בדיוק כשנדמה היה שהסחבת הבלתי נגמרת סביב שיקום הצפון מגיעה לסיומה, ולאחר חודשים של המתנה מורטת עצבים, הגיש צה"ל סוף סוף את המלצותיו העדכניות להגדרת יישובי "קו העימות". אלא שבמקום להביא פתרון, המסמך החדש שהונח על שולחן הממשלה הצית סערה חדשה שמאיימת לעכב את התוכניות הקריטיות פעם נוספת.
אחרי שכפר ורדים מצא עצמו מחוץ למפת קו העימות, ובצה"ל נדרשו להוציא המלצות מקצועיות חדשות שיכללו גם את היישוב, מי שמוצאים את עצמם הפעם מחוץ למפה הם היישובים הדרוזיים כסרא-סמיע ובית ג'אן. למרות שהיו חלק מקו העימות הם נמחקו מהרשימה המעודכנת. ראשי המועצות זועמים ומבטיחים מאבק, וביום ראשון צפויה ועדת הכלכלה לקיים דיון סוער בנושא.
הרקע, כפי שנחשף ב"ידיעות אחרונות" לפני כחודש, הוא דרישת משרד המשפטים "לתקף מחדש" את גבולות קו העימות לאחר המלחמה והישגי צה"ל בלבנון - מה שעיכב את החלטות הממשלה לשיקום כלכלי וחינוכי בהיקף של מאות מיליוני שקלים. הסאגה הקודמת נסובה כאמור סביב היישוב כפר ורדים, שהוצא מהרשימה בשל חריגה של כ-100 מטרים מקו ה-9 ק"מ מהגבול, ואיים בעתירה לבג"ץ. כעת, נראה שה"תיקון" של צה"ל פשוט החליף קורבן אחד באחר.
בצה"ל תיקפו את המלצות פיקוד הצפון להכללת כל היישובים הנמצאים תחת אחריות הנחיות מפקד הפיקוד, וכך יישובים סמוכים לגבול שתחת אחריות הנחיות מפקד פיקוד העורף לא נכללים ברשימה. "כסרא-סמיע ובית ג'אן שייכים לקו העימות מזה שנים רבות. כל מפקדי פיקוד הצפון שילבו אותנו בקו העימות עד שהגיע המפקד הנוכחי", אומר בזעם יאסר גדבאן, יו"ר פורום הרשויות הדרוזיות וראש המועצה המקומית כסרא-סמיע. "אין סיבה משכנעת יותר מזאת רק בגלל שאנחנו דרוזים, לא עולה לי שום סיבה אחרת. זו גזענות תרתי משמע".
גדבאן טוען כי בכל השנים הוזמנו ראשי הרשויות בית ג'אן וכסרא-סמיע להערכות מצב בפיקוד הצפון, ורק בשנתיים האחרונות גילו כי היישובים שלהם נמצאים תחת סמכות פיקוד העורף. על אלוף פיקוד הצפון אורי גורדין הוא אומר: "במלחמה האלוף גורדין התמקד ברשויות סמוכות גדר וראשי רשויות שיודעים לצעוק. אני ממליץ לו שיעיין בהיסטוריה הגזרתית בתקופת כל האלופים לפניו וימצא איך הם התייחסו לכסרא-סמיע ובית ג'אן".
תחושת ההפקרה בקרב תושבי היישובים הדרוזיים בצפון אינה חדשה. "בכל סוגיית הפיצויים בתחילת המלחמה היינו מחוץ לתמונה, ורק בזכות המאבק שלנו בוועדת הכספים הכניסו אותנו למתווה. עם כל ההערכה והכבוד כלפי האלוף, בסוף ההחלטה הינה בדרג המדיני ולא הצבאי", אומר גדבאן. למרות הכעס, הוא מדגיש: "התרומה של כסרא-סמיע ובית ג'אן, כמו שאר הישובים שלנו, היא בנאמנות והגנה על גבולות המדינה".
גורמים בצה"ל דחו את טענותיו של גדבאן והסבירו כי המלצת הפיקוד נשענה על קריטריונים ברורים הנתונים להגדרת סמכויות ההנחיות הבטחוניות ביישובים סמוכי גבול הכפופים לפיקוד הצפון, ואינה יכולה לכלול יישובים כמו בית ג'אן שכפופים למשטרת ישראל. בצבא מציינים עוד כי יישובים דרוזיים ובני מיעוטים אחרים כמו חורפיש, ג'יש, מעיליא, ריחניא ונוספים הסמוכים לגבול כן נכללים תחת הגדרות "קו העימות".
כעת, הכדור חוזר למגרש של הממשלה, וראשי הרשויות בצפון דורשים פתרון כולל. משה דוידוביץ', יו"ר פורום יישובי קו העימות וראש המועצה האזורית מטה אשר, תומך במאבקם של היישובים הדרוזיים. "אני חושב שהגיעה העת, אחרי המכתב מצה"ל, שסוף סוף ממשלת ישראל תאשר את ההחלטה של התוכנית לצפון," הוא אומר. "אני קורא לראש הממשלה לא להפקיר את היישובים הדרוזים כסרא-סמיע ובית ג'אן, ולהכניס אותם לקו העימות ולסיים את הסיפור הזה".
