שבעה לוחמים מגדוד 605 של הנדסה קרבית נפלו אתמול (שלישי) באסון הכבד בחאן יונס. סגן מתן שי ישינובסקי היה מפקד המחלקה ש"תמיד שידר שהכול בסדר"; סמ"ר רונאל בן-משה היה נגביסט ש"מעולם לא הוריד את החיוך"; סמ"ר אלון דוידוב היה "ילד שקט, צנוע, מקסים ואהוב"; וסמל רונן שפירו "חלם על שירות משמעותי, וייזכר בזכות החיוך והעיינים הטובות". אלה סיפורי חלק מהנופלים באסון:
"רונאל אמר 'אין סיכוי שאני לא חוזר לעזה'"
סמ"ר רונאל בן-משה, בן 20 מרחובות, שנפל באסון הכבד בחאן יונס שירת כלוחם בגדוד ההנדסה הקרבית 605, עוצבת 'ברק' (188). "אחרי שנת מכינה הוא התגייס, וישר אחרי טירונות קצרה הוא כבר נכנס לעזה. קראנו לו ילד מלחמה", סיפר בן דודו דביר סאסי. "רונאל הוא כמו אח שלי. הוא היה נגביסט מסתער, מעולם לא הוריד את החיוך. רונאל היה חכם מדי מלחשוב על פחד וחשש".
סאסי שיתף כי בן דודו היה "גאון בלימודים וגאון בחיים החברתיים. ילד חנון שלומד ומוציא מאיות במבחנים, אבל תמיד יש סביבו חברים וחברה. ניסינו להפחיד אותו שלא ילך לעזה, די מספיק הוא כמעט שנתיים בעזה, אבל הוא אמר: 'אין דבר כזה שאני לא חוזר לעזה, עוד רגע מחסלים את חמאס'".
בן-משה למד בישיבת הדרום ברחובות, והיה מדריך בתנועת הנוער "עזרא". יניב דוד, שהיה חניך שלו בתנועה, ספד לו וכתב כי "הכאב הזה הוא בלתי נתפס. איך זה הגיוני שאתה לא פה? ילד, פשוט ילד. ילד שצחק מכל שטות. המדריך שישב איתנו בצהרי שבת לשחק פוקר. ילד שידע איך לדבר אלינו בלי להרגיש מבוגר או מפקד, אלא חבר. שווה בין שווים, אחד משלנו. ואנחנו שיחקנו, צחקנו, לא הבנו בכלל כמה הוא משמעותי לנו, עד שכבר לא היה.
סמ"ר רונאל-בן משה
(באדיבות המשפחה - דביר סאסי)
"אז מה עושים עכשיו? העולם ממשיך, ממשיך ללכת, לנסוע, לפעול. השמש שוקעת בכל ערב. אנשים חוזרים לשגרה. אבל אתה? אתה לא תחזור. והלב פשוט מסרב להבין את זה", הוסיף דוד. "זה לא פייר. זה פשוט לא פייר. אין הסבר, אין תשובה, אין צדק. רק כאב. ילד שהקריב את חייו באומץ. ילד עם חלומות, עם נשמה גדולה, עם חיוך".
בן-משה הותיר אחריו הורים, משה ורויטל, והוא הבכור מבין ששת ילדי המשפחה. הוא יובא למנוחות היום בשעה 16:00 בחלקה הצבאית בבית העלמין ברחובות.
"מתן אהב את החיים ולא התלונן אף פעם"
סגן מתן שי ישינובסקי שנפל בתקרית היה מפקד המחלקה בגדוד 605. "מתן אהב את החיים ואת החברים שהקיפו אותו גם כשהיה בצבא וגם כשיצא", שיתף עמית, דוד שלו. "הוא אהב מאוד את הצבא. זה היה חלום שלו להיות קרבי - ולעשות את הטוב ביותר. הוא עשה את הכי טוב - הוא היה הכי טוב.
"מתן היה שקט, צנוע, עניו - לא התלונן אף פעם", הוסיף הדוד. "הוא נלחם הרבה מאוד, כמעט כל הצבא שלו. הוא לא סיפר הרבה על עזה. כולם דאגו כל כך אז הוא השתדל לא להדאיג. כשהוא הגיע הביתה, והוא לא הגיע הרבה, הוא שידר שהוא יהיה בסדר ושהם בטוחים, כמה שאפשר להבטיח שהם בטוחים. בפעמים שהוא שלח תמונות הוא תמיד היה עם חיוך, תמיד שידר שהכול בסדר". מתן הותיר אחריו הורים ושתי אחיות קטנות. הוא יובא למנוחות מחר.
"אלון היה מלח הארץ, הלך חדור מטרה לשדה הקרב"
סמ"ר אלון דוידוב (21), תושב קריית ים שנפל בתקרית הקשה, שירת כחובש קרבי בגדוד 605. אלון הוא בן יחיד לאימו יקטרינה, ואביו מתגורר במוסקבה ועושה כעת דרכו לישראל. "אלון היה ילד טוב, ילד עם נשמה גדולה", סיפרה אימו יקטרינה. "תמיד הוא צחק ועשה שמח סביבו. הוא היה השמש של החיים שלי, האור".
דוידוב שובץ בהתחלה להיות נהג תומך לחימה, אך התעקש להתגייס לקרבי. "הוא לא הסתפק בזה", אמרה אימו. "מתפקיד נהג תומך לחימה אלון החליט להיות קרבי. התקדם להנדסה קרבית, סיים קורס חובש קרבי. מלך העולם". היא שיתפה כי חששה מאוד משירות קרבי, כי הוא בנה היחיד, והוסיפה: "לא אישרתי לו מיד, לא רציתי את זה. היו לי הרבה שיחות איתו על זה. היה לו חשוב להיות עם כל החברים שלו ולהיות בקרבי. למרות הפחד שלי, אמרתי לו שאני איתו עד הסוף".
