העולם הערבי דוחה בתוקף את הצעת נשיא ארה"ב דונלד טראמפ ל"רילוקיישן" למאות אלפי עזתים, הוא עצמו מתעקש שמצרים וירדן "יעשו את זה" – אבל בינתיים כבר יש 100,000 פלסטינים שברחו מהרצועה במהלך המלחמה ושוהים חודשים ארוכים במצרים. גם הם דוחים בשאט נפש את הצעת טראמפ, אבל רבים מהם מספרים על התלבטות קשה מבחינתם – בין רצון לשוב חזרה לעזה ובין חשש גדול מהתנאים שמחכים להם כעת ברצועה החרבה, וכשהליך השיקום כלל לא החל.
7 צפייה בגלריה
פלסטיני נושא בלון גז בעיר עזה. "לא נשאר לי שם עוד בית או משפחה, כלום"
(צילום: REUTERS/Dawoud Abu Alkas)
בצפון עזה, ברפיח ובחאן יונס: העזתים חוזרים להרס אחרי הפסקת האש
(צילום: רויטרס)
"הרבה אנשים קרועים, ואני אחת מהם", סיפרה לסוכנות הידיעות רויטרס עזתית בשם שורוק, שחיה כיום בקהיר ומתפרנסת ממכירת מזון פלסטיני תחת הכינוי "Gaza Girl". "האם לבחור ללכת חזרה ולשבת בתוך ההרס ובמקום שעדיין צריך להיבנות מחדש, או להישאר ולחזור רק כשהוא ישוקם?", היא תוהה. כך או כך, שורוק אומרת כי אינה רוצה שאנשים כמוה יתקבלו כתושבים במדינות אחרות, מחוץ לשטחים הפלסטיניים. "אנחנו, תושבי עזה, יכולים לחיות רק בעזה. אם יתנו לנו תושבות (במדינות אחרות), המטרה תיאבד".
טראמפ, נזכיר, עורר תדהמה בעולם – במיוחד בעולם הערבי – כאשר הציע בחודש שעבר להעביר למצרים ולירדן את רוב אוכלוסיית עזה, שמנתה ערב המלחמה 2.3 מיליון איש, על מנת לאפשר את שיקום הרצועה. "אנחנו מדברים על מיליון וחצי אנשים, ופשוט ננקה את כל המקום הזה", אמר באחת משיחותיו עם כתבים, וכשנשאל אם ה"רילוקיישן" יהיה לטווח קצר או ארוך השיב: "זה יכול להיות כך או כך". שליחו לאזור, סטיב וויטקוף, העריך כי בנייתה מחדש של עזה תימשך בין 10 ל-15 שנים.
מאז שהעלה לראשונה את ההצעה חזר עליה טראמפ כמה וכמה פעמים, חרף התנגדות נחרצת שהשמיעו ירדן ומצרים – ומדינות נוספות בעולם הערבי כמו סעודיה, קטאר ואיחוד האמירויות – שרואות בכך עקירה כפויה של פלסטינים. מבקרי הרעיון, שזכה לתשבחות בימין הישראלי, טוענים כי מדובר למעשה בטיהור אתני שיביא ל"נכבה שנייה" עבור הפלסטינים, בעוד מומחים ביטחוניים מזהירים גם מהשלכות מסוכנות של מהלך כזה על יציבותן של ירדן ומצרים – ואולי אף על פתיחת פתח למתקפות עתידיות נגד ישראל מצד פלסטינים משטחי שתי המדינות הללו.
טראמפ על התנגדות מצרים וירדן לרילוקיישן: "הן יעשו את זה"
7 צפייה בגלריה
נשיא מצרים א-סיסי. מתנגד, אבל בפועל כבר קלט לא מעט עזתים
(צילום: Martin Sylvest / RITZAU SCANPIX / AFP)
כך או כך, טראמפ לא ויתר על ההצעה וכשנשאל בסוף השבוע על ההתנגדות הנחרצת של מצרים וירדן הוא התעקש: "הן יעשו את זה, אנחנו עושים הרבה למענן – והן יעשו את זה". מצרים, שנשיאה עבד אל-פתאח א-סיסי תיאר את הצעת טראמפ כ"מעשה של אי-צדק", כבר קלטה כאמור במהלך המלחמה 100,000 פלסטינים מעזה. בחודשים מסוימים, בעיקר בתחילת המלחמה שבמהלכה מעבר רפיח עוד היה פעיל – עד שנסגר למשך חודשים ארוכים ונפתח מחדש רק בסוף השבוע כחלק מעסקת החטופים – נכנסו למצרים פלסטינים בעלי אזרחויות זרות, בני משפחותיהם הקרובים וגם חולים במצב קשה.
"עזה שלנו, נצא ונחזור מתי שנרצה"
לרוב העזתים הללו אין אשרת שהייה ממושכת במצרים, והם עצמם רואים בשהותם במדינה כזמנית בלבד. רבים מהם חיים על חסכונותיהם, ואחרים מתפרנסים מעבודות כמו מכירות של ביגוד ומזון. חלקם אומרים כי יחזרו בהזדמנות הראשונה שתזדמן להם. "אין דבר טוב יותר מאשר לחיות במדינה שלך ובאדמתך", אומר חוסיין פרחאת, אבא לשניים. אולם עבור אחרים, ההחלטה כאמור מורכבת יותר – במיוחד אם בתיהם נהרסו במלחמה.
