לצלקות הפיזיות והנפשיות ששמואל מנחם נושא מאז הקרב ההוא במלחמת יום כיפור וההתעללות בשבי במצרים, הצטרף השבוע שבר שלא יתאחה לעולם: נפילת בכורו, שֹהם, בצפון הרצועה. הבן התעקש לשרת כמו אביו בחטיבה 401, בגדוד 52, וכמוהו היה נהג טנק, "והוא ידע בדיוק מה עברתי ומה החטופים שלנו עוברים". "מעולם לא ראיתי את עצמי כגיבור", אומר שמואל, "רציתי להישאר בחיים, זה הכול. עכשיו אני חייב להיות גיבור באמת, אבל אני לא יודע איך עושים את זה" סמדר שיר | 19.07.25
