שרביט, איזנקוט ומפקד השייטת לשעבר גור שרייבמן ב-2018
(צילום: דובר צה"ל)
שרביט גם נחשב לאחד המועמדים לתפקיד מנכ"ל משרד הביטחון במקום אייל זמיר שמונה לרמטכ"ל, אך ככל הידוע - הוא דחה את ההצעה לשמש כמנכ"ל המשרד, ולתפקיד מונה אלוף במיל' אמיר ברעם, שהיה סגנו של הרצי הלוי.
הגיע לקפלן, דחה טענות בפרשת הצוללות
כמפקד חיל הים לשעבר, מינה לאחרונה הרמטכ"ל אייל זמיר את שרביט לאחד מחברי הצוות הצה"לי שיבדוק את תחקירי 7 באוקטובר. בראש הצוות עומד אלוף במילואים סמי תורג'מן, וחברים בו קצינים נוספים בדימוס. לאחר סיום תפקידו, חודשים בודדים לאחר מבצע שומר החומות, אמר שרביט: "חמאס מתעצם משמעותית. חד-משמעית". הוא הודה שגם חיזבאללה התעצם אז מאוד, וסיפר - כפי שביצע צה"ל בלחימה מול ארגון הטרור השיעי - שהתוכנית היא "לשלול מספיק יכולות תוך יממות ספורות - כדי להפעיל את נמלי חיפה ואשדוד", כלשונו.
שרביט, שמיעט לדבר מאז שחרורו מהתפקיד, בוודאי שלא על סוגיות שתחת שב"כ, התבטא ב-2022 בעניין האיראני - ובכלל, על מדיניות ישראל. "יש לפעמים אשליה שכאשר אנחנו ב'שב ואל תעשה' ונימנע מחיכוך, בזה מצבנו ישתפר והשלום ישרור בגבולותינו. אני לא שותף לדעה הזאת. יש פה ישות מסוכנת מאין כמותה ששמה לה מטרה לפגוע בנו בהתבססות סמוך לגבולנו", אמר אז בכאן. "יש הבדל בין אויב במרחק אלפי קילומטרים, להתבססות של איראן סמוך לגבולותינו, וישראל צריכה לעשות כל אשר לאל ידה כדי למנוע את זה".
4 צפייה בגלריה
נתניהו בצוללת. שרביט אמר: "מנסים לצייר מציאות שזה נכפה עלינו. זו מציאות לא קיימת"
(צילום: רויטרס)
שרביט גם השתתף בעבר לפחות בהפגנה אחת בקפלן נגד המהפכה המשפטית, אולם לא השמיע קריאות לאי-התנדבות למילואים. אותה הפגנה הייתה במרץ 2023, כששרביט צעד עם קבוצת חובלים וקצין בכיר בדרגת תת-אלוף במיל', שסיים אז משמרת בקריה.
שרביט הביע לאורך תפקידו כמפקד חיל הים תמיכה מקצועית ברכש ספינות הטילים והצוללות מגרמניה וממספנת טיסנקרופ, ודבריו - כשהוא לובש מדים - החלישו לכאורה את הטענות לביקורת ושחיתות מצד נתניהו בדחיפתו לרכוש את כלי השיט מהקונצרן הגרמני.
באחד הראיונות שנתן, העביר מסר לפיו אין מציאות שמישהו קבע לצה"ל אילו כלי שיט לרכוש. "אנחנו מאוד אוהבים את המספנה הזו, היא מייצרת כלי שיט פנטסטיים. אנחנו קונים ממנה צוללות עשרות שנים. אני לא מכיר שום דבר שדוחפים לצה״ל. לא מכיר דבר כזה. אם אנחנו לא רוצים, אנחנו לא לוקחים", הוא אמר. "אנחנו רצינו, אנחנו אפיינו את זה, דייקנו את זה בדיוק למידותינו, זה מה שרצינו".
האינטרס הישראלי
במכתבי האזהרה ששלחה ועדת הצוללות גם לקודמו של שרביט נקבע אומנם כי נוצר סיכון לביטחון המדינה בין השאר, אולם לדברי שרביט אז, "המציאות שבה מנסים לצייר את כלי השיט האלה, גם את הצוללות וגם את הספינות ככלי שיט שאין בהם צורך ונכפה עלינו, היא מציאות לא קיימת. הם כלי שיט שבחרנו אותם, שקדנו עליהם שנים".
שרביט גם הביע תמיכה בהסכם עם לבנון שעליו חתם יאיר לפיד בימיו כראש ממשלה. ההסכם הסדיר את הגבול הימי בין לבנון לישראל, ואפשר ללבנונים לחפש גז בשדה מסוים - שבו לבסוף לא התגלו ממצאים. שרביט אמר בין השאר אז כי לישראל "יש אינטרס שלמדינת לבנון תהיה אסדה", והוסיף כי הוא משקף את האינטרסים הישראליים.
החלטה נוספת שקיבל שרביט, עוד בתפקידו כמפקד חיל הים, הייתה הוצאת תצפיתניות של חיל הים מקו המגע - בשתי זירות: את הבקריות בגזרת עזה העביר ממוצב ארז שהותקף ב-7 באוקטובר לבסיס חיל הים באשדוד, ואת אלה שבראש הנקרה - בגזרת לבנון - החליט להעביר לחיפה.
