אם מישהו חיפש הוכחה לכך שלישראל אין כיום מערך הסברה - הוא קיבל אותה הבוקר (ראשון), כשהכותרות בכל העולם דיווחו שצה"ל ביצע טבח במרכז חלוקת מזון ברפיח וגרם למותם של 26 אזרחים. הדיווח הפלסטיני התפשט תוך דקות, הודהד בכל הרשתות הגדולות - וישראל שתקה. במשך שעות לא נמסרה אף תגובה רשמית, וכשזו סוף סוף הגיעה - זה כבר היה מאוחר מדי. הנרטיב נקבע, הנזק תודעתי נעשה.
התיעוד שיצא אחרי שעות - והראה שלא היה ירי במרכז חלוקת המזון
מאחורי הדממה הזו עומדת אמת מטרידה: מדינת ישראל נמצאת כבר שנה שלמה ללא ראש מערך הסברה לאומי, מאז עזיבתו של מושיק אביב. בלשכת ראש הממשלה בנימין נתניהו לא מונה לו מחליף, ובמערכת הביטחונית – אין גורם אחראי אחד שמוביל קו תקשורתי ברור. הרמטכ"ל אייל זמיר, שנכנס לתפקיד בעיצומה של מלחמה, אינו מופיע בתקשורת ואינו מתקשר לציבור - לא בעברית ולא באנגלית. גם דובר צה"ל אפי דפרין כמעט ואינו נראה, והשרים עצמם, לדברי מקורבים, תוהים "איפה ההסברה הישראלית?".
ראש הממשלה לשעבר, נפתלי בנט, היה הבוקר הקול הבולט ביותר שיצא נגד התנהלות הממשלה. "לישראל אין הסברה. העסק לא מנוהל", תקף ברשת X (טוויטר לשעבר). "התקשורת העולמית מסתערת על ישראל בשקר ענק על 'טבח' שלא התרחש. זהו אחד המחדלים הגדולים של הממשלה במלחמה הזו. התוצאה - מפולת מדינית ואמברגו מסוכן. אי אפשר להמעיט בחשיבות ההסברה. הכישלון פשוט מצמרר".
לדבריו, במשך ארבע שעות הודהד השקר על טבח שצה"ל ביצע לכאורה. "רק כעת, אחרי נצח במונחי הסברה, מתחילות לצאת הכחשות. לא היה טבח – אפילו לא ירי צה"ל. מדובר בירי הרחקה של חברת אבטחה אמריקנית, בעיקר רימוני עשן", טען.
ואכן, רק בצהריים פרסמה קרן הסיוע שפועלת באזור סרטון ממצלמות האבטחה במרכז חלוקת המזון, שבו לא תועדו אירועים חריגים. בהודעה רשמית מסרה הקרן כי "לא היה ירי בשום מרכז או בסביבתו הקרובה". הדיווחים הפלסטיניים, שנשענו גם על הפצצות שאירעו מוקדם יותר בשכונות בעזה ובחאן יונס - הפכו מיד לטענה ישירה על "טבח ישראלי". ההכחשות - גם של גורמים ישראלים, גם של הקרן - פשוט הגיעו מאוחר מדי.
גורמים שמעורים בפרטים הסבירו כי הפער נבע ממידע חסר ברגעי ההתחלה: "דובר צה"ל התעכב עם הבדיקה. שילמנו מחיר יקר על הזמן שחלף, הסיטואציה מורכבת. לא הייתה תקיפה במתחם עצמו, אבל כן נבדקת פעילות שהייתה בסמוך".
דבר דומה קרה גם בשבוע שעבר, אז סוכנות הידיעות רויטרס פרסמה הודעה כביכול מטעם הקרן האמריקנית, שבה הכריזה לכאורה כי חלוקת הסיוע "הופסקה זמנית" עקב הפרות סדר. ב-GHF מיהרו להכחיש וטענו כי מדובר בהודעת "פייק-ניוז" שהופצה מטעם מתחזים לקרן בחמאס - שאף פתחו לשם כך עמוד פיקטיבי ברשתות החברתיות. יממה לפני כן פרץ כאוס לקראת סוף החלוקה, ככל הנראה על רקע התור הארוך שעוד השתרך במקום, ודיווחים פלסטינים טענו כי אדם נהרג לאחר שנפגע מאש מסוק של חיל האוויר - אך בקרן הודיעו על "אפס נפגעים מכל הצדדים", ובצה"ל מסרו שעות לאחר מכן כי כלל לא בוצע ירי מהאוויר.
בלשכת רה"מ שם מיהרו לפטר את אילון לוי, שזכה לשבחים כדובר רהוט מול זירה בינלאומית עוינת - החליפו אותו באנשים שבלשון המעטה כונו "חיוורים". לוי נחשב לאחד מטובי הדוברים שהיו למערך ההסברה, והפסקת כהונתו נתפסת גם בתוך המערכת כמהלך שפגע ביכולת ההסברתית של ישראל בעיצומה של מלחמה.
כמעט ואין נוכחות של דוברים ישראלים בערוצי תקשורת בינלאומיים - וכאשר הם כבר מופיעים, כמו במקרה של שגרירת ישראל בבריטניה ציפי חוטובלי שהתעמתה עם פירס מורגן, שהיה בעבר ממובילי הקו הפרו-ישראלי והפך למבקר חריף – זה קורה רק לאחר שנגרם נזק תודעתי כבד. היום שוב התברר: בלי מערך הסברה מתפקד, גם כשיש סרטונים, גם כשיש עובדות – ישראל מדברת מאוחר, ואם בכלל.
