השגריר הפלסטיני באו"ם, ריאד מנסור, מרוצה מהצעדים האחרונים שבודדו את ישראל עוד יותר בזירה הבינלאומית - ובראשם ההכרה החד-צדדית של שורת מדינות מערביות במדינה פלסטינית, וההצטרפות הצפויה של מדינות נוספות.
ראש ממשלת בריטניה קיר סטרמר מכריז על ההכרה במדינה פלסטינית

1 צפייה בגלריה
 מנהיגי קנדה, בריטניה ואוסטרליה
 מנהיגי קנדה, בריטניה ואוסטרליה
מנהיגי קנדה, בריטניה ואוסטרליה
(צילום: AAP/Lukas Coch via REUTERS, Andrej Ivanov/GETTY IMAGES NORTH AMERICA/AFP, JUSTIN TALLIS/AFP, REUTERS/Phil Noble )
"ההכרות החדשות במדינתנו הן היסטוריות, במיוחד כשזה מגיע מבריטניה", אמר מנסור בריאיון לכלי תקשורת ערביים. הוא קרא לעולם "להחריף את הצעדים נגד ישראל", וציין שההכרה מהווה התקדמות משמעותית בדרך ל"מעמד קבוע של פלסטין באו"ם".
לדברי מנסור, "יש שינויים גדולים בעמדות באירופה כלפי הסוגיה הפלסטינית". הוא גם שיבח "צעדי ענישה" שנקטו חלק מהמדינות האירופיות נגד ישראל, כולל סנקציות כלכליות ואמברגו נשק, והוסיף כי הוועידה הסעודית-צרפתית שתתקיים הערב באו"ם "תתרום למומנטום פוליטי לסיום הכיבוש ולהקמת מדינה פלסטינית".
השגריר הפלסטיני הודה למצרים, סעודיה, ירדן וקטאר על תמיכתן, וגינה את ארצות הברית על שמנעה מהמשלחת הפלסטינית להגיע אל כינוס העצרת הכללית של האו"ם. "כעת מה שנדרש הוא להגביר את הצעדים המעשיים שיחנקו את הכיבוש הבלתי-חוקי הזה - כמו אלה שספרד עשתה", אמר מנסור. "לא לשלוח נשק או תחמושת לישראל, לא לייבא ממנה נשק או תחמושת, ולא לאפשר לנמלים ולשדות התעופה להיות תחנות עצירה למטוסים וספינות שמובילות נשק לישראל".
לדבריו, "צעדי ענישה כאלה חייבים להתחזק. מלבד ספרד יש עוד מדינות שעשו צעדים דומים, כמו קולומביה שחתכה את היחסים הדיפלומטיים עם ישראל וקיצצה את הקשרים המסחריים והכלכליים איתה לחלוטין, וכמו נורבגיה שנסוגה מהשקעות ענק של מאות מיליארדים בישראל והקפיאה את החלק הנותר. אלה רק דוגמאות שיתעצמו ויתגברו כצעדים מעשיים שיגבילו את הכיבוש הבלתי-חוקי הזה, כך שנתניהו וממשלתו יכרעו ברך וייענו לרצון העולם והעם".
עד כה הצטרפו בריטניה, קנדה, אוסטרליה ופורטוגל לרשימה ההולכת ומתארכת של מדינות שמכירות באופן חד-צדדי במדינה פלסטינית. בהכרותיהן, הקפידו המדינות להגיד כי לחמאס אין מקום במדינה עתידית כזו, ולהדגיש כי היא תקום רק לצד ישראל. יש לציין כי ההחלטה לא התקבלה בקונצנזוס, ושנויה במחלוקת גם במדינות עצמן - בעיקר סביב העיתוי, פחות משנתיים לטבח 7 באוקטובר, וכש-48 חטופים עדיין מוחזקים ברצועת עזה.
ראש הממשלה בנימין נתניהו, שספג ביקורת חריפה מהאופוזיציה על המפולת המדינית - אחרי שבתחילת המלחמה ישראל קיבלה אשראי בלתי-מוגבל מהעולם - אמר כי כשיחזור מהאו"ם תכריז ישראל על התגובה שלה להכרות החד-צדדיות. אחת האפשרויות שנבחנות היא הכרזה על ריבונות בבקעת הירדן או חלקים נוספים ביהודה ושומרון.