זמן לא רב לאחר נפילת משטר אסד כבר החל צה"ל לפעול במרחב הגבול עם סוריה על מנת לשפר את האחיזה במרחב, ולוחמי שלדג כבשו את החרמון הסורי, יותר מ-50 שנים מאז הוחזר לסוריה במסגרת הסכם הפרדת הכוחות לאחר מלחמת יום הכיפורים. אותה פסגה, שחולשת בתצפית ואש על יתר שלוחות החרמון, כבר נכבשה על ידי צה"ל ב-1973 לאחר קרבות עקובים מדם.
מוצב החרמון לאחר כיבושו במלחמת יום הכיפורים
(צילום: ארכיון צה''ל ומערכת הביטחון)
"ידעתי והאמנתי שהיום הזה יגיע", אמר ל-ynet אלוף במיל' חיים נדל, שמכיר היטב את מוצב החרמון הסורי כמי שפיקד על חטיבה 317 במלחמת יום הכיפורים. בשנת 1973 כבשה החטיבה של נדל את המוצב במבצע "קינוח" המפורסם. "אני מסתכל על התמונות בטלוויזיה היום וחושב שטוב מאוחר מאשר אף פעם", הוסיף.
אלוף במיל' נדל סיפר כי בשל העובדה שמדובר בשטח הררי, "החרמון הסורי והישראלי משפיעים זה על זה. האזור מחייב, תנאי הקרקע והפרשי הגבהים - כל גבעה שמחזיקים בה זה יתרון עצום. זה מרגש אותי לראות שוב את המקום". הוא תיאר כי המבצע של כוחותיו לפני יותר מ-50 שנה היה כדי לשלוט בשטח, והוסיף: "אני שמח שהיום תפסו כוחות צה"ל את היעדים החיוניים שוב".
רעייתו לאה סיפרה כי החדשות החזירה אותה לאותם ימים לפני 51 שנים. "אחי התחתן באותו יום ולא ידעתי איפה חיים בדיוק, רק בדיעבד הבנתי שבזמן הזה הוא כבש את החרמון". היא תיארה איך בתום המבצע שלח לה בעלה "גלויה יפהפייה שלו מראש ההר, משקיף על הכול, ובה הוא תיאר את הגעגועים לבית. אתמול צלצלו כל מיני חברים ומכרים אחרי שצה"ל כבש את המוצב הסורי, אין ספק שזה אירוע מאוד מרגש".
הקרבות על החרמון במלחמת יום הכיפורים היו כאמור עקובים מדם. הם התחילו כיומיים לאחר שהקומנדו הסורי כבש את מוצב החרמון עם פתיחת אותה מלחמה. את ההר כבשו מחדש לוחמי גולני, ואת חלקו הסורי כבשו כוחות צנחנים והנדסה.
אל"מ במיל' ציון זיו (זלוף), שהיה אז סמג"ד 51, שיתף אתמול כי "במערכה על החרמון במלחמת יום כיפור צה"ל איבד 99 לוחמים ומפקדים, כמעט כפליים נפצעו ו-31 נפלו בשבי". לדבריו, "כסמג"ד בגדוד 51 איבדתי בקרבות 46 לוחמים רק מהגדוד שלי. זה היה קרב קשה, ממושך ועקוב מדם. כששמעתי על הקלות שבה כבשו היום כוחות צה"ל את החרמון, חשבתי על כל אלו שאיבדנו אז".
הוא סיפר כי אחד מחייליו אז, בני מסס, אמר לו משהו שנכון גם כיום: "החרמון הוא 'העיניים של המדינה'". הוא הוסיף: "טוב עשינו שלקחנו את היוזמה לידינו. החשיבות האסטרטגית של החרמון לשמירה על ביטחון מדינת ישראל נותרה עצומה".
הנקודה האסטרטגית ביותר
מרחב החיץ שבגבול הגולן הוא אזור בגודל של כ-235 קמ"ר בצידו הסורי של הגבול, אשר נשלט צבאית על ידי כוח שמירת שלום בינלאומי של האו"ם - אונדו"ף. המרחב הוקם כחלק מהסכמי הפרדת הכוחות שנחתמו ב-31 במאי 1974, קצת יותר מחצי שנה לאחר הפסקת האש של מלחמת יום הכיפורים - והיוו את סיומה הרשמי. מרחב החיץ הוגדר כשטח מפורז, ומשני צידיו נקבעו שתי רצועות דילול כוחות צבאיים - כל אחת ברוחב של כ-10 קילומטרים.
לכן, כיבוש החרמון הסורי הוא רק חלק מהפעולות שמבצע צה"ל ביממה האחרונה לאורך הגבול עם סוריה - לצד התקיפות האוויריות בדמשק ובאזורים נוספים. הצבא כובש נקודות שולטות במרחב החיץ כדי לשפר אחיזה במרחב ולמנוע, לפחות באופן זמני, את נפילתן לידי מורדים חמושים לאחר שצבא אסד ברח מהן.
הנקודה האסטרטגית ביותר מבין הנקודות שבהן פועל צה"ל, כאמור, היא בפסגת הר החרמון, שהייתה בשליטת משטר אסד יותר מחמישה עשורים, ומשדרגת כעת את קו ההגנה על יישובי הגבול בצד הישראלי. מדובר בעמדה קריטית, בין השאר כדי למנוע תצפיות על היישובים והמוצבים, ומנגד גם לתצפת ביעילות על הצד הסורי. נפילת שטח כזה לידי אויב לא מוכר ולא צפוי, כמו המורדים ובהם קבוצות סוניות קיצוניות, עלולה לסכן את ביטחון ישראל, בוודאי על רקע טראומת 7 באוקטובר שמהדהדת בכל יישובי הגבול.
בצה"ל הסבירו אתמול כי השהות בחרמון הסורי לעת עתה היא "זמנית" ו"הגנתית", ולפי שעה ישראל לא הצהירה על כוונות לאחוז בשטח לתקופה ממושכת - והיא ממתינה ככל הנראה לראות לאן נושבת הרוח החדשה בסוריה.
פורסם לראשונה: 22:13, 08.12.24
