מפקד פיקוד המרכז של צבא ארצות הברית (סנטקום), גנרל מייקל קורילה, נחשב לדמות מפתח במערכת הביטחון האמריקנית – ולידיד אמת של ישראל. מאז מתקפת חמאס ב-7 באוקטובר, הוא היה זה שיזם את שליחת נושאות המטוסים לאזור, ופעל לחיזוק שיתוף הפעולה עם צה"ל. כעת, חודשים ספורים לפני סיום תפקידו, הוא הפך לדמות המרכזית במחנה שתומך בתקיפה משותפת עם ישראל נגד מתקני הגרעין באיראן - אל מול אלה בממשל טראמפ שמעדיפים את המשך הדיאלוג עם טהרן.
הדיווח הדרמטי ב"ניו יורק טיימס" שלשום חשף כי ישראל תכננה לתקוף את מתקני הגרעין באיראן - אך נבלמה על ידי הנשיא טראמפ. לפי הכתבה, שעליה חתום גם עיתונאי ynet ו"ידיעות אחרונות" רונן ברגמן, הממשל האמריקני התחלק לשני מחנות: הראשון, בהובלת קורילה, שתמך בתקיפה משותפת עם ישראל; והשני, שדגל בהזדמנות לדיאלוג עם טהרן. טראמפ, אחרי חודשים של דיונים פנימיים, הכריע בעד הדיפלומטיה.
ראש הממשלה נתניהו הגיע לוושינגטון בניסיון לשנות את דעתו של טראמפ - אך נכשל. לפי בכירים ישראלים, צה"ל גיבש תוכנית לתקיפה משולבת שכללה פשיטת קומנדו ותקיפה אווירית, אך זו לא הייתה מוכנה לביצוע לפני אוקטובר. לכן, ישראל החלה לקדם אופציה של תקיפה אווירית בלבד, שדורשת סיוע אמריקני. קורילה והיועץ לביטחון לאומי מייק וולץ בחנו כיצד ארה"ב תוכל לתמוך במבצע. ציוד צבאי הוזרם לאזור - כולל שתי נושאות מטוסים, סוללות פטריוט ו-THAAD, ומפציצי B-2 - חלק מההיערכות לאפשרות של תקיפה ישראלית.
פרשננו רון בן ישי ציין אתמול כי במערכת הביטחון בישראל סבורים כי נותר חלון הזדמנויות קצר - אולי רק חודשים - להשמדת מתקני הגרעין באיראן. לטענת גורמים ביטחוניים בישראל ובקרב הפנטגון והמודיעין האמריקני, השילוב בין הישגי "חרבות ברזל", התקיפה באיראן והמשבר הפנימי שם, יצרו תנאים נדירים לתקיפה יעילה. בהמשך, תקיפה כזו תיתקל בקשיים רבים יותר ועלולה לגבות מחיר כבד. שיקול נוסף: קורילה צפוי לסיים בקרוב את תפקידו - ועמדת מחליפו אינה ברורה.
הפעם הראשונה שקורילה הגיע לישראל הייתה בשנות ה-20 לחייו, כשהיה קצין צעיר. במשך חודש הוא חרש את המדינה והתאהב בה. מאז, ביקר בישראל עשרות פעמים - יותר מ-15 פעמים בשנתיים האחרונות - הפעם כגנרל.
קורילה הוביל בשנים האחרונות גישה פרקטית לשיתוף פעולה אזורי. במקום ברית גלויה כמו נאט"ו, הוא ריכז יכולות מתקדמות תחת מפקדת סנטקום – כך שמכ"מים אמרייתיים או יכולות אמריקניות בקטאר מסייעות גם לבסיסים בישראל. בצה"ל כינו זאת "המטרייה של קורילה". במהלך התקיפה האיראנית באפריל אשתקד, לפי פרסומים זרים, גם סעודיה וירדן שיתפו פעולה תחת אותה "חופה שקטה".
מעבר לטכנולוגיה ולמבצעים, לקורילה יש תכונה בולטת נוספת: ירידה חסרת פשרות לפרטים. לדברי גורמים ישראלים, הוא מכיר בעל-פה את סוגי החימוש ששוגרו לישראל בליל התקיפה האיראנית, ואת זהות ומיקום המיירטים.
ביקור הגנרל קורילה בישראל, בחודש אוקטובר
(צילום: דובר צה"ל)
"אין בקיא ממנו בפרטים. תעיר אותו באמצע הלילה והוא יענה לך כמו במבחן פתע - בציון 90, שאפילו שקצינים ישראלים לא היו מקבלים", אמר גורם ישראלי בשנה שעברה לכתבנו יואב זיתון. עם כל זאת, קורילה שומר על גישה אנושית, לא פטרונית, ומקפיד לשמוע גם את דעתם של אלופים ישראלים בדרגי הביניים – מה שהפך אותו לדמות מוערכת מאוד לא רק בירושלים, אלא גם בפנטגון.
לצד גישתו המבצעית, קורילה קידם קפיצה טכנולוגית חסרת תקדים בפיקוד: הוא מינה CTO אזרחית - סקיילר מור - לתפקיד בכיר, חיזק את תשתיות הרשת והקים גוף טכנולוגי ייעודי. במקביל, הוא המשיך לנהל מהלכים צבאיים יומיומיים מול החות'ים, המיליציות העיראקיות ואיראן. השאלה שנותרה פתוחה: מה יקרה כשקורילה יסיים את תפקידו - והאם מחליפו יאמץ את אותה גישה מול איראן.
