אחרי עיכוב ממושך ובצל עימות משפטי מול ממשל הנשיא האמריקני דונלד טראמפ, אוניברסיטת הרווארד פרסמה את הדוח הפנימי שלה על אנטישמיות והטיה נגד ישראל בקמפוס. הדוח, שהוכן בידי צוות משימה בראשות אנשי סגל וסטודנטים, נכתב במשך שנה וחצי וכולל 311 עמודים - המתארים כיצד יהודים וישראלים חוו הדרה שיטתית מאז מתקפת 7 באוקטובר. זאת מצד סטודנטים, אנשי סגל ולעיתים גם גורמים מנהלתיים באוניברסיטה.
ריאיון ל-ynet: סטודנט ישראלי בהרווארד על האנטישמיות בקמפוס
(צילום: ירון ברנר)
הדוח מתאר מציאות שבה סטודנטים יהודים נדרשו להוכיח תמידית שהם "מהטובים", כלומר - להצהיר על התנגדות לישראל או לזיקה אליה, כדי להימנע מהדרה חברתית. חלקם העידו שנמנעו מלהביע דעות, להופיע באירועים או אפילו להזדהות כיהודים מחשש לתיוג שלילי מצד חבריהם. אחרים סיפרו שפשוט חדלו לדבר איתם מרגע שנודע מוצאם. סטודנטים ישראלים, כולל ערבים ונוצרים, דיווחו על יחס עוין רק בשל אזרחותם.
מקרה שזכה להבלטה בדוח הוא של סטודנט יהודי שביקש לשאת נאום ביום השואה על סיפור ההישרדות של סבו - שעלה לארץ אחרי המלחמה וסייע ליהודים נוספים למצוא מקלט. לדברי הסטודנט, מארגני האירוע דרשו ממנו להסיר כל אזכור לישראל, בטענה כי "הסיפור לא ראוי" כל עוד אינו מתייחס גם לסבל הפלסטיני. אחד מהם אף גיחך בפניו ואמר כי עדות כזאת מהשואה היא "חד-צדדית”.
אירועים אחרים שתועדו כוללים קורסים וטיולים לימודיים שבהם סטודנטים יהודים הוצגו כשותפים לפשעים בשם "המסורת היהודית"; התמודדות עם תכנים אנטי-ציוניים חריפים בהרצאות; והתנהלות של אנשי סגל שבמקרים מסוימים אישרו לסטודנטים להימנע מעבודה קבוצתית עם ישראלים – בטענה שאלה מייצגים "קבוצת מדכאים".
2 צפייה בגלריה
הפגנה פרו-פלסטינית בהרווארד. סטודנטים יהודים חשו איום ודחייה חברתית
(צילום: Boston Globe, GettyImages)
לפי הדוח, במקרים מסוימים מרצים ניצלו קורסים שלא נגעו ישירות לסכסוך במזרח התיכון כדי להציג את ישראל באור שלילי באופן חד-צדדי. הדוח מתאר תקרית שבה סטודנט בכיתה אמר בפומבי שלא צריך לאפשר לחיילי צה"ל לשעבר ללמוד בהרווארד, וזכה לתמיכה מהמנחה האקדמי.
אחד הציטוטים הבולטים בדוח קובע: "לא הייתה אף קבוצה אחרת שנאמר לה שוב ושוב שההיסטוריה שלה בדויה, שהזהות שלה גזענית, ושאין לה זכות להגנה תחת כללי המאבק באפליה". סטודנטים יהודים תיארו תחושת חשדנות תמידית, חוסר ביטחון אישי וניכור מהחיים הקהילתיים בקמפוס. במקרים קיצוניים יותר, דווח גם על נטישת תוכניות לימודים בשל תחושת איום או דחייה חברתית, ואף על מועמדים לפוסט-דוקטורט שבחרו לסגת מהצעות קבלה להרווארד בשל האקלים בקמפוס.
הדוח פורסם לצד דוח מקביל על איסלאמופוביה והטיה נגד פלסטינים, ושניהם מצביעים על קיטוב גובר וחוסר אמון הדדי בין קבוצות שונות בקמפוס. דוח האיסלאמופוביה כלל עדויות על תחושת השתקה, חשש להביע עמדות, והפקרה מצד ההנהלה לנוכח מתקפות וחשיפות ("דוקסינג") מצד גורמים חיצוניים. אחד הדוברים שם תיאר את התחושה השכיחה בקרב סטודנטים פלסטינים כך: "החיים שלנו פשוט לא נחשבים".
המסקנה המשותפת בשני המסמכים היא שהמרחב האקדמי בהרווארד הפך לזירה טעונה, שבה זהות פוליטית או אתנית משפיעה לא רק על תחושת שייכות - אלא גם על האפשרות להתנהל באופן חופשי ומכבד. לפי הדוח, בהרווארד של השנים האחרונות, ניסיון לדיאלוג עם הצד האחר נתפס לעיתים כבגידה, והלחץ החברתי לבחור צד הפך לבלתי נמנע. כתוצאה מכך, סטודנטים רבים נמנעים מלהשתתף בשיחות, אירועים ואפילו בקשרים בין-אישיים, מחשש שייתפסו כלא נאמנים לעמדות הקבוצה שעימה הם מזוהים.
לנוכח הממצאים, נשיא הרווארד פרופ' אלן גרבר - יהודי בעצמו - פרסם מכתב התנצלות שבו התמקד בעיקר בקהילה היהודית: "אני מצטער על הרגעים שבהם לא עמדנו בציפיות שהצבנו לעצמנו. הרווארד לא תקבל ביטויי שנאה מכל סוג". גרבר התחייב להקים מיזמים לחקר האנטישמיות, להרחיב את ההוראה על יהדות וישראל, לבחון מחדש את מדיניות הקבלה וההכשרה בקמפוס, ולהקים גוף מוסדי חדש שיקדם פלורליזם ושיח פתוח בין קבוצות שונות.
הדוחות מתפרסמים בעיצומו של עימות בין הרווארד לממשל טראמפ, שבתגובה לטענות על אנטישמיות ביטל מימון פדרלי של מיליארדי דולרים לאוניברסיטה. בתגובה, הרווארד תובעת את הממשל בטענה לפגיעה בחופש האקדמי. אוניברסיטאות נוספות עוקבות בחשש אחר המאבק המשפטי, העלול להשפיע על תקציבי המחקר והעצמאות של כלל המוסדות האקדמיים בארה"ב.
