צה"ל ושב"כ חיסלו את המחבל מוחמד קניטה, שהחזיק בביתו בתחילת המלחמה את החטופה אמילי דמארי ופשט לשטח ישראל ב-7 באוקטובר. צפו בתיעוד רגע התקיפה ואמירות הטייסים: "אלפא למטרה. רות, עבודה טובה, תודה רבה".
תיעוד רגע החיסול
(צילום: דובר צה"ל)
בהודעה מטעם צה"ל ושב"כ נמסר כי קניטה חוסל לפני כשלושה שבועות, ב-19 ביוני, באזור העיר עזה. קניטה היה מחבל במודיעין הצבאי בגדוד אל-פורקאן של ארגון חמאס.
בתגובה ראשונה כתבה אמילי דמארי באינסטגרם על החיסול המחבל שהחזיק בה: "אחד מיני רבים. כן ירבו בשורות טובות כאלו ושנבוא בחשבון עם כולם בעזרת השם. אבל הניצחון האמיתי יהיה כשגלי, זיו ושאר 48 החטופים יחזרו".
מיד לאחר מכן הוסיפה, לצד תמונתו: "כך נראים פני הרוע. פנים שאני לא אשכח לעולם. כל כך שמחה לדעת שהוא לא בעולם שלנו יותר".
4 צפייה בגלריה
אמילי דמארי. "הניצחון האמיתי - כשגלי, זיוי ויתר החטופים יחזרו"
(צילום: באדיבות מכבי ת"א)
בהמשך כתבה: "אני נזכרת בפנים שלו ביום ההוא שהוא העביר אותי למנהרות עמוק מתחת לאדמה. איפה שאין אוויר, אין אור ואין חשק לחיות. מעלינו שומעים מטוסים, הפצצות ומלחמה שלמה שמתנהלת. ואז הוא מסתכל עליי בחיוך של נוכל ואומר לי 'זהו, מחר את הולכת הביתה'.
"ולא, הוא לא אמר את זה כי זה נכון. הוא אמר את זה כדי שאני אפתח תקווה. שאני אחכה ואחכה וכלום לא יקרה. הסתכלתי עליו בפנים ואמרתי לו שהוא שקרן (ואם הייתם יודעים מה זה להגיד למחבל את המילה שקרן...) הוא הסתכל עליי כועס ואמר לי 'אני? שקרן? למה את חושבת?', ואז אמרתי לו 'כי אני שומעת את המטוסים. אין הפסקת אש ואין עסקה קרובה'. ולצערי, מבין שנינו, אני צדקתי".
ב-19 בינואר 2025 שוחררה דמארי מהשבי יחד עם רומי גונן ודורון שטיינברכר, אחרי 471 ימים בשבי חמאס ברצועת עזה. אמילי ורומי שהו יחד בשבי, וקיבלו ביום השחרור מחמאס שקית עם "מתנות ומזכרות" מעזה, כולל תמונה של הרצועה.
אחרי שהותה בשבי עברה דמארי סדרת ניתוחים מורכבים ביד וברגל שלה, לטיפול בפציעות שנגרמו לה ב-7 באוקטובר. היא שרדה מאז הטבח תנאים מחרידים בשבי, איבדה שתי אצבעות כשנורתה פעמיים בידי מחבלי חמאס - וטופלה על ידם באמצעות בקבוק אחד של יוד שפג תוקפו.
בבוקר 7 באוקטובר, דמארי הייתה בביתה בקיבוץ כפר עזה כשמספר גדול של מחבלי חמאס תקפו את קהילת הקיבוץ, רצחו 62 וחטפו 19 נוספים. היא נורתה בידה השמאלית וברגלה הימנית מטווח קצר, מה שגרם לאובדן שתי אצבעות ולפגיעות ברגל, שפגעו ביכולתה לנוע.
ב-30 באפריל, כמה חודשים לאחר שחרורה, השיאה דמארי משואה למען החטופים לרגל יום העצמאות. היא פנתה לחבריה שעדיין בשבי, ואמרה: "אני מבטיחה שעוד נראה שקיעות ורודות ביחד".