ראש העיר קריית ים סופד לבן העיר, סמ"ר אלון דוידוב
יקטרינה דיברה עם בנה בפעם האחרונה לפני יומיים. "שמעתי בקול שלו שהוא מאוד עייף", אמרה. "הם עשו שם עבודה מאוד חשובה וקשה. אני גאה מאוד בבן שלי ובחברים שלו. אתמול בערב הודיעו לי על האסון. אלון בן אדם טוב וכך אני רוצה שיזכרו אותו. חבר טוב לכל החברים שלו, חבר אמיתי".
גיסתה של האם, הוסיפה כי "אנחנו עוד לא מעכלים את הבשורה הקשה הזו. אלון הוא בן יחיד לאימו, נכד יחיד ואחיין יחיד. המשפחה כולה מקבלת את הבשורה מאוד קשה". וולנטינה פסקו, דודתו של אלון, סיפרה כי זה "כאב בלתי נתפס. אלון היה הלב של המשפחה, רק החיוך שלו המיס אותנו. כשהוא קם בוקר, כאילו השמש הגיעה. תמיד כשיצא לחופשה הביתה, הוא היה מגיע לבקר את סבא וסבתא שלו, ההורים של אימו. חיבק ונישק אותם.
"האמא לא רצתה שהוא ילך לקרבי, הוא אמר לה 'אמא כל החברים שלי שם, זה מה שאני רוצה לעשות, זה חשוב לי', אז היא נתנה לו אישור", סיפרה. "היא פחדה עליו. לפני כמה חודשים היא אמרה לי: 'מה את אומרת? אלון כל הזמן בעזה', אמרתי לה, 'הוא בחר בשירות הזה. את גידלת אותו, כל הכבוד לך. גידלת גבר אמיתי. הוא יהיה איפה שהוא מחליט להיות'".
ראש העיר קריית ים דוד אבן צור ספד לו, ומסר כי "בוקר קשה, הדמעות זולגות עם הבשורה הקשה. אלון דוידוב, בן העיר קריית ים, גיבור ישראל שהלך חדור מטרה לשדה הקרב ולא שב. ליבי עם המשפחה וכל משפחת קריית ים מחבקת אותה ותעטוף אותה ברגעים קשים אלו". מנהלת בית הספר ימית, שרה טל, שם למד דוידוב, סיפרה כי "הוא היה ילד שקט, צנוע, מקסים ואהוב על חבריו. כל הצוות בוכים והמומים. הלך לנו פרח שהיה מלח הארץ".
"רונן חלם על שירות משמעותי, נזכור את העיניים הטובות שלו"
סמל רונן שפירו, בן 19 ממזכרת בתיה, שנפל בתקרית בחאן יונס הותיר אחריו הורים, איליה ומרינה, ושלושה אחים, גריגורי, מריה ואביטל. הוא יובא למנוחות היום בשעה 17:00 בחלקה הצבאית בבית העלמין במזכרת בתיה. "רונן היה מלא רצון להיות לוחם ביחידה קרבית. הוא אהב את מה שעשה בצבא", סיפר אחיו הבכור גריגורי.
לדבריו, "הוא לא היה מספר לנו הרבה על הלחימה בעזה, הוא לא רצה להלחיץ את אמא. ידענו מתי הוא נכנס לעזה ומתי הוא יוצא. הוא היה מקלען ב'פומ"ה', ביום רביעי האחרון הוא נכנס חזרה לעזה ומאז לא דיברנו איתו. בשלישי לפני שהגיע לאפטר אני בדיוק חזרתי ממילואים ועשינו ארוחה משפחתית".
עוד סיפר אחיו כי "רונן ענד שרשרת עם חלקיק של מטאורית. הוא אהב חלל ואסטרונומיה. בטירונות כשחזר סיפר בהתלהבות על השירות בהנדסה קרבית, ותמיד הוא היה עם חיוך".
ראש מועצת מזכרת בתיה גבי גאון ספד לו, ומסר כי "קהילת מזכרת בתיה מרכינה ראש ומשתתפת בצערה הכבד של משפחת שפירו היקרה, על נפילתו של בנם רונן ז"ל, לוחם בהנדסה קרבית, גיבור ישראל שנהרג במהלך פעילות מבצעית בחאן יונס".
לדבריו, "רונן חלם בימי נערותו על שירות צבאי משמעותי. עוד בימים בהם למד בתיכון רבין, השקיע את כל מרצו באימוני כושר קרבי לקראת הגיוס במסגרת תנועת 'אחריי'. את רונן נזכור כולנו בזכות החיוך והעיניים הטובות. ליבנו עם המשפחה בשעתה הקשה".
האסון בחאן יונס שבו נהרגו שבעה לוחמים אירע אתמול מפיצוץ בנגמ"ש הנדסי, ככל הנראה לאחר שהוצמד מטען חבלה לנגמ"ש. אלה שמות שבעת הנופלים: סגן מתן שי ישינובסקי, בן 21 מכפר יונה, סמ"ר רונאל בן-משה, בן 20 מרחובות, סמ"ר ניב רדיע, בן 20 מאליכין, סמל רונן שפירו, בן 19 ממזכרת בתיה, סמל שחר מנואב, בן 21 מאשקלון, סמל מעיין ברוך פרלשטיין, בן 20 מאשחר, וסמ"ר אלון דוידוב, בן 21 מקריית ים - כולם לוחמים בגדוד ההנדסה 605.
