ועדת השרים לענייני חקיקה אישרה היום (א') לקדם כמה הצעות חוק חדשות, בהן גם "חוק המזוזות" של ח"כ גלית דיסטל-אטבריאן (הליכוד) - או בשמו הרשמי "חוק הגשמת הזהות היהודית". הצעת החוק, אם תאושר בהמשך בשלוש קריאות בכנסת, תחייב בין היתר התקנת מזוזות במרחבים הציבוריים ו"מבחני דת" לשופטים. השרים אישרו לקדם גם חוק שיבטל את "נבחרת הדיקרטורים" ויגביר את שליטת השרים על מינויים בחברות ממשלתיות, וחוק שיעניק לשר לביטחון לאומי איתמר בן גביר להכריז על ארגוני פשיעה כארגוני טרור.
הצעת חוק "הגשת הזהות היהודית" של ח"כ דיסטל-אטבריאן - שלאחרונה אמרה כי "מדינת היהודים שכחה מה זה רוחניות, שכחה שאלמלא התורה הקדושה לא היינו מחזיקים פה שעה אחת" - מתיר להתפלל ולהניח תפילין בכל מקום ציבורי ובכל מוסד שמקבל כסף מהמדינה, ואוסר על בעלי סמכות להפריע לתפילה. בהצעת החוק נכתב כי אם במקום ציבורי דורשים אישור לתפילה, חייבים לאשר אותה. "תפילה יהודית לא נחשבת פעילות פוליטית", נכתב בה, ללא כל התייחסות לסוגי תפילות אחרות. עוד נכתב כי "במקומות הקדושים ליהודים נוהגים לפי התקנות לשמירת המקומות הקדושים" - כלומר לא תתאפשר תפילה ליהודים רפורמיים המעוניינים להתפלל בדרכם במקומות הקדושים.
דיסטל הציעה כי במחלוקת על מנהג המקום ניתן יהיה לפנות רק למועצת הרבנות הראשית - ולא לבתי המשפט כפי שנהוג עד כה, אך כן יתאפשר להגיש ערעור לבית משפט השלום - בהרכב מיוחד ורק לאחר קבלת הפסיקה ממועצת הרבנות.
בנוסף, הצעת החוק קובעת כי מוטלת חובה לקבוע מזוזה בכל מוסד שמקבל מימון מהמדינה, וכי אסור להשתמש בסמכות שניתנה מהמדינה כדי לפעול נגד היהדות או מוסדותיה. דיסטל הציעה כי שופט שלא יעמוד ב"מבחני יכולת" לדון בעתירות בנושא לא יוכל לדון בתביעות שנוגעות לחוק - אך שר המשפטים לוין החליט לקדם את החוק - בכך שיוסרו הסעיפים המגבילים את שיקול הדעת השיפוטי בהליכי אכיפת החוק.
הסעיף קובע כי ייאסר על שוטרים או פקחים עירוניים להפריע לתפילה או לדוכנים בעלי תכנים דתיים, גם אם לא קיבלו אישור בירוקרטי לפעילותם. מי שיפריע לזכות להתפלל או להניח תפילין עלול להיות מואשם בעבירה פלילית.
סעיף שנוי במחלוקת נוסף קובע כי שר המשפטים יחבר מבחן וכללים לבדיקת כשירות שופטים ומועמדים לשפיטה ליישום משפט עברי. שופטים בערכאות השלום, המחוזי והעליון יידרשו לעבור את מבחן הדת, ואם לא יעברו אותו לא יוכלו לטפל בתיקים בבית המשפט ולא יהיו מועמדים לקידום. עד שייקבעו התקנות המלאות להכשרת השופטים, התיקים יתבררו בבית הדין הרבני.
4 צפייה בגלריה
ח"כ דיסטל-אטבריאן טוענת למקרים של "שלילת היכולת להניח תפילין בפרהסיה"
(צילום: Olga Mukashev/shutterstock)
האישור בוועדת השרים לחקיקה התקבל חרף התנגדות הייעוץ המשפטי לממשלה, שהסביר כי החוק מעורר "קשיים מהותיים במספר מישורים". לפי הייעוץ המשפטי, ההצעה מעוררת חשש לפגיעה מהותית בחופש הדת ומדת, וגם בסטטוס-קוו: "ספק אם יהיה בחוק כדי להשיג את התכלית המוצהרת שלו", ציינו בייעוץ המשפטי, והסבירו שחלק מההסדרים המוצעים סותרים "עקרונות יסוד של השיטה הדמוקרטית".
