גורם במשרד החוץ המצרי אמר היום (ראשון) ל-ynet כי בקהיר החליטו שלא למנות שגריר חדש בתל אביב, אחרי שישראל הכריזה על כוונתה להרחיב את הלחימה נגד חמאס ברצועת עזה במסגרת מבצע "מרכבות גדעון". כמו כן, הוא ציין כי הוחלט שלא לאשר את הענקת כתב האמנה לשגריר הישראלי במצרים אורי רוטמן, שמונה לא מכבר על-ידי הממשלה לתפקיד, ולמעשה עדיין נמצא בישראל.
2 צפייה בגלריה
"משימה רגישה וכבדה". א-סיסי ונתניהו
(צילום: Martin Sylvest / RITZAU SCANPIX / AFP, Oliver CONTRERAS / AFP)
השגריר האחרון של קהיר בישראל, חאלד עזמי, סיים לפני כשנה את תקופת כהונתו - אחרי שזו הוארכה בשנה מעבר למתוכנן - ומאז כבר חזר למצרים. בינתיים, בשגרירות המצרית ברחוב באזל בתל אביב ממשיכים לעבוד דיפלומטים מצרים - ללא שגריר.
ככל הידוע, הכוונה הייתה למנות את ד"ר טארק דחדוח, שמילא שורה של תפקידים בכירים במשרד החוץ המצרי, לכהונת השגריר הבא. בין התפקידים הבולטים שמילא היו מנהל מחלקת לוב במשרד החוץ המצרי ושגריר מצרים בפקיסטן. דחדוח, בוגר אוניברסיטת סורבון בפריז, קיבל לבסוף "צ'ופר" מהנשיא עבד אל-פתאח א-סיסי - ומונה השבוע לשגריר מצרים בצרפת.
תפקיד שגריר מצרים בישראל מוגדר במשרד החוץ המצרי כ"משימה בעלת רגישויות כבדות", ובדומה לשגריר המצרי בארצות הברית ובסעודיה, נדרש אישור מטעם נשיא מצרים ומטעם מנגנוני המודיעין המצרי כדי להתמנות לתפקיד.
כך או כך, ההחמרה ביחסי קהיר-ירושלים באה לידי ביטוי גם בכך שמצרים מסרבת לאשר הענקת "הסכמה" (אגרמו), או כתב אמנה, לאורי רוטמן - שמונה בישראל כבר לפני חמישה חודשים לכהונת השגריר הבא בקהיר.
הכותרת
מה קורה בין מצרים לישראל וכיצד א-סיסי מבסס את מעמדו במזרח התיכון?
23:24
למעשה, כבר באפריל אשתקד קיבלה מצרים בקשה לאשר את המינוי של השגריר החדש רוטמן, אך בחרה לעכב את התהליך, בצל המלחמה ברצועה ודעת הקהל השלילית שעלולה הייתה להתלוות למהלך. הנוהל במינויים של שגרירים הוא שהמדינה הממנה מגישה בקשה לאישור המינוי למדינה המארחת - תהליך דיפלומטי המכונה "אגרמון".
מדינה יכולה משיקוליה לא לאשר מינוי של שגריר זה או אחר מסיבות שונות, ובמקרים רבים הדרך "לחסל" מינוי היא לא בדחייה רשמית אלא באי-מתן תשובה במשך תקופה ארוכה ובהעברת מסרים בצינורות דיפלומטיים. כך, למעשה, עוכב מעברו של רוטמן לקהיר, והוא טרם הגיע למצרים.
דיפלומט בכיר במשרד החוץ המצרי, שביקש להישאר בעילום שם, סיפר ל-ynet על הרעה ביחסים בין המדינות בעקבות ההכרזה על ההרחבה המתוכננת של התמרון הקרקעי ברצועת עזה.
סיבות נוספות שהובילו להידרדרות היחסים בין מצרים וישראל בתקופה האחרונה נוגעות גם לחשיפת פרשת "קטאר-גייט", והזזתה של מצרים למקום השני בתיווך על סיום המלחמה בין ישראל לחמאס ברצועת עזה, אחרי דוחא. מאז חשיפת הפרשה, קהיר שומרת על פרופיל נמוך ובכיריה נמנעו מלהתייחס לפעילותם של יועצי ראש הממשלה נתניהו, "אבל כל הקלפים פתוחים", כפי שטוען בכיר משרד החוץ המצרי.