כך קרה גם בעקבות תקרית "הרג הפרמדיקים" ברפיח, אז הכותרות בעולם מיהרו להאשים את ישראל - ששמרה על שתיקה. בסופו של דבר הוחלט כי סגן מפקד סיירת גולני יודח והערה פיקודית תירשם לחובתו של מפקד חטיבה 14, אך הכותרות בעולם המשיכו להדהד את המונח "הוצאה להורג" ואף טענו כי הפרמדיקים ועובדי הסיוע נכפתו לפני שנורו למוות. מנגד, תחקיר המטכ"ל גרס כי לא הייתה פעולת זדון של החיילים, לא פעולה שאינה ערכית ובפרט אף פלסטיני באירוע לא הוצא להורג, לא נכפת ולא נקבר.
אי אפשר לנתח את כישלון ההסברה הישראלית ברחבי העולם מבלי להתייחס למשרד החוץ. מתוקף תפקידו המשרד אמון על ייצוג ישראל ברחבי העולם ועל הסברת עמדתה המדינית של ישראל מול ממשלות ומדינות, אך בתקופה האחרונה משרד החוץ לא מוביל את מאמצי ההסברה של ישראל בעולם ויש טענות שקולו נדם. בכך הוא אינו שונה יתר מיתר גורמי הממשלה שעוסקים בתחום, אבל ממשרד שתפקידו הייעודּי הוא לייצג את ישראל בעולם באמצעות השגרירויות והנציגויות ניתן לצפות ליותר, במיוחד בזמנים קשים בהם חשוב שקולה של ישראל יישמע.
השגרירים הישראלים מקבלים הכשרה לאורך השנים בתחום ההסברה ובתחום הדוברות, ועל כן מצופה מהם שירוצו מאולפן טלוויזיה למשנהו, בין אולפני הרדיו ויעבירו תדרוכי עיתונאים. משרד החוץ טוען שאנשיו "בקרב בלימה" והשגרירים מתראיינים, אבל זה נראה מעט מדיי ומאוחר מדיי.
התקציב הדל, והדיווחים שאינם נגמרים
זו לא הפעם הראשונה שקולה של ישראל הרשמית נעדר מהמסכים בדיוק ברגע בו הוא נחוץ. רק לפני כשבוע דווח בעולם על מותם של תשעה ילדים בני פחות מ-12 ממשפחתה של ד"ר אלאא א-נג'אר, רופאת ילדים בבית החולים נאצר בחאן יונס. בזמן שתמונות הילדים ההרוגים הוצגו בלופ בטלוויזיות ובאתרים, הכותרות בכלי התקשורת המובילים בעולם זעקו את המסר הפלסטיני - ולא נצפה אפילו דובר רשמי אחד שעלה כדי לתת משקל נגד למסרים האנטי-ישראליים.
היעדר תגובה רשמית מצד ישראל בתקופה הזו אינו רק מחדל הסברתי, אלא כזה שעלול לגרום לנזק מדיני חמור. "כאשר הקנצלר הגרמני או מחוקקים בקונגרס האמריקני צופים באירועים בעזה, ואינם שומעים דובר ישראלי שמסביר את ההקשר - הדבר גורם לשחיקה נוספת במעמדה הבינלאומי הרעוע ממילא של ישראל", אמרו אז ל-ynet גורמים מדיניים בירושלים.
לדבריהם, המקרה בבית החולים והשתיקה הישראלית סביבו עלולים להפוך לנקודת מפנה במלחמה. "הלגיטימציה בעולם לפעולות צה"ל הסתיימה, והמשך הלחימה עלול להביא בעתיד הקרוב לבידוד מדיני, לסנקציות כלכליות - ואולי אפילו להחלטה של מועצת הביטחון הקוראת להפסקת הלחימה", התריעו הגורמים.
במשרד החוץ אומנם מנסים לעצור את סחף התמונות הקשות בעזה, אך מדובר באיחור של שנה וחצי. בחודש נובמבר אשתקד, עם הצטרפותו של שר החוץ גדעון סער לקואליציה, התבשרנו כי הממשלה אישרה פה אחד תוספת של 545 מיליון שקלים להסברה הישראלית בעולם לשנת 2025. לאחר מכן הסכום קוצץ ל-532 מיליון שקלים, ול-ynet נודע כי בפועל התקציבים התחילו להגיע למשרד החוץ רק לפני חודש. בשל העיכוב, עד כה ניתן היה להשתמש רק ב-60 מיליון שקלים.
במשרד החוץ אמרו כי העברת התקציבים נמצאת בשלבים ראשונים וכבר מביאה לתוצאות: "מאז תחילת 2025 משרד החוץ עבר לשיטת פעילות התקפית. בשבוע האחרון קיימו נציגי משרד החוץ יותר מ-130 ריאיונות לכלי תקשורת ברחבי העולם, ומתחילת 2025 בוצעו במטה משרד החוץ בירושלים יותר מ-25 תדרוכים ומסיבות עיתונאים לתקשורת הזרה בכל שבוע מתקיימת לפחות מסיבת עיתונאים אחת לאמצעי תקשורת מובילים בעולם, ולפעמים מתקיימות כמה מסיבות עיתונאים בשבוע אחד. לשם השוואה, בכל שנת 2024 התקיימו ארבע מסיבות עיתונאים בלבד, ובשנת 2023 לא התקיימו כלל מסיבות עיתונאים במשרד החוץ", נמסר.