"אפילו אם המלחמה תסתיים, אנחנו עדיין לא יודעים מה צופן לנו העתיד. אף אחד לא מזכיר את אלו שנטושים בקהיר", אומרת אביר כמאל, שחיה בבירה המצרית מאז נובמבר 2023 ומוכרת תיקים מעבודת יד עם אחיותיה. "אם נחזור, מה יקרה לנו? הבתים שלנו כבר לא קיימים. אין שום דבר. לא הבית שלי, לא המשפחה שלי, לא האחים שלי, שום דבר". פארס מחמוד, עזתי נוסף שברח לקהיר, מדגיש כי לא משנה מה תהיה ההחלטה האישית שלו – הוא מתנגד להצעת טראמפ לפינוי כמויות גדולות של פלסטינים מהרצועה. "זו האדמה שלנו, ואין לו שליטה עלינו. זו האדמה שלנו, ואנחנו נעזוב אותה ונחזור אליה מתי שנרצה".
7 צפייה בגלריה
הפגנה פרו-פלסטינית בקהיר, באוקטובר 2023. העזתים שברחו לשם חיים מחסכונות, או מוכרים בגדים ומזון
(צילום: AP Photo/Amr Nabil)
בין אם הההצעה לרילוקיישן המוני תקודם בפועל או תישאר רק בגדר "איום" עבור הפלסטינים ומדינות ערב – כזה שפרשנים מעריכים כי ישמש אולי מנוף לחץ עבור טראמפ במשא ומתן עתידי על הסדר אזורי – בינתיים עוסקים בעולם בשאלה המיידית יותר של טיפול בצורכיהם של הפלסטינים בעזה, עם מאות אלפים בלי קורת גג. העקורים שחזרו בימים האחרונים לצפון הרצועה, אחרי פתיחת ציר נצרים, גילו הרס עצום – ואפילו האוהלים נמצאים שם במחסור רב.
הדרישה ל-6.5 מיליארד דולר "מיד", והתחינה לעולם: "אל תשכחו אותנו"
הפלסטינים דוחקים כעת בקהילה הבינלאומית להגביר את היקף הסיוע שמועבר לעזה, ואתמול אמר גורם ברשות הפלסטינית לרויטרס כי הרשות מעריכה שכדי לאפשר "דיור זמני" לאוכלוסיית הרצועה, יש צורך "מיידי" במימון בהיקף של 6.5 מיליארד דולר. חמאס עצמו, שמאז תחילת הפסקת האש חידש את שלטונו ברצועה, הצהיר כבר כי יש צורך מיידי ב-200,000 אוהלים וב-60,000 קרוואנים.
בנוסף לכך קוראים הפלסטינים להכניס לרצועה ציוד מכני כבד, על מנת לפנות מיליוני טונות של הריסות שנותרו בעקבות המלחמה – לא רק כדי לפנות מקום לבתים חדשים, אלא גם כדי לחלץ מההריסות 10,000 גופות שלפי ההערכות הפלסטיניות עדיין קבורות תחתיהן. ברויטרס דווח, מפי שני גורמים במצרים, כי הציוד המכני הכבד מחכה כעת מעבר לגבול – ולדברי הגורמים הוא אמור להיכנס לעזה כבר היום.
במסגרת עסקת החטופים, ישראל אפשרה גם זינוק בסיוע ההומניטרי שמועבר לעזה – כשלפי ההסכם מספר המשאיות אמור לעמוד על לפחות 600, ובפועל דווחו מספרים גבוהים אף יותר. בתוכנית המזון העולמית של האו"ם ציינו כי היקף המזון שנכנס לרצועה מאז הפסקת האש הכפיל עצמו ואף שילש עצמו לעתים, ביחס לנתונים החודשיים שנרשמו לפני כן. לצד זאת, גורם בארגון טען כי יש עדיין עיכובים וקשיים מסוימים בהכנסת ציוד רפואי וציוד "מחסה" – כלומר אוהלים – לדבריו בגלל שהם מוגדרים כציוד דו-שימושי, כזה שיכול לשמש גם לצרכים אזרחיים וגם לצרכים צבאיים. הוא אמר כי מדובר ב"ציוד חיוני" עבור האוכלוסייה העזתית.
העזתים שחזרו לצפון הרצועה נדהמו כאמור מההרס הרב, ומתמודדים עם תנאים קשים ביותר. "חזרתי לעיר עזה ומצאתי את הבית שלי חרב. אין לי מקום לגור בו, אין אוהלים, אין קרוואנים, אין אפילו מקום שנוכל לשכור כיוון שרוב העיר הרוסה", אמר איש עסקים בשם עימאד טורק, שביתו וגם מפעל מזון שהיה לו בעיר נהרס בהפצצות האוויריות. "אנחנו לא יודעים מתי הבנייה מחדש תתחיל, אנחנו לא יודעים אם הפסקת האש תחזיק מעמד, אנחנו לא רוצים שהעולם ישכח אותנו".
פורסם לראשונה: 21:38, 03.02.25
