אחרי שארצות הברית הגישה הבוקר (שלישי) למועצת הביטחון של האו"ם טיוטת החלטה מקיפה להקמת מנגנון ממשל מעבר בינלאומי שיפעל בעזה, ו"כוח ייצוב" שיפעל בתיאום עם ישראל, מצרים והרשות הפלסטינית, גורמים במערכת הביטחון הבהירו כי "מדובר בטיוטה, וצפויות הערות של אירופה ושל מדינות ערב". לדבריהם, בין המדינות שצפויות להשתתף בכוח נמנות אינדונזיה, פקיסטן ואזרבייג'ן.
לפי הטיוטה שהוצגה למועצת הביטחון, במסגרת המנגנון יוקם "כוח משטרה פלסטיני חדש". "זו דרישה של מדינות ערב וזה מה שישראל צריכה לספוג", אמרו הגורמים, "אבל מנגד, הכוח מקבל מנדט לבצע פירוז ברצועה ולא רק לאכוף את הפסקת האש".
באשר לטורקיה, שהייתה שחקן מרכזי בכינון הפסקת האש בין ישראל לחמאס, וששמה נקשר במעורבות בכוח הייצוב, בישראל מעריכים כי על אף ההתנגדות למעורבות של אנקרה במנגנון ו"ביום שאחרי" ברצועה - יהיה קשה למנוע זאת. "הטורקים לא אמורים להיות חלק מכוח הייצוב עצמו ולשלוח חיילים לעזה, אבל כנראה שישראל לא תוכל להתנגד לזה שהם יהיו חלק משיקום הרצועה מבחינת השקעות והזרמת כספים", העריכו גורמים במערכת הדיפלומטית.
כך או כך, כאמור, מדינות אירופה ומדינות ערב צפויות להציג הסתייגויות לטיוטה, ולפי גורמים דיפלומטיים בניו יורק, ההצבעה על ההחלטה צפויה בקרוב - אך לא לפני השבוע הבא.
2 צפייה בגלריה
"זו דרישה של מדינות ערב, וזה מה שישראל צריכה לספוג". טראמפ ואמיר קטאר, לפני כשבועיים
(צילום: ANDREW CABALLERO-REYNOLDS / AFP)
הטיוטה מתבססת על תוכנית 20 הנקודות שהציג נשיא ארה"ב דונלד טראמפ בסוף ספטמבר, ועל "הצהרת טראמפ לשלום ושגשוג מתמשך", שעליה חתמו טראמפ ומנהיגים נוספים בפסגה בשארם א-שייח שבמצרים ב-13 באוקטובר. בין היתר היא קובעת כי הכוח הבינלאומי שיפעל ברצועה יוסמך לפרק ארגונים חמושים מנשקם.
איך זה יעבוד?
לפי המסמך, מועצת הביטחון קובעת כי המצב בעזה "מאיים על שלום האזור וביטחונו", ומציעה צעדים מעשיים לשיקום ולייצוב הרצועה - אך אינה פועלת מכוח סעיף 7 לאמנת האו"ם, כלומר אינה מעניקה הרשאה לשימוש בכוח צבאי מחייב מצד המדינות החברות.
עיקרי ההצעה כוללים בין היתר אישור רשמי של התוכנית המדינית וקריאה לכל הצדדים ליישמה במלואה וללא דיחוי; הקמת גוף מעבר בינלאומי בשם "מועצת השלום" (Board of Peace), שיופקד על ניהול זמני של עזה, על פיקוח כספי השיקום ועל הכנת הקרקע להעברת הסמכויות לרשות הפלסטינית לאחר שתשלים את רפורמותיה; חידוש מלא של הסיוע ההומניטרי בתיאום עם האו"ם, הצלב האדום והסהר האדום, תוך מניעת ניצולו על ידי ארגונים חמושים; מימון השיקום באמצעות קרן בינלאומית שתנוהל על ידי הבנק העולמי ומדינות תורמות.
הקמת כוח ייצוב בינלאומי זמני (International Stabilization Force – ISF) בעזה, שיפעל בפיקוד מאוחד המקובל על מועצת השלום, בתיאום עם ישראל ומצרים, וימומן באמצעות תרומות מדינות תורמות וכלי מימון ייעודיים של המועצה.
אותו כוח יורכב מחיילים ממדינות משתתפות ויוסמך לפעול על פי הדין הבין-לאומי לשמירה על הפסקת האש, לפירוק ארגונים חמושים מנשקם, להגנת אזרחים ולסיוע בהפעלת משטרת עזה המחודשת. תקופת המנדט של מועצת השלום ושל הכוחות הביטחוניים תימשך עד סוף 2027, עם אפשרות להארכה באישור מועצת הביטחון.
לפי טיוטת ההחלטה, כוח הייצוב הבינלאומי בעזה יקבל סמכויות נרחבות, אך תוך הגדרה ברורה של מגבלות הפעולה שלו. הכוח יפעל בפיקוד מאוחד המקובל על מועצת השלום, ובתיאום הדוק עם ישראל ומצרים, "מבלי לפגוע בהסכמים הביטחוניים הקיימים ביניהן".
לפי הנוסח, ה-ISF יורכב מצבאות המדינות המשתתפות במנגנון ויורשה לסייע בהבטחת הפסקת האש ולפקח על יישומה בשטח, לייצב את הסביבה הביטחונית בעזה ולמנוע חידוש פעילות של ארגונים חמושים, ליישם את תהליך פירוז הרצועה, כולל השמדת תשתיות טרור ומניעת בנייה מחדש של מתקנים צבאיים ולאכוף את פירוק הנשק הקבוע של כל ארגון חמוש שאינו מדינתי.
בנוסף, ה-ISF יפעל להגן על אזרחים ועל משלוחי סיוע הומניטרי, כולל ליווי שיירות סיוע ופתיחת מסדרונות הומניטריים, לאמן ולספק סיוע מקצועי לכוחות משטרה חדשים בעזה, שיורכבו מאנשי מקצוע פלסטינים שעברו בדיקה ובחינה ביטחונית, לשתף פעולה עם גורמים אזוריים ובין-לאומיים לצורך שיקום מערכות אזרחיות, תיאום מעבר אנשים וסחורות, והבטחת שליטה אזרחית על המנגנונים המקומיים.
