אחרי הפסקת האש בין ישראל לאיראן, שנכנסה אתמול (שלישי) לתוקף, הופיע לראשונה איסמעיל קאאני, מפקד כוח קודס ששרד את המלחמה, ב"חגיגות הניצחון" בטהרן. למרות שמדובר באחת הדמויות האיראניות הכושלות במערכה, הקהל במקום הריע לו. למעשה, מאז חיסול קודמו קאסם סולימאני, הארגון שנחשב לזרוע הביצועית של משמרות המהפכה מחוץ לאיראן - הפך ללא רלוונטי, וכך גם השפעתו על המיליציות הפרו-איראניות באזור.
חתום על הכישלון? קאאני ב"חגיגות הניצחון" בטהרן, אתמול
ואם לא די בכך, במהלך המלחמה חוסלו גורמים משמעותיים בכוח קודס, בהם סעיד איזדי, מפקד גיס פלסטין בכוח, שהיווה את הגורם המקשר בין המשטר האיראני לארגון הטרור חמאס וממייסדי התוכנית האיראנית להשמדת ישראל; בהנאם שהריארי, מפקד יחידת העברות אמצעי הלחימה מהמשטר האיראני לשלוחיו במזרח התיכון; ראש אגף המודיעין של כוח קודס, מוחסן באקרי, וסגנו אבו אל-פאזל ניחואי.
קאאני עצמו, שלמרות הדיווחים על חיסולו בתחילת המלחמה עם איראן - לא חוסל כאמור, טען פחות מיממה לפני התקיפה הישראלית כי "הטענות על חולשתה של איראן וההתנגדות באזור הן חלומות. ההתנגדות באזור תתחזק ככל שתילחם יותר". אך זמן קצר לאחר-מכן ישראל כבר תקפה, ו"ציר ההתנגדות" שאיראן פיתחה במשך שנים רבות לא הצטרף מיד למערכה.
דני סיטרינוביץ, חוקר עמית בתוכנית איראן במכון למחקרי ביטחון לאומי (INSS) ולשעבר ראש ענף איראן בחטיבת המחקר של אמ"ן, הסביר כי "הפגיעה הקשה בציר ההתנגדות החלה בחיסול של סולימאני. זה לא שחיזבאללה לא היה חזק, אבל היעלמותו הייתה דרמטית. היא פגעה ביכולת התיאום של הציר". לדבריו, "לא היה גורם ריכוזי שבאמת תיאם וסנכרן את הפרטים".
צפו: ההפתעה בצפון מחיזבאללה
(צילום: מיקי שמידט)
הוא הוסיף כי קאאני היה סגנו של סולימאני שנים רבות, אך "מלכתחילה היה ברור שהוא איש רצסיבי ולא רלוונטי, אז בוודאי שיש לו חלק משמעותי בכישלון". עם זאת, הוא ציין כי "האירוע המשמעותי לצד זאת הוא הסיפור של הפגיעה בחיזבאללה, שגם אותו אפשר לחבר לסולימאני, כי יכול להיות שאם הוא היה, הדברים היו נראים אחרת.
"הפגיעה בחיזבאללה היא דרמטית. בסוף יש את הציר ויש את חיזבאללה", הסביר סיטרינוביץ. "גם אם המיליציות השיעיות היו נכנסות למערכה, זה היה זניח יחסית. הסיפור של הפגיעה בחיזבאללה הוא המשמעותי וגם כאן יש אחריות לקאאני. אני חושב שהיה חוסר הבנה בסיסית לאן ישראל הולכת. בן אדם יותר רלוונטי היה מצליח לעשות הרבה יותר דברים".
סיטרינוביץ הוסיף כי "מלכתחילה שמו אותו בתפקיד שגדול על מידותיו, אבל האירוע המשמעותי בהחלט הוא מה שעשינו לחיזבאללה". לדבריו, "אחרי חיסול סולימאני, חיזבאללה הפך להיות המוביל הצירי, ובלי סולימאני ובלי חיזבאללה - היכולת להשתמש בציר ההתנגדות היא לא רלוונטית. במבט לעתיד, אני חושב שהאיראנים מבינים שהם צריכים לחזק מאוד את ההרתעה שלהם.
"זה מה שמטריד בסוגיית הגרעין", אמר. "כי ללא ציר ההתנגדות שמרתיע את ישראל, הם צריכים לעשות משהו ולדעתי זו אחת המסקנות שלהם. לכן, בבנייה מחודשת של אסטרטגיית הביטחון האיראנית הם יצטרכו בוודאי להבין שהיכולת לבנות את ציר ההתנגדות היא מאוד מוגבלת. זה לא משנה אם קאאני יישאר בתפקידו, ואולי זה אפילו יהיה טוב לישראל - הוא לא הבן אדם שיכול לאושש את הציר. לכן כרגע הציר לא רלוונטי ומוקד הכוח עובר לאיראן ולבניית היכולות שלה".