בייעוץ המשפטי כתבו עוד כי הצעת החוק מבקשת ליצור שינויים הנוגעים בעצמאות הרשות השופטת, "לרבות בדרך התניית סמכות השפיטה של שופטים מכהנים וכן בכך שמבקשים לקבוע תנאי סף חדש לשופטים שאינו נוגע ליכולתם המקצועית". עוד הוסבר שההצעה מקנה סמכויות אכיפה פליליות חסרות תקדים לשר המשפטים גם מעל לתביעה בישראל. בייעוץ המשפטי הזהירו כי ההצעה עלולה גם לפגוע בחופש הדת ובחופש מדת של יהודים ובני דתות אחרות.
הצעת החוק עוררה ביקורת רבה בטענה לכפיית דתית, ועל רקע זה כתבה הערב דיסטל-אטבריאן בציוץ ברשת X: "מדובר בחוק יהודי דמוקרטי וליברלי. מי שמספר לכם אחרת - או שקרן או רשלן או בור".
בדברי ההסבר להצעתה נכתב: "מדינת ישראל, ראשית צמיחת גאולתנו, הוקמה בין היתר מתוך תחושת החובה של העם לשמר את המורשת שכה רבים מבנינו מסרו נפשם על קידושה ושימורה. ישראל קיימת בזכות נחישותם לשמר את הייחוד היהודי למרות הקשיים והאכזריות, במטרה לאזור כוח ולמנוע את דיכוי הזהות היהודית על ידי בעלי הכוח והשררה - יהיו אשר יהיו. אין למדינת ישראל זכות קיום אם היא אינה מאפשרת ליהודים למלא את חובותיהם כלפי בורא עולם ולחיות על פי אמונתם בגלוי וללא פחד. כפי שלימדנו העבר, סטייה מהחובה המוסרית של יהודים לבוראם, מערערת את עצם יסודותיה של המדינה היהודית. אם לא נשמור מכל משמר על הזהות היהודית וערכי החירות הדתית שלה, המדינה לא תוכל להתקיים".
עוד נכתב בדברי ההסבר: "בשנים האחרונות אנו עדים למקרים שבהם שלילת היכולת להניח תפילין או לקיים תפילה יהודית בפרהסיה הישראלית מתרחשת, בין אם באמצעות מגבלות בירוקרטיות ובין אם דרך לחצים ציבוריים. כאשר מתבצע ניסיון לדחוק סממני יהדות מהמרחב הציבורי, עלינו להבין כי זו 'הקנרית במכרה הפחם' שלנו. היהדות הגנטית שלנו איננה חסינה מפני נפילה, שוב, לדפוסים של כפייה אנטי-דתית ודיכוי הזהות היהודית מטעמי התייוונות. כנסת ישראל חייבת לעמוד בפרץ ולוודא שהמרחב הציבורי במדינת ישראל יישאר מקום שבו יכול כל יהודי יכול לבטא את אמונתו בגאווה ובציבור".
החוק שיעניק לבן גביר סמכויות טרור נגד ארגוני הפשע
כאמור, ועדת השרים לענייני חקיקה אישרה הערב לקדם הצעות חוק נוספות, ובהן הצעת חוק של יו"ר הוועדה לביטחון לאומי, ח"כ צביקה פוגל (עוצמה יהודית) - שתאפשר לשר לביטחון לאומי להכריז במקרים חמורים על ארגוני פשע כעל ארגוני טרור, ולהשתמש באמצעי בילוש ואכיפה בהתאם. אישור השרים ניתן למרות התנגדות שב"כ והייעוץ המשפטי לממשלה. המשמעות המעשית של הכרזה על ארגון פשע כארגון טרור היא החלת כלל הוראות חוק המאבק בטרור, לרבות סמכויות אכיפה וחקירה. לאחר אישור ועדת השרים, הצעת החוק תובא לדיונים בוועדה ולהצבעות במליאת הכנסת.
בדברי ההסבר להצעה נאמר כי "הצעת חוק זו נועדה להתמודד עם איום הולך וגובר מצד ארגוני פשיעה במדינת ישראל, אשר חורגים ממאפיינים פליליים רגילים ונוקטים באמצע טרור". ראש הממשלה בנימין נתניהו אמר בהתייחסו לקידום הצעת החוק בוועדת השרים: "נפעיל כל כלי לעצירת השתוללות הפשיעה".
בדיון ועדת השרים למאבק בפשיעה בחברה הערבית מ-29 באפריל השנה, בהשתתפות נציגי משרד ראש הממשלה, שב"כ, מל"ל, משטרת ישראל, היועצת המשפטית לממשלה ונציגי רשויות המדינה, הוצגו נתונים חמורים ומטרידים אודות היקף הפעילות והשפעתם המערכתית של ארגוני פשיעה, במיוחד במרחבים מוניציפליים ובחברה הערבית.
"מהערכת המצב עולה כי מדובר בגורמים חמושים היטב, המשתמשים בנשק חם ובמטענים. גורמים אלו מהווים איום ישיר על רשויות ונבחרי ציבור בפרט, ועל הציבור ככלל, זאת באמצעות השתלבות במערכות שלטון מקומיות וקיום קשרים עם גורמים חוץ-מדינתיים. לעיתים גורמים אלו אף פועלים כתשתית טרור בפועל. התעצמות זו יוצרת איום אסטרטגי על ביטחון הפנים, על שלטון החוק, ועל שלמות הדמוקרטיה הישראלית", נאמר בדיון.
ראש הממשלה קבע בסיכום הדיון כי יש לפעול להסרת החיץ הקיים כיום בין "פשע" ל"טרור" מקום בו המהות, האיום והאמצעים חופפים. בהתאם לכך, מציעה הצעת החוק לאפשר, במקרים חמורים וחריגים, להכריז על ארגון פשיעה כארגון טרור, בהליך דומה לזו הקיים בחוק המאבק בטרור. הכרזה זו תיעשה על ידי השר לביטחון לאומי באישור שר הביטחון, ובכפוף לקריטריונים מהותיים שיבחנו את אופי הארגון, האמצעים בהם הוא נוקט והאיום הנובע מפעולתו.
ח״כ פוגל מסר: "ארגוני הפשיעה בישראל כבר מזמן לא עוסקים רק בכסף או בפשיעה, אלא הם פוגעים במדינה, מאיימים, ופועלים כמו ארגוני טרור לכל דבר. לכן, אמשיך לקדם את החוק עד לאישורו הסופי, כדי לאפשר למדינת ישראל להגיב בעוצמה ובכלים של חוק המאבק בטרור, גם כלפי מי שמנסה לערער את שלטון החוק מבפנים״.
גם ביטול נבחרת הדירקטורים מקודם
ועדת השרים לחקיקה אישרה גם את הצעת החוק לביטול נבחרת הדירקטורים שהגיש ח"כ אביחי בוארון (ליכוד), שתאפשר למנות דירקטורים בחברות ממשלתיות על ידי השרים עצמם במקום שיבחרו אותם מרשימה סגורה. ההצעה צפויה לעלות לקריאה טרומית בכנסת כבר ביום רביעי. מדובר ביוזמה של השר הממונה על החברות הממשלתית, דודי אמסלם, ולפיה כל סמכויות המינוי יעברו אליו ולשרים רלוונטיים לחברות הממשלתיות, שישלטו על כל המינויים, כשהמטרה ברורה - למנותם בשל קרבתם הפוליטית לשר הרלוונטי.
האישור ניתן למרות ביקורת נוקבת של המשנה ליועצת המשפטית לממשלה, גיל לימון, שקבע כי "קידום הצעת החוק יוביל לפוליטיזציה של החברות הממשלתיות, יהפוך אותן למאגר של משרות לשם מינוי מקורבים ויפגע קשות במקצועיות הניהול שלהן. הדבר ישפיע באופן ישיר על התוצאות העסקיות של החברות, על כלכלת ישראל ועל איכות השירותים החיוניים הניתנים לאזרחים״.
פורסם לראשונה: 17:55, 19.10.25
